טיילת עמי קרויה על שם עמי פלד, תלמיד תיכון שנהרג בתאונת דרכים.

הטיילת נמצאת בקיבוץ עמיר והיא נמתחת לאורך של כקילומטר וחצי בצידו המזרחי של הירדן.
הכוונה פשוטה לפי תוכנת הניווט נכנסים לקיבוץ מדי פעם יש שלט נכוונה עד שמגיעים.
אבל שימו לב. בגוגל מפס, ציון טיילת עמי נמצא בצד המערבי של הירדן, כנקודת תצפית יפה. הטיילת "שביל טיילת עמי" ממוקמת מצד מזרח של הנהר.
בכל מקרה לא משנה לאיזה צד תגיעו יש במקום גשר עליו הולכי רגל יכולים לעבור מצד לצד.
על הטיילת.
הטיילת רחבה ונוחה להליכה, רכיבה או תנועה בכיסא גלגלים.
מדי פעם יש עמודי אבן וקורות בתקרה המשורגת צמחייה.

לכל האורך תמצאו משובצים במסלול משפטים או פסוקים מהתנך בהם מוזכר נהר הירדן. נחמד אבל לאחר 3, 4, 5, מבינים את הרעיון ונמאס לקרוא פסוקים קצרים שהוטבעו רק בגלל שמוזכרת בהם המלה "ירדן".
לאורך המסלול תמצאו גם פינות ישיבה נחמדות למנוחה.
במספר מקומות מתארים כי הטיילת עוברת לצד נהר הירדן. כאן האכזבה הראשונה שלי. בין הטיילת לבין הנהר יש משטח דשא גדול וממש על גדת הנהר עצים נוי גדולים המסתירים את הנהר כמעט לכל אורך המסלול.

מי שרוצה יכול לרדת במספר מקומות ולהיכנס למים. לא יודע אם מומלץ – כי הזרימה חזקה.

אנחנו עצרנו במקום מסוים ממנו נשקף אחד המפלים שעל הירדן. למרות שהתקופה היא של סוף הקיץ עדין היתה זרימה חזקה בנהר. קיאקים נראו גולשים בששון במפל לקראת סוף המסלול, בתחילת הטיילת אך בגדת הנהר השנייה, בכפר בלום.
דבר מה מרגיז נוסף הוא ההכרח לצאת ולהיכנס ממקום אחד בלבד. למרות שיש מספר שערים לאורך הטיילת הם סגורים. כנראה שהקיבוצניקים לא אוהבים שיסתובבו להם "בחצר האחורית". למה לא לאפשר לאנשים (שלפעמים קשה להם ללכת), להיכנס במקום אחד ולצאת בקצה השני.
הגיע הזמן שרשויות המדינה יודיעו שאוצרות טבע (כמו נחל האסי, הירדן, חופי הים ועוד) צריכים להיות פתוחים לכל אורכם
לאתר הטיילת: לחץ כאו


