שף טומאס, האיש עם הקסקט, הוא בריטי שלמדנו להכיר באחת מתוכניות הבישול.
אין מידע רב הנוגע לעיסוקו טרם הגעתו לארץ, למעט העובדה שהגיע לכאן עם אשתו הישראלית.
קראנו שהיה בצוותי ההקמה של מסעדתו של אסף גרניט בלונדון, ולאחר מכן ראינו אותו עובד עם מושיק רוט ב-"מושיק".
שף טומאס מארח בביתו הפרטי, מעין שיטת "eat with" לארוחת 12 מנות במחיר של 675 ₪ לסועד. אם תירצו התאמת יין תשלמו עוד 175 ₪ לאדם.
יחסית למחיר ארוחת טעימות והתאמת יין במסעדת יוקרה, המחיר יותר מהוגן.
התשלום כולו מראש בעת ההזמנה, ולא כולל שרות.
על המקום
שכונת בתים פרטיים חדשים באבן יהודה, בינתיים יש חנייה בשפע, צריך לחפש קצת את המקום המדויק אבל בסוף כולם מגיעים.
חווית הבילוי
נתחיל מהכניסה למקום האירוח – קומת המרתף בביתו הפרטי. שף טומאס בכניסה מקדם את כולם ב"אהלן אחי" ו"מה נשמע", אבל המשך השיח, במיוחד בכל הקשור לאוכל יהיה איתו או עם אשתו (הישראלית) הנחמדה והלבבית שבעיקר מארחת ומשאירה לו את העיסוק בקולינריה.
חוץ ממנה יש בחור צעיר, נוסף, המסייע לכל אורך הדרך.
חדר ארוך שאת רובו תופס שולחן ארוך ארוך, לכ-20 איש.
רוב היושבים סביב השולחן צעירים, להערכתי סביב גיל 30 גג 40, כך שאנחנו ממש דינוזאורים.
מוזיקת רקע קצבית, לא לטעמי, אבל מה אני מבין.

התאורה נעה בין עמומה לחשוכה. אנחנו ישבנו בקצה השולחן מימין לדלת הכניסה, במקום החשוך ביותר. ככל שקרבים למרכז השולחן, מצב האור משתפר, כי זהו אזור העבודה של השף.
אין תפריט כתוב ואינך יודע מראש מה תקבל.
על הארוחה
את הארוחה ילוו מים או סודה שתימזג לכוסות המתכת היפות. יש רק בעיה קטנה. בשל עוצמת התאורה הבחור הצעיר לא מצליח לראות מה כמות המים שנמזגה (עד כדי כך חשוך).
אפריטיב: "Lillet"

שף טומאס עובר, אחד אחד, עם בקבוק אפריטיב לבן "lillet"
מניח קובית קרח גדולה בכוס זכוכית יפה, ומוזג כזית.
שטעמתי לילט, במקום אחר, בזמן אחר, אהבנו יותר.

1.קונוס אצות ממולאת סלמון, וגבינה

את המנה שף טומאס מרכיב, לכל סועד בסבלנות.
מומלץ לאכול בביס אחד, או שניים לכל היותר.
יין לבן, יקב דלתון, "wild one" 2024

שנין בלאן בהתססה ספונטנית
2.ארנצ'יני קצ'ו א פפה

כדור שנמס בפה. טעמים עדינים, אבל מדויקים לצורת הגשה זו.
3.סביצ'ה אינטיאס

מנה מצוינת. ממליץ לטעום את הקציפה קודם בניפרד.
(סביצ'ה אינטיאס, ששוחה בגספצ'ו קשיו, שמן טרגון ומעל קציפת סלט ירקות.)
4.מרק תירס בטכניקות שונות

לכאורה סיפלון קטנטן של מרק המכוסה בקרקר.
יש לנו שימוש בסוגי תירס שונים החל מתירס מקסיקני מתוק,
וכלה בתירס טרי שנטחן והפך לקרקר שמעל.
הביס הראשון הססני ומרגישים את טעם תירס פיקנטי עד חרפרף.
כחופרים לעומק, מגלים כל מיני הפתעות.
מנה קלילה ולא כבדה. טעים טעים טעים.
5.לחם וריבת שמן זית ושום

בריוש המשמש כבסיס לריבת שמן הזית.
הריבה מתוקה אך לא מדי במרקם כמו של דבש.
טעימה והכי טובה שטעמתי בשנים האחרונות.
בגלל רכות הלחם, קשה עד בלתי אפשרי, לטבול אותו ישירות בריבה.
אני הייתי מעדיף לחם מחמצת מוצק עם קרסט שייתר את הצורך בסכין.
שוט של נגרוני

שוט נחמד, אבל נגרוני היא בחירה די יוצאת דופן, כי זהו לא משקה אהוב במיוחד.
אני – כן, אשתי – לא.
יין רוזה, יקב דלתון, "Alma" 2025

עוד יין קליל של יקב דלתון
6.פיש & צ'יפס

קוביית דג, נדמה לי בר ים (אבל אל תתפסו אותי במלה), ברוטב "בר בלאן", סלמון מוסלין, קוויאר סלמון, עלי מיקרו וקרקר, שלא כל כך הבנתי ממה הוא עשוי, אבל כנראה מתפוח אדמה, בצורת אידרה, כתחליף צ'יפס.
הרעיון להומאז' נחמד ומדגים את היצירתיות של השף.
ביצי הדגים לא חובה, והייתי שמח לעוד קרקר אחד או שניים.
אם תשמרו קצת לחם מהמנה הקודמת, תוכלו לספוג את הרוטב הטעים.
יין אדום, יקב סרנה, "cabernet Veneto"

ענבי קברנה סוביניון, למרות זאת אמור להיות קליל, במיוחד לאחר ששה במקרר, מה שגורם להשטחת הטעם, ולהרבה פגמים להתעדן או להעלם.
7.כדור בכוס – מרק בצל ???

פחזנית שאולי אמורה הייתה להיות ממולאת במרק בצל.
לצערי, המילוי נעלם והפחזנית הייתה ספוגית ולא מיוחדת
הביס המאכזב בארוחה.
8.טארט טאטן של בצל

הבצל בושל 4 ימים (אם שמעתי נכון), בצק עלים של בשר מובחר ??????? למטה, הציר מעליו, קצת לבנה, קצת עירית, וקריספי בצל.
מנה נחמדה, אבל לא מבריקה.
9.סטייק פילה בקר

נתחיל מהצילחות היפה.
מנת הבשר לא חמה, לא קרה אבל רכה ונימוחה.
העיגול עם עלי מיקרו הוא תפוח אדמה, שלטעמי היה קצת יבש,
בצד, בצל, פטריות, ריבת שום, אגוזי קשיו ושמן זית.
הנקודות שבצד הוסיפו טעם לעניין.
יין אדום, יקב saint cosme, cotes du Rhone

מענבי סירה. היין הטוב שבארוחה, וחבל שהוגש רק עכשיו.
10.פבלובה

פבלובה על בסיס תירס. מעניין. טעים. המרנג לא היה יבש דיו.
לטעמי אין תחליף למתכון המקורי, כשהוא עשוי כהלכה.
11.גלידה

12.משהו בכוס

13.עלים

מתנצל חברים אבל לא הצלחתי לשמוע ולא כלום על המנות האלה.
שרות
טוב מאד. "שאפו"
אתה מרגיש שאתה "בהשגחה", במובן הטוב של המלה, מהרגע הראשון ועד לאחרון.
הכל מתקתק.
מדי פעם שיחה לבבית עם המארחת, דוברת העברית שאין לי מושג איך היא מצליחה לתת תשומת לב כזו, לכל האורחים.
לסיכום
אכן, חווית ארוחה שונה מכל החוויות עד כה.
העובדה שהשף עצמו מבשל למול העיניים, מגיש ומארח, הוא די נדיר במחוזותינו.
מאי, אשתו, גם היא מארחת נהדרת.
והאוכל, האוכל נראה יפייפה אבל…..
וכאן אני מגיע למספר נקודות שפגמו בחוויה, לטעמי.
אוירה:
החושך בפינה שלנו היה קצת מוגזם והיה עדיף תאורה שווה בכל האולם.
המוזיקה הפריעה לנו להתמקד גם לשמוע את הרכב המנות (כי ישבנו הכי רחוק בשולחן).
יין:
הוגשו 4 יינות, במחיר הוגן, ברוחב לב, ואפשר לומר, ללא הגבלה.
הייתי שמח להיחשף ליינות יותר מורכבים ומעניינים, גם אם הכמות הייתה מוגבלת.
הייתי מוותר על הקברנה (אדום) ומגיש מיד אחרי מנת ה"פיש & צ'יפס" את הסירה.
הייתי מוסיף עוד יין קינוח כליווי המנות האחרונות.
מידע על המנות:
כששף תומאס מסביר לידך על המנה, הכל בסדר. אבל כשהוא מתאר את המנה מהעמדה שלו, במרכז, אנחנו שישבנו בקצה, לא הצלחנו לשמוע, כמעט ולא כלום.
2 הקינוחים האחרונים ממש פוספסו, כי לא הצלחנו לשמוע מה קיבלנו.
מתן תפריט הארוחה מראש היה מייתר את הסברי השף, מאפשר לנו להבין בדיוק את מרכיבי המנה, ובכך, להעצים את החוויה.
מתן התפריט בסוף, הביתה, מאפשר לך לשחזר את הארוחה, להתענג מחדש על הטעמים ולזכור את הארוחה הזו שנים קדימה.
רק טוב
סוף סוף ארוחת שף במחיר הוגן ואף יותר מכך.
סך הכל, הייתה חווית אירוח יוצאת דופן.
07/26


