מסעדה צ'אקולי
תל אביב

בתחילת שנת 2025, צ'אקולי, הנמצאת "בחוף הדולפינריום, היא השם החם במסעדות תל אביב.

למסעדה אין אתר והמידע המועט מגיע באמצעות כתבות יח"צ או אתר הזמנת המקום.
בזמן ההזמנה, היו מקומות במרפסת המקורה או על הבר, אז החלטנו להזמין מקום במרפסת.

המסעדה נפתחת בשעה 18:00 וזו השעה בה הגענו.

ההגעה

נתחיל בכך שלמסעדה יש חניון צמוד, אבל הוויז' מראה על חניון רחוק יותר.

למגיעים בפעם הראשונה יהיה קצת קשה לאתר את המקום, היות ואין שום שילוט הכוונה, ואפילו על המסעדה עצמה אין שום שילוט גדול. רק על החלונות, כחלק מאמצעי בטיחות, מופיע שם המסעדה "בקטן".

גש פשוט לאזור הכיסאות וודא שהגעת למקום הנכון. אם לא הגעת – שאל.

על המקום

מדובר במסעדת חוף, במובן הטוב של המילה.

נוף לים – יש. מרפסת מקורה המגינה עליך מפגעי מזג האויר – יש.

במרפסת שתי שורות של "שולחנות קפה עגולים" קטנים, קטנים מדי לטעמי.
משום שעל השולחן תמצאו כבר מתקן מפיות נייר פשוטות, תאורת שולחן, 2 צלחות חלוקה קטנות וסכו"ם, מה שלא משאיר כמעט מקום לצלחות האוכל.

מזנון תצוגת פירות הים מיד בכניסה – יש. שטח פנימי מעוצב, מלא מפה לפה – יש. בר יפה עם לא מעט מושבים – יש.

על התפריט

התיישבנו בקו השני של השולחנות, מה שלא הפריע לראות את הים, והתחלנו לעלעל בתפריט.

תפריט האוכל

התפריט גדול ומחולק ל-7 מדורים, ואין ספק שכל אחד יוכל למצוא את מה שמתאים לו.

המנות כאן הן לא מנות גדולות אלא מנות נשנוש וחלוקה, כך שאפשר לשבת לארוחה גדולה ויקרה או להסתפק במנה צנועה וכוס יין, ועדין להנות מאויר ונוף הים.

המנות בתפריט נראות מאד מזמינות ומפתות להזמין עוד ועוד

לחם מחמצת, פוקצ'ת שומשום, אסקרגו וסלמורחו – 29 ₪ – לפני הכל.

סלמורחו (למרות שכולם יודעים) הוא מרק גספצ'ו (עגבניות) של קורדובה

קרודו

5 מנות מעניינות כשהבולטת מבניהן היא מנת אוייסטר "פין דה קלר" במחיר מציאה של 12 ₪ בלבד. בנוסף תמצאו קרפצ'ו, דג כבוש, ספגטי סרטנים וסשימי במחיר 72 ₪.

מונטדיטוס

8 סוגים של מה שידוע יותר כ"ברוסקטה", פרוסת לחם משוחה בשמן, קלויה קלות, ועליה ממרחים שונים. 18 ₪ – 24 ₪.

ירקות

4 אפשרויות במחירים של 28 ₪ – 62 ₪.

"פורסת אדומה ולא רק"

5 סוגי גבינות ותוספות שונות. 4 סוגי נקניקים. מחירים בין 35 ₪ – 64 ₪

פריך מהצ'יפסר

7 אפשרויות כגון קרוקטים, כריך קלאמרי, פטאטאס ברווס, לחי עגל ועוד. מחירים שבין 33 ₪ – 67 ₪.

כלי חרס על אבן

שרימפס, מולים וונגולי . 48 ₪ – 64 ₪.

מחבתות ופלאנצ'ה

7 אפשרויות כגון טטאקי פלמידה, ניוקי ספגטי סרטנים ועוד. 60 ₪ – 136 ₪.

מיברסה

8 אופציות כגון קוקי סאן זאק, סינטה, תמנון בפחמים, דגים שלמים, סטיק פטריות יער ועוד

דולסה פינאלה

5 אפשרויות כולל עוגה באסקית, קרם קטאלן אורז עם חלב. 38 ₪ – 48 ₪.

תפריט שתיה חריפה

וורמוט, שפריצים, מרגריטות, מרטיני/גימלט:  438 ₪ – 58 ₪.

2 אופציות לבירה: ווינשטפן 23 ₪, ו-אסטרייה 25 ₪.

בקבוקי יין

מבעבע: 235 ₪ – 260 ₪.

שמפיין: 450 ₪ – 4340 ₪ לדום פריניון רוזה 08.

רוזה: 195 ₪ – 322 ₪.

כתום: 250 ₪ – 292 ₪.

בקבוקי מגנום: 490 ₪ – 600 ₪.

יינות לבנים: בחירה בין 40 סוגים ממגוון ארצות, 197 ₪ – 722 ₪.

יינות אדומים: בחירה בין 35 סוגים ממגוון ארצות, 195 ₪ – 750 ₪.

יין בכוסות

מבעבע: 51 ₪.

לבן: 6 סוגים, 40 ₪ – 58 ₪.

אדום: 5 סוגים 43 ₪ – 57 ₪.

רוזה: 2 סוגים

יין קינוח: 2 סוגים כולל סוטרן ב- 19 ₪.

נמזג בקוראבין: בוננזה של יין קינוח משתנה הנמזג בקוראבין ומאפשר טעימת יין איכותי ויקר.

מה שותים

יין תפן לבן, 2022, של יקב כישור (58 ₪ לכוס)

היין נבחר לאחר טעימה והתייעצות עם המלצר.

ככל הנראה מטעמי יעילות, היין הובא כשהוא כבר בכוס ולא נמזג למול עינינו, כך שלא יכולנו לראות ולהתרשם מהבקבוק.

בסך הכל נהנינו.

מה אוכלים

אוייסטר "פין דה קלר" (12 ₪ ליחידה)

למעשה, לקחנו 2 רביעיות (96 ₪) כי הרביעייה הראשונה נגמרה חיש מהר.

הצלחת מגיעה, כמיטב המסורת, מורמת על מתקן צינוריות מתכת, ועליו צלחת מלאה קרח ובה הצדפות.
ליווי צלוחית קטנה של רוטב, שצריך לשפוך ממנו מעט מאד, או לימון למי שמעדיף.

אני ניסיתי את כל האפשרויות וגיליתי שהאכילה "נטו" בלי תוספות הכי מתאימה לי.

נהנינו וקיבלנו תמורה למחיר הזול.

כאן ראינו, כמה השולחן קטן.

מונטדיטו שרימפס ו-סלט וולדורף (24 ₪)
ו-מונטדיטו טונה אורטיז, איולי, סטיק עגבניה וחרדל (24 ₪).

הגיעה לשולחן צלחת אחת, ובה 2 ברוסקטות לא גדולות, אך עמוסות בנדיבות.

פרוסות דקות. אחת קצת רטובה ואחת קריספית. ממרח השרימפס טוב.

הטונה, למרות שהייתה מקופסה, הייתה נהדרת,

גודל הפרוסות קצת מאכזב, במיוחד לאור כל הטוב שעליהן.

הגשת שתי המנות (מנה = פרוסה) בצלחת אחת לא התאימה.
או שאתה חותך בסכין ואוכל עם מזלג או כף, ואז כל אחד צריך צלחת משלו,
או שאתה מקרב את הפרוסה לפה ונוגס בה, ואז, כמובן שצריך להחזיק את הצלחת קרוב לפה שאוכל לא ייפול, וגם אז כל אחד צריך צלחת משלו.

סשימי פרלינה שקדים על רווין, פינגר ליים, ושמן זית (72 ₪).

הגיעו 5 חתיכות שוחות ברוויון ושמן זית ומנוקדות, ככל הנראה, בפרלינה שקדים, שהיה שיחוק והקפיץ את המנה. גם הפינגר ליים הורגש.
הרווין היה אנמי וגם קצת דליל כך שלא נדבק לדג וכמעט שלא הורגש.

דג בטמפורה ממרח פלפלים ולימון כבוש (67 ₪)

הדג היה דג לוקוס, שזה יפה ומכובד ואין לי דבר רע להגיד על המנה.
אם תחשבו טוב, אמירה כזו היא כבר רעה, משום שמשמעותה שגם אין משהו טוב להגיד.

שרימפס, שמן זית וממרח פלפלים (58 ₪).

המנה מוגשת בכלי חרס קטן, נראית קטנה אבל חפרנו ומצאנו עוד מספר שרימפסים מלמטה.
השרימפס לא נראו אחידים בגודלם ונראה כאילו ערבבו שני גדלים.
גם הטעם היה קצת דומה לתפ"א מדורה.

לא נזמין בפעם הבאה.

פטאטאס בראווס עם עור ואיולי חריף-קלאסי (38 ₪).

אנחנו אוהבים את המנה הזו. תפוחי האדמה היו מצופים ב"עור" קריספי, רכים בפנים ועם הרבה רוטב איולי טעים.
אם מישהו רוצה רק לשבת בלי להוציא הרבה כסף, שייקח את המנה הזו.

קלמרי טרי בפחם, בצלים, יוגורט שמן בצל ירוק (72 ₪).

כל הסימנים היו שלא צריכים לקחת את המנה הזו.
הזמנו, חיכינו, חיכינו, חיכינו, כששאלנו את המלצר הוא לא ראה את המנה הזו כמוזמנת.
גם כשביקשנו אותה לקח המון זמן עד שהיגיעה כמנה האחרונה שחתמה את הארוחה.

טעם הקלמרי עדין, ללא תבלון מיוחד, רוטב היוגורט עדין אנמי והשבבים מעל שיכלו להיות תבלין שמקפיץ ומשמח את בלוטות הטעם, לא היו כאלה.

שרות

שרות טוב.
המלצרים פועלים ביעילות, אין בעיה ללכוד את מבטו של אחד המלצרים הנמצאים כל הזמן בסביבה.
ההסברים טובים וממצים.
תיזמון המנות, שהוא הכרחי בגלל גודל, או נכון יותר לומר – קוטן השולחן, טוב.

אבל – אם תבקשו מים "רגילים" תקבלו כוס קטנה שהמלצרים לא ימלאו, אלא אם תבקשו במפורש.

לשולחן הוגש רק תפריט אחד של אוכל ואחד של יין, לזוג.

לסיכום

קו החוף של תל אביב נראה קסום, אבל יצאנו בהרגשה של החמצת מה.

נראה לי שהמסעדה מנסה לכוון גבוה, לפי המנות המוגשות, היין, ומחיר של כ-300 ₪ לאדם, שהוא מחיר מסעדה "יקרה" ולא מסעדת חוף למתרחצים (על הכל שילמנו כ-560 ₪ לפני טיפ).

אבל, כדי לקבל הרגשה של תמורה הולמת, יש לעשות עוד מספר צעדים.

לטעמי, לרוב המנות חסר "קיק" מקפיץ.

לפתוח אתר אינטרנט של המסעדה, כדי שהמידע עליה לא יגיע דרך כתבות יחסי ציבור או צדדים שלישיים, ושהאתר יהיה מעודכן, הן בתפריט והן במחירים.

למרות שלמסעדה יש חניון הצמוד אליה הדבר אינו מצוין בשום מקום וגם בוויז אתה מופנה לחניון רחוק יותר. ולמרות ששוחחנו עם המקום לא טרחו לציין בפנינו את החניון הקרוב.

השולחן אמנם מכוסה במפה לבנה אבל קטן מדי. בפנים בשולחנות הגדולים ועל הבר, המצב נראה שונה.

מתקן מפיות הנייר הפשוטות והרעיון של תפריט על מפת נייר, נהוג אולי במסעדת חוף אך לא במסעדת יוקרה.

או שיתנו קנקן מים או שהמלצר יבדוק וימלא את הכוס ביוזמתו, מבלי שנצטרך לבקש כל פעם.

השירותים נמצאים בקומה למטה, וההגעה היא במדרגות.
אולי יש מעלית באיזה מקום, אבל אני לא ראיתי, ולמאותגרי הליכה מומלץ לבדוק את הנושא, טרם ההגעה.

שורה תחתונה: כרגע, הקהל מצביע ברגלים ומגיע בהמוניו, אבל נראה לי שלא לעולם חוסן.

 

להזמנת מקום באמצעות ontopo : לחץ כאן

03/25