יום חשוב מאד לביקור חוזר בשני מקומות יפים, שלא להזכיר את הדרך שגם היא חלק מהחוויה.
אמלפי
דרך אמלפיעל הדרך (כביש ss163) כבר כתבתי די. נציין רק שככל שמתקרבים לאמלפי מתרבים הפקקים.
היכן חונים
הכביש עובר בין העיירה לחוף הים. לפי המפה, מול הכניסה לעיר יש חניון מסודר. מגיעים לכיכר, פונים ימינה ורואים תור ארוך של מכוניות הממתינות להיכנס לחניות. אם לא תראו תור כזה – היכנסו. אנחנו לאחר מספר סיבובים ויתרנו ובכיכר פנינו ימינה, לאורך החוף, כאילו בחזרה. בסוף יש חניון נוסף, ליד מעגן המעבורות, שעד הצהריים יש בו מקום. מיקום החניון – google maps
מהחניון יש נוף יפה של החוף והעיר
המראה מהחניון על העיר. זה לא רחוק כמו שזה נראה(כשסיימנו ובאנו לצאת ראינו שהתור הגיע גם לחניון זה). אל תנסו להיכנס לעיר כי הכניסה רק לבעלי אישורים וגם זה כנראה כי יש להם חנייה מיוחדת שמורה.
הביקור בעיר
הליכה לא ארוכה מדי חוצים את הכביש הראשי העמוס ונכנסים לרחובות הציוריים המלאים חנויות מכל הסוגים, בעיקר מותאמי תיירים.
הדואומו והמדרגותעל הכניסה נמצאת כיכר הדואומו מלאה בתי קפה ומסעדות שכולם משקיפים על, הפלא ופלא הדואומו.
הדואומו מבט אל החוץ – קרדיט: scandinavian travelerמבנה מרשים ביותר במיוחד בגלל מספר המדרגות הרב שצריך לטפס כדי להגיע ולהיכנס
סך הכל גלידה – אבל איזו גלידההעיירה מלאה בגלידריות. קצת במעלה הרחוב מצאנו אחת כזו שאינה משקיפה על הדואומו ולכן כנראה מצאנו בה מקום פנוי, בצל. התיישבנו
מנת הדגל של אמלפי. גלידת לימון בלימוןכולם (טוב, כמעט כולם) מזמינים אותו דבר. גלידה וניל בלימון. מנה מרשימה, גדולה ואין על גלידה איטלקית טובה.
המיזרקה העתיקהבדרך עוברים ליד פסל מזרקה עתיק מאד שמעכב אותך לדקה או שתיים נוספות. וממשיכים בשיטוט ברחוב הראשי עד שמחליטים לחזור לרכב
להערכתי אין צורך ביותר משעתיים למצות את המקום.
ראוולו
ממשיכים על דרך אמלפי מזרחה. עוד כקילומטר ברחובות החלק של העיירה הנמשך לצידי הכביש ואז כשחושבים שסיימנו יש פניה חדה שמאלה ומתחילים טיפוס בדרך הררית, בואכה ראוולו.
כשמגיעים לכפר, אל תנסו למצוא חנייה סעו ישר עם השילוט ותגיעו לחניון מסודר, צפוף אבל כולם מסתדרים. קחו את הכרטיס בכניסה. עליה בכמה גרמי מדרגות, לא נורא, ומגיעים לכיכר המרכזית של הכפר.
נוף קו החוףאפשר לשוטט שם, לשבת בבתי הקפה והמסעדות, לשוטט ברחובות מלאי החנויות היפות
הסמטאות הציוריותאבל אם אין לכם זמן רק אני ממליץ על צעידה קצרה למקומות הגבוהים ולמצוא איזו מסעדה המשקיפה על חוף אמלפי.
אחד הנופים המפורסמים של העיר. שימו לב לגובהאוכל
אנחנו מצאנו מסעדה שעל פי השלט בחוץ נקראת סיסילסאידה אבל השלט כנראה ישן והמסעדה שייכת למלון רופאלו
עוד קצת נוףבמקום כזה האוכל פחות משנה אלא הנוף שנשקף כמעט מכל שולחן במסעדה.
וריאציה לסלט קפרזהאכלנו, כרגיל, סלט קפרזה משודרג (18€)
צלחת קלאמרי מטוגן. כמה פשוט, ככה טעיםהמשכנו במנת קלמארי מטוגן (23€) וקינחנו בקצת גלידה (22€) יחד עם כוס יין לבן (6€) בקבוק מים מינרלים (3.5€) ועריכת שולחן (6€) שילמנו 78€. יחד עם טיפ כ- 300 ₪ לארוחה קלה עם נוף מדהים – שווה בהחלט.
מראוולו חזרנו לפקקים עד למלון בפוזיטנו לסגירת הערב במסעדת החוף – רדה. – פירוט בכתבה נפרדת
05/2022
