בר מולאם
תל אביב

מולאם, המגדיר עצמו כגסטרו בר, כבר לא כל כך חדש,
אומרים שנפתח על ידי אנשי התאילנדית שבהר סיני.
התלבטנו האם ללכת לזו או לזו והביקורות האוהדות הכריעו את כף – הולכים למולאם.

החפירות שבאלנבי קצת מקשות על ההגעה למקום אבל מצאנו את חניון "תל אביב סנטרל" ביבנה. היציאה מהחניות בדיוק מול "הוטל מונטיפיורי" כך שמגיעים בהליכה קצרה מאד.

על המקום

בחצר, שהייתה יפה פעם, ועכשיו היא כולה גדרות, חפירות ושיפוצים תמצאו את התאילנדית בהר סיני, הפינתית, וממש לידה את מולאם.

הגענו כמה דקות לפני שעת הפתיחה, במקום המיועד לא ראינו שילוט, אולי כדי לחסוך את האגרה.

שאלנו, וידאנו, נרשמנו, כובדנו במים והמתנו.

שטח החוץ נראה מזמין מאד, צמחייה ירוקה שולחנות במרחק יפה זה מזה ואוירה רומנטית.

אנחנו הזמנו מקום בפנים כי היה מזג אויר חם ורצינו מיזוג, וטוב שכך. יש בחוץ אמצעים להקלה אבל מזגן הוא מזגן.

המקום נפתח בדיוק בזמן, ולווינו למקומנו על הבר.

המקום לא גדול ונראה צפוף, אבל לא נורא. כיסאות הבר נוחים מאד.

מה שאין וכדאי שבעלי הברים ייקחו  לתשומת ליבם, זה מקום לתיק של הגברת.
רצוי לשים מתלה קטן מתחת לבר, לפני הרגליים,
אבל מה לנו כי נתקטנן על משהו שנראה לי שאנחנו היחידים ששמים לב אליו.

חווית הבילוי

מולנו מרחב העבודה של צוות הבר, לכל אחד שטח עבודה קטן להפליא ויפה להתבונן בהם. עובדים בשקדנות ולא נחים לשנייה.

התפריט על דף אחד. צד אחד אוכל וצד שני השתיה. לא אהבתי את העובדה שאין בתפריט יין ישראלי

אודה, שלמרות גילנו, לא היינו בתאילנד, וטעמינו ישראלי לחלוטין.
כלומר, אם אוכל יהיה תאילנדי מדויק, בהחלט יתכן שאינו חופף לטעמינו.

הזמנו בהתאם להמלצתו של הברמן שלנו שהיה מקצועי לעילא ולעילא.

בימים שני – חמישי בשעות 18:00 – 19:00 יש הנחה של 30% על האלכוהול (קוקטיילים / בירות / כוסות יין) ועל מנות הפתיחה.

מה שותים

Spicy monk (62 ₪) טקילה, ליקר ברגמוט, ליים, סוכר דקלים, פסיפלורה וליצ'י תאילנדי.

Bloody molam (62 ₪) וודקה, לימון, אויסטר סוס, מיץ עגבניות, פלפל ומלח.

Molam fai (58 ₪) וודקה מושרית בבוטנים, צ'ילי תאילנדי, ליים וכתישה של עגבניות מגי

מה אוכלים

אורז דביק (14 ₪)

כמובן שבארוחה כזו תמיד יציע המלצר לקחת גם אורז דביק. לקחנו והשתמשנו במשורה. לא סיימנו את המנה.

Mola hour (39 ₪ לאדם) פתיחת שולחן עם 5 צלחות מתחלפות (טופו בקארי צהוב וכפיר ליים, סלט עגבניות מגי, ביצת עין מטוגנת ועשבים ברוטב תמרהינדי, מנגו בוסר, כוסברה, פלא פוז – סלט פומלה ודג מטוגן, לביבות לאב גאי מטוגנות, נענע, כוסברה וקריספי גלאס נודלס)

כנראה שהמנה מזכירה את תאילנד לכל מי שהיה שם.

אני ראיתי צלחות קטנות, שהאוכל מונח עליהן ברישול, וגם מהטעם לא התלהבנו.

קוי פלא (86 ₪) סשימי דג נאם ג'ים מסונן עשבי תבלין תאילנדי צ'ילי וסחיטה של עגבניות מגי.

התיקון לחוויה הגיע במנה הזו. יופי יופי יופי וכמובן גם טעים.

מאסאמן נאווה טון (64 ₪) בריסקט מפורק בקארי מאסאמן  על רוטי 2 יח, פריק נאם פלא כוסברה שאלוט ובוטנים

ביס מנצח, מלא טעמים

גיאו גין (48 ₪) וון טון סיני מחיטה, פרגית, בצל ירוק וג'ינג'ר

לו המנה הזו הייתה מגיעה לפני הבריסקט, יש סיכוי שהיינו אוהבים אותה אבל אחרי, לא היה לה שום סיכוי.

הברמן שלנו אמר שזו טעות של המטבח להגיש את הוונטון אחרי הבריסקט. אז למה הגישו???

מנגו סטיקי רייס (38 ₪)

אין הרבה אפשרויות למנה אחרונה (2) אז בחרנו באפשרות שנראתה פחות גרועה.

זוגתי מאד התחברה לטעמים ואהבה.

אני יכול להגדיר את המנה כמעניינת, לא מתוקה מדי, שילוב של מנגו, אורז וחלב קוקוס.
למרות שלא אהבתי, לא יכולתי להפסיק לטעום ולטעום ולטעום.

שרות

הצוות עובד קשה, אבל מהר, רוב הזמן יש קשר עין ולא צריך לעשות מאמץ לשאול, להזמין ולקבל.

אבל המהירות היא על חשבון יחס אישי שלא קיים.

לא זכינו לצ'ייסר או לפינוק אחר. כמובן שזו לא חובה אבל יש מקומות שנותנים.

לסיכום

בהתחשב בכך שהמקום הוא "בר" הייתה לי אכזבה הן מגודל התפריט והן מהיינות.

בקוקטיילים שהזמנו האלכוהול לא מורגש כל כך.
במיוחד ששמים הרבה קוביות קרח קטנות שמדללות את המשקה.

שילמנו 455 ₪. כולל הנחת האפי האוור.
הייתי מוכן לשלם את המחיר המלא עבור קוקטייל טוב. אבל את מה שקיבלנו כאן. לא אהבנו.

האוכל – כנראה שמנות הפתיחה רווחיות מאד, אבל אותי הן אכזבו,
יתר המנות שהזמנו היו בהחלט טעימות, אם כי ברף המחיר המעצבן עד מרגיז.

שורה תחתונה: עוד מקום תל אביבי שגורם לאנשים להרגיש בבועה של חיים טובים, כשמסביב הכל לא משהו.

 

לאתר המסעדה: לחץ כאו

להזמנת מקום באמצעות ontopo : לחץ כאן

 

 

08/26