משחק בייסבול הדודג'רס
לוס אנג'לס, ארה"ב

הילדים אוהבים מאד כדורסל, אבל התקילו בבקשה של הרגע האחרון  – משחק בייסבול.

משחק בלוס אנג'לס זה לא סתם משחק. הדודג'רס הם אלופי הליגה,  ומה לא עושים בשביל הילדים.

הזמנת הכרטיסים, היא סיפור לא פשוט, בפני עצמו, במיוחד למי שעודה זאת בפעם הראשונה, דרך אחד מאתרי ההזמנות.
יש המון אפשרויות יקרות יותר או פחות.
לאחר התלבטויות, בחרנו במקום די גבוה ויחסית זול, והתפללתי שנראה משהו.

ההגעה:

הזמנו אובר. על המפה הדרך נראית לא ארוכה במיוחד. בפועל עם הפקקים של לוס אנג'לס נסענו יותר מחצי שעה. מזל שבאובר המחיר נקבע מראש.

למרות שלפי המפה, המיקום במרכז העיר, נראה כאילו המקום "נתלש" משטח כפרי והונחת על שטח העיר, סתם כך.
שטח ענק, ירוק, גבעה מוקפת במגרשי חניה והמגרש על הגבעה.

אובר מוריד במקום מסודר, קרוב מאד, יחד איתנו נוהרים אלפי אנשים.
המון אנשי אבטחה מסתובבים. יש כניסות רבות שמכולן אתה יכול להיכנס.

עולים לראש הגבעה, יש מדרגות נעות למי שצריך ולמעלה בדיקת ביטחון מהירה.

שימו לב: מותר להכניס תיקים שקופים בלבד ובקבוקי מים סגורים.
אנחנו שלא ידענו על ההוראה היינו צריכים להפקיד (בתשלום) את התיק, בקרון מסוים שנמצא אי שם רחוק באחד ממגרשי החניה.
אמרו לנו שחצי שעה מסיום המשחק המקום מתקפל, ואם לא הגעת, לך חפש איפה הם ואיפה התיק.

מיד בכניסה – המזנון. יש תורים אבל הם מתקדמים במהירות. המחירים יקרים.

הולכים בשביל ההיקפי העליון עד שמגיעים לגוש בו אתה יושב.
הירידה – פחד השיפוע תלול. אנחנו חששנו כל הזמן מאיבוד שיווי משקל והתדרדרות "אול דה ווי"  עד למגרש.

המושבים נוחים יחסית.

ועכשיו להצגה עצמה:

במילה אחת – חוויה, בשתי מילים – כמו בסרטים.

הגענו כחצי שעה לפני תחילת המשחק, ההמונים נכנסים וממלאים את היציעים. הרוב בבגדי הקבוצה, מצעירים ועד זקנים. השקט יחסית מופתי.

2 מסכי ענק מול העיניים העוזרים לך להבין את ההתרחשויות.

הכרוז מתחיל לדבר, זמר, לא משהו, שר את ההמנון, המסכים מקרינים מצגת על גיבור מלחמה מקומי, הנמצא כמובן במקום, נכנס למגרש ומנופף לקהל. הקבוצות עולות והמשחק מתחיל.

טעיתי שלא למדתי קצת יותר על המשחק, אותו אני מכיר בקווים כלליים בלבד. אבל ההנאה במקום לא נפגמה.

למרות המיקום המרוחק, רואים הכל. והמסכים מראים כל הזמן "תקריבים".

הכל זורם בקצב, ללא הפסקה. גם כשיש הפסקה מסוימת, על המסכים יש "ממלאי זמן" הגרלות ושעשועונים ועד כך שאין רגע של שעמום.

חזרה:

בגלל התיק שהופקד יצאנו קצת לפני תום המשחק, כך שהפסדנו את מופע הרחפנים שהיה במקום.

הארגון והסדר מפתיע כל פעם מחדש.

מזמינים את אובר ומחכים. בצד. כאשר הנהג מגיע ומודיע לכם את מיקומו, אתם מראים את ציון המקום ומקבלים אישור ללכת ולעלות לרכב. הכל מתבצע בסדר ומהירות, בדיוק כמו אצלנו.

סיכום

חזרנו למלון עייפים מיום עמוס חוויות.

כדאי לא לוותר

לא רק לחובבי ספורט