צימר שאטו דה רואה
מעיליא

אחרי ששמרנו במשך 10 ימים על ילד קטן החלטנו שחייבים קצת מנוחה.
לאחר שראיתי פרומו של ניב גלבוע על המקום, החלטנו שמתאים לנו לינה בשאטו. ולא סתם, אלא של מלך.

באתר האינטרנט של השאטו, החדרים מתוארים כחדרי בוטיק בתוך מבצר צלבני עתיק,
מרוהטים ברמה גבוהה, תוך שמירה על נגיעות קלאסיות אותנטיות.

במקום פועלת גם מסעדה איטלקית, ואין טוב מלאכול טוב, ומיד ללכת לחדר לישון.

תאום

שיחה עם בעלת המקום שהבטיחה לי את החדר הכי טוב,
היות ומוצ"ש הוא יום חלש שכולם עוזבים במחיר 750 ₪ בלבד.

המחיר לא כולל ארוחת בוקר, כי ביום ראשון הכל סגור,
אבל הובטחו לנו קפה ועוגה במסעדת הבית.

נאמר לי כי אפשר להגיע החל מ-12:30 וגם הפינוי גמיש (מתי שארצה).

ביקשתי כי יוזמן לנו מקום במסעדת הבית בשעה 19:00.

הגעה

בשעה 12:30 הודעתי כי נגיע ב-13:30 ונאמר לי שהחדר מחכה.

הניווט עד לישוב קל ופשוט.
בתוך הישוב עלולים להתבלבל, אבל אם תזכרו שהצימר והמסעדה צמודים לכנסיה הנמצאת במקום הגבוה ביותר בכפר,
לא תפספסו.

הגענו. לא הצלחנו למצוא חנייה ברחובות הקטנים והצפופים.
סלמה, בעלת המקום יצאה וסייעה לנו לחנות אצל אחד השכנים.

החדר עדיין לא היה מוכן, בגלל שהדיירים הקודמים לא מיהרו לפנות,

אז ישבנו ליד המסעדה ונכנסנו לוודא את הרישום לערב. לא היינו רשומים.
הבן של בעלת המקום, המנהל את המסעדה, הבטיח שאין בעיה, ורשם אותנו.

על המקום

אל החדר מטפסים במדרגות חיצוניות כך שמי שמוגבל בניידות שישאל ויברר קודם.

החדר

קיבלנו חדר לא גדול, בעיצוב פשוט, קצת של פעם, וינטג', אבל שמור.

חלונות גדולים עם נוף פתוח עד לחרמון.

הרצפה מיוחדת, מאבנים מסותתות גדולות, כמו ריצוף חוץ.

המרצפות ממש קרות. חבל שאין אף שטיח לרפואה, או נעלי בית.

מיטה נוחה ומצעים טובים.

ליד המיטה שתי שידות קטנות, שקע למטען
ומנורת קריאה, עם אהיל זכוכית של פעם, שנותנת עבודה יפה.

יש גם פינת ישיבה קטנה עם 2 כורסאות, ושולחן עגול קטן, אל מול הנוף.

אין ארון. יש מדפים, אבל הם תפוסים בכל מיני מה שמכונה "פיצ'פקס" – דברי נוי קטנים.
יש מתלים בהם אפשר להשתמש.

לחימום יש רדיאטור שפועל כל הזמן וכתגבור יש מזגן, טוב.

חדר רחצה

חדר רחצה מרווח, מקלחת עם ראש גשם, זרם מים מעולה וגם החום מגיע לטמפרטורות שאני אוהב.

ויש גם מפזר חום שמצליח חלקית בלבד לחמם את המקום.

מגבות טובות.

מוצרי האמבט הם של ים המלח.

הכל נקי מבריק ומצוחצח.

הבעיה שאין מספיק מקום ליד הכיור לכלי הרחצה מהבית אבל בואו לא נתקטנן.

פינוקים

מכונת נספרסו וקומקום.

מבחר קפסולות (לא נספרסו), קפה שחור ותה.

בקבוק מים קטנטן שממש לא צריך כי המים כאן מצוינים.

ביקשנו נענע וסוכרזית וקיבלנו.

יש פותחן יין אבל אין כוסות.

חסרו לי הפינוקים ליד הקפה. אולי כמה עוגיות, כי תמיד כיף לנשנש.

ג'קוזי – אין.

סיכום

יש מלונות שיש להם מסעדה, ויש מסעדות שיש להם חדרים. שאטו דה רואה שייך ככל הנראה לסוג השני.

הבנתי שהמקום נפתח זה עתה, לאחר שהיה סגור כשנה. הבר היפה עדיין סגור והמסעדה פתוחה רק בסופי שבוע.

אם חלמתם על לינה ב"שאטו", המקום הזה הוא לא שאטו קלאסי. אין כאן אולם קבלה, לובי מפואר, וחדר אוכל, אלא חדרים.

החדר שקיבלנו מתאים ללינה, כמו גם למי שמסיים טיול ורוצה מקום נחמד לנוח,
אולם הוא "לא מזמין" ולא מתאים בעיני, לחופשת פינוק של מספר ימים.

המחיר לטעמי, קצת יקר ללא ארוחת בוקר.

ציון נמוך במדד הפינוק

שטיח בחדר או נעלי בית, הם הכרחיים בגלל מזג האויר, או יותר נכון – הקור, שהוא גורם מפתח.

העדר נשנושים.

אין ארון ואין קולבים (רק מתלים)

בעלת הבית מאד נחמדה ומשתדלת אבל:

הובטח לנו החדר הכי טוב – לא קרה.
בכתבה של ניב נילבוע, (16.2.25 i24 news), נראו חדרים מפוארים וגדולים יותר (גם בבוקינג),
מה שקצת גרם לי להתאכזב.
ככל הנראה האמירה שאקבל את החדר הטוב ביותר, הייתה אמירה שיווקית גרידא.

לא קיבלנו את החדר בזמן.

לא דאגה לשמירת מקום במסעדה.

בערב כשיצאנו למסעדה, גילינו שהמפתח שניתן לנו לא נועל את החדר.
הימרנו על כך שאף גורם עוין לא ינסה לגנוב, השארנו לא נעול, והלכנו למסעדה.

למחרת בבוקר ירדנו למסעדה לשתות את הקפה והעוגה, כפי שהובטח, אבל המקום היה סגור וגם בעלת המקום לא ענתה לטלפון, אז נסענו.

מאוחר יותר שוחחנו בטלפון וסלמה הבטיחה פיצוי – ארוחת בוקר על חשבונה בפעם הבאה שנגיע.
ציפיתי לפיצוי קצת יותר ממשי, כזה שלא תלוי בפעם הבאה, אם וכאשר.

 

שורה תחתונה: בואו ללא ציפיות ותהנו. המסעדה היא סיפור אחר

(למעבר לכתבה על המסעדה – לחץ כאן)

 

לאתר הצימר-מסעדה: לחץ כאו

לאתר "בוקינג" – לחץ כאן

 

 

02/25