יקב בראון
כפר שמואל

את יינות יקב בראון טעמתי לראשונה לפני מספר שנים, ביריד יין, ואהבתי את מה שטעמתי. ביקשתי לבקר ביקב, אבל אז, לא הייתה אפשרות.

עכשיו, ליקב יש מרכז מבקרים הנמצא בכפר שמואל, אז יצאנו, ביום ששי אחד יפה, לחוות.

על המקום

חווית התאום, קצת בעייתית ולא מסבירת פנים. ביום ששי אין אפשרות להזמין שולחן וקצת חששנו להגיע במיוחד שבטלפון, המשוחחת אמרה שהיא לא נמצאת ביקב אבל אנחנו יכולים לקחת סיכון ולהגיע.
אני הייתי מצפה שתיתן לי את מספר הטלפון של המנהל במקום ואפילו, אולי, שתבדוק בעצמה.

הדרך מהירה והקטע האחרון, ביישובי גזר, כפרי ויפה.
מיד עם הכניסה לכפר שמואל, יש שלט הכוונה ימינה, ואז נוסעים כ-200 מק' בדרך עפר/כורכר, עד למרכז המבקרים.

למרכז כזה לא ציפיתי. מרכז המבקרים גדול, שלא נגיד – ענק.

שטח חוץ גדול המשקיף אל הכרם.

מספר חדרים עם שולחנות, ובהתרשמות, רובם גדולים המתאימים לקבוצות, ולא קטנים למפגשי זוגות אינטימיים.

חווית הבילוי

ביום ששי, שוק – היא המילה המתאימה ביותר לתאר את ההמולה והאוירה במקום.
לא שזה רע, רק דעו למה לצפות.

באולם הגדול נמצא דוכן עם מגוון היינות ומאחוריו לפחות 2 בנות המוזגות את היין.

במקום אחר, חדרון קטן, מעין בית קפה, בו מוכרים אוכל ושתיה למבקרים.

היות וב"שוק" עסקינן, אל תצפו להגשה לשולחן, שיחה עם היינן, הסברים על היין או תפריט כתוב.

שיטה של שרות עצמי, וגישה של באנו לחגוג/להינות, ואל תבלבלו לנו את המח עם הסברים או ידע מיותר.

יש אפשרות טעימה קטנה כדי שתחליטו איזה יין לקחת, בכוס או בקבוק ויש מסלול של 3 או 5 טעימות במחיר של 130 ₪.

אנחנו מצאנו את השולחן הכי פינתי בחדר הכי מעוצב, עם חלון משקיף אל החוץ.

מה שותים

ליקב מגוון גדול של יינות

 

5 טעימות (130 ₪), זה המסלול בו בחרנו.

התחלנו עם השרדונה, שנמזג בכמות של כחצי כוס יין, שזה יפה מאד. ואהבנו.

בשלב זה, לצערי הוזעקנו והיינו צריכים לעזוב אז הסכימו לתת לנו 2 בקבוקי יין במקום (טרם טעמנו).

מה אוכלים

פלטת גבינות זוגית (72 ₪)

הפלטה מגיעה ארוזה וסגורה, הגבינות בכמות סבירה, זיתים שחורים מצוינים, וכנ"ל גם הריבה.

במקום לחם מקבלים במקום גם קרקרים, שהיו ממש טעימים.

מרק היום (28 ₪)

מנה לא שגרתית במרכזי מבקרים – מרק היום.  היום זה היה מרק וישיסואז.
מרק מהמטבח הקלאסי הצרפתי שהמרכיבים העיקריים שבו הם תפוחי אדמה וכרישה. בגרסאות עשירות יותר ניתן למצוא גם בצל, שורש סלרי, שמנת מתוקה, ועוד.

לא יודע באיזו גרסה היה המרק הזה אבל הוא היה מצוין (עם הקרוטונים, וגם בלעדיהם).
הקרוטונים קשים בסגנון הישראלי, ולא פריכים, בסגנון הצרפתי.

פרצל טונה (36 ₪)

טעים אבל קצת יבש. איזה ממרח מיוחד היה מקפיץ את המנה.

חצי כריך שרי "לחוח" (23 ₪)

כריך עשיר וטוב.

קרואסון לוטוס (38 ₪)

שיחוק היום, למרות שלא מתאים ליין. קרואסון גדול ממולא קרם נהדר, לא מתוק מדי, וקצת תותים מעל ובפנים וגם רוטב תותים.
לקחנו אחד הביתה.

שרות

אין מלצרים והכל בשרות עצמי, לך, תיקח, תשלם.

שרות חביב ומשתדל, אם כי העומס עשה את שלו.

לסיכום

לא מה שציפיתי ממרכז מבקרים.

את התיאום וההגעה (דרך עפר), פחות אהבתי וגם את האווירה הרועשת והסואנת, אבל חיש מהר השתנתה הגישה (ולא רק בגלל היין).

המקום מזכיר בגישתו את יקב מוני. מקום גדול המאפשר אירוח מספר רב של מבקרים, בו זמנית.

אינטימיות – זה לא הדבר הראשון שעליו אפשר לחשוב.
מצד שני, זוג יכול לשבת בחוץ, שורה ראשונה אל נוף הכרם ולהנות מאינטימיות יחסית (תוך סינון רעשי הרקע).

היין נמזג בנדיבות ולא חסרות אפשרויות וצריך לבקר מספר פעמים עד שתמצאו את הפייבוריטים שלכם.

האוכל למרות שמוגש בכלים חד פעמיים, הוא טרי וטוב, ומה שיפה הוא שהמבחר גדול יותר ממה שמציעים במרכזי מבקרים אחרים.

שורה תחתונה: מקום להנות.

 

לאתר היקב: לחץ כאו

לתאום ביקור ושמירת שולחן (לא בשישי): לחץ כאן

 

12/24