חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתפו עם חברים:

שעה יפה של אלון שבו
תל אביב

זו לא באמת מסעדה, זה אירוע, זו חוויה.

פעם כשהיית מוזמן ל-"פייב אוקלוק" – FIVE O'CLOCK"" היית יודע שאתה מוזמן לקפה ועוגה, שבדרך כלל הייתה עוגה בחושה, פשוטה. המהדרין, היו נותנים טורט עם קצפת.

בבתי הקפה או במלונות היו מגישים עם התה מגש קטן הבנוי 3 קומות ועליו מבחר קטן של סנדביצ'ונים, עוגות ועוגיות נאות למראה.

הקונדיטור אלון שבו החליט לחדש את המנהג וללכת איתו כמה שיותר רחוק.

הערה: התקופה היא תחילת נובמבר 23, חודש מתחילת המלחמה. אין אנשים רבים בחוץ, וכל אחד מרגיש צורך להתנצל על שהוא יוצא לבלות.

על המקום

מלון  THE JAFFE נמצא ברחוב לואי פסטר 2,  שהוא שער הכניסה למה שקרוי יפו העתיקה. המלון נסתר מהעין וגם אם תעבור ליד, לא תנחש, אלא אם אתה יודע מה יש כאן. בעבר היה המקום מנזר האחיות של סנט ג'וזף.

המקום שופץ ברמה גבוהה מאד עד הגזמה כאילו המקום לא טבעי. יש הרבה צמחייה ועצים, אבל אין זלזל אחד על הרצפה.

הכניסה מוזרה, תעלת מתכת לבנה, מחוררת הנפתחת ללובי מרהיב, שבזמן שבאנו היה ריק מאדם.

מימין ללובי, חצר יפייפיה ובצידה השני מדרגות (או מעלית) לקומה שמעל.
שם, באולם התפילה של הנזירות – THE CHAPEL, מתקיימת השעה היפה.

חווית הבילוי

כולם מוזמנים לשעה 17:00 ומתבקשים להגיע בזמן.

דלתות המקום נפתחות בדיוק בשעה הנקובה ונכנסים. חדר ענק עם תקרה גבוהה. מולנו, בקצה האולם, אזור מוגבה, ששימש ככל הנראה כאזור הטיקסי, ועכשיו, במקום במת הכומר תמצאו שם שולחן ארוך עם קיר מאחור, משהו שמזכיר לי עמדת D.J, ועליו מסודרים מגשי 3 הקומות, ואתה יכול לראותם, רק מרחוק, לפחות כרגע.

במרחב כ-15 שולחנות מסודרים וערוכים למופת, והמארחת מזמינה אותנו להתיישב.

על השולחן תפריט מושקע, דבר שאני אוהב ומעריך שמראה כי המקום חושב על האורח.

מה שותים

קאווה

על הפתיחה, כדי להיכנס לאווירה מקבלים כוס של קאווה צוננת, שהייתי אומר בסגנון חצי יבש. יופי של פתיחה.

על השולחן 2 בקבוקי מים מינרלים, רגילים, ומוגזים של סן פלגרינו.

תה

תפריט התה, כולל 3 סקציות. שחור, ירוק וחליטה. התה מגיע בשקית של PALAIS DES THES ומים בקנקן חרסינה לבן.

אין הגבלה על כמות וסוג התה.

אנחנו הזמנו יסמין ירוק, רויבוס שקדים וניל ו"חמאם" שזה תה ירוק ופירות יער.

אהבנו מאד את כל מה ששתינו.

על השולחן לא היה סוכר, אבל לא נזקקנו.

מה אוכלים

פתיחה

לחמנית בריוש ומאפה מדופף (כנראה הכוונה לדפי בצק דקיקים) "קווין אמאן" מבצק קרואסון מקורמל. שנחו להם על צלחת קטנה. וליד כל זה יחד עם חמאה וריבת פרי.

"קווין אמאן", ובלועזית kouign-amann  הוא מאפה ברטוני והמתכון המקורי שלו הוא 40% קמח, 30% חמאה ו-30% סוכר.

נתחיל מכך שהריבה הייתה משגעת והוסיפה מאד למאפים שהיו טובים כשלעצמם.

הדעות בעניין הבריוש היו חלוקות, אך היסכמנו פה אחד לגבי המאפה המדופף שהיה במרקם מוצק ואוורירי. מתוק מאד, אך לא מדי. הברטונים טוענים שמדובר במאפה הטוב ביותר בעולם. גם לדעתנו, זו המנה המנצחת של הערב. חבל מאד שלא היו שניים ממנו.

עיקריות

כאן מגיע מגש שלושת הקומות, מתחילת הכתבה, גדוש מאפים. מלוחים, קינוחים וממתקים.

אני אישית לא הצלחתי להבין את ההבדל בין 2 האחרונים

מלוחים

ברוסקטת גראטן בטטה, קרם שום וגבינת פרמז'ן

ברוסקטת כרוב סגול קונפי ביין לבן, מרווה ורוזמרין, איולי וגרידת לימון

בורקס וישיסואז: בצק עלים במילוי תפוחי אדמה, כרישה, גבינת פטה ובצל ירוק

מאפה תרד לימוני: מאפה שמרים עם תרד צלוי בחמאה וגבינת פרמז'ן.

קינוחים

מאפה פודינג אורז: בצק קרואסון, מרמלדת פירות

מדלן: תבלינים, דלעת, חמאה חומה

מילפיי: בצק עלים מקורמל, קרם פטיסייר וניל פלניפוליה, פרלינה לוז וטונקה

טארט קמומיל: בצק פריך, קרם שקדים וג'ינג'ר, קונפיטור אפרסקי דם.

ממתקים

פטיפור שוקולד: מוס שוקולד, קרמל, פרלינה פקאן

עוגיות לינדזר: בצק פריך מתובל, ריבת פטל מגורגרת

קליסון: ממתק שקדים בטעם פומלה, אשכוליות ו-ורדים

פחזנית פיסטוק מלוח: בצק רבוך, קרם פיסטוק מלוח

סיום

טראפלס שוקולד מריר ורוזמרין

לא נתעכב על כל מנה ומנה, רק כמה דברים לציון

  1. בצק הברוסקטה יוצא דופן בטיבו.
  2. יש מאפים עם בצק דקיק שאם לא תיקחו בזהירות ישבר בדרך לפה
  3. השוקולדים בטמפרטורת החדר, מה שהופך אותם לבעייתיים בלקיחה אך נמסים בפה.

לסיכום

עלות האירוח: 230 ₪ לאדם, כולל שרות

אין ספק שמבחינת כמות ואיכות יש לנו כאן אירוע מושקע מאד. אלון שבו, נותן לאורח הרגשה של מסעדת עילית, בוודאי לפי המקום, קבלת הפנים והשרות.

אבל מניסיוני, בארוחת טעימות, פשוט לא אפשרי להתחיל בשיא ולהגביר כל הזמן. כאשר מדובר באוכל, זה עניין של טעם, ומטבע הדברים יש עליות וירידות, ולא כל מנה טובה מקודמתה. לכן תמיד יוצאים ממקום כזה בהרגשת מה של אכזבה.

אם יורשה לי, הייתי מציע לאלון 2 דברים

  1. לנושא משקה הפתיחה (קאווה): מציע לציין בתפריט מה בדיוק מקבלים כי יש כאלה שמתעניינים.
  2. כל ארוחה חייבת להסתיים ב-WOW. הפטיפור שבסוף, הוא רק נחמד, והיו מנות טובות ממנו. הייתי מציע לאלון, לשאול את האורחים מה היה הפייבוריט שלהם, ואם מתברר שהרוב מעדיפים משהו מסוים – אז אותו לשים בסוף, גם אם זה לא לפי כללי הטקס.

שורה תחתונה: מקום קסום, חוויה מאד מיוחדת ומומלצת.

 

לאתר של אלון שבו: לחץ כאו

לאתר של שעה יפה ולהזמנת מקום : לחץ כאן

 

 

11/23

יצחק (צחי) ספיר

שמי צחי, אני בשלב השלישי והמעניין בחיי הבוגרים ולמרות שהוכרזתי "זקן רישמית", אני צעיר ברוחי (60+ זה ה-40 החדש) וסוף סוף אדון לעצמי.
אני מרגיש לגמרי בגיל הנכון לחוות (כמעט) את כל מה שלעולם יש להציע ובתנאי שלא אצטרך להתאמץ יותר מדי. לכן לא תמצאו אצלי המלצות למיטיבי לכת אבל בהחלט תוכלו למצוא המלצות למיטיבי לסת והנאות החיים.

למידע נוסף»

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *