חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתפו עם חברים:

מסעדה ג'מה
תל אביב

חיפשנו מקום ל-6 אנשים לחגוג יום הולדת ומסתבר שהרבה מקומות לא כל כך שמחים לעשות הזמנה אוטומטית, גם אם תשאיר כרטיס אשראי, והם מבקשים להתקשר ולשוחח ישירות עם המקום.

פיצה ביפו – הלב באיטליה

דווקא ג'מה, מסעדה יפואית אך עם הלב באיטליה, הייתה ידידותית ואפשרה לנו להזמין מקום ללא סיבוכים.

על ההגעה

מבחוץ – ניראות יפה

המסעדה נמצאת במקום מאד אסטרטגי. כמטחווי קשת משדרות ירושלים ותיאטרון גשר.

המלצתי לא לנסות למצוא מקום ברחובות הקטנים שבסביבה כי בדרך כלל אין מקום וגם אם יש, יתכן והוא מוגבל לדיירי המקום ויתכן שתקבלו דוח. היכנסו לחניון חצרות יפו. (כ-50 ₪ לשלוש שעות) ותהיו שקטים.

על המקום

אין לי מושג איך מעצבים מסעדה שתוכלו להגיד עליה איטלקית אבל האווירה בג'מה היא כזו. החלק החיצוני המקורה די סטנדרטי, אך הפנים מאופיין על ידי שולחנות עץ, חלקם גדולים וחלקם קצת גבוהים, מדפי אוכל לאורך הקיר, מנורות "כאילו תעשייתיות", ותמונות מוזרות.

מוזיקה טיפה רועשת ברקע אבל באנו לשמוח. המרווח בין השולחנות אינו גדול, ואפילו שמים בשולחן ארוך יותר מקבוצה אחת, אבל הפרטיות נשמרת.

על התפריט

על השולחן תפריט צר וארוך של ספיישלים (אני אהבתי מאד כמה מנות אבל הסתבר ששמו אצל כמה מאיתנו, בטעות, תפריט לא נכון). לא נורא כי תפריט המסעדה, הנפרס על פני 5 דפים, מבטיח כשלעצמו.

מנות אנטיפסטי – פוקצ'ה, בוראטה, פולנטה סלטים וירקות בטבון.

פסטות במגוון סוגים ורטבים, פיצות. וכמובן, ריזוטו, ניוקי, רביולי טורטליני ולזניה

מהטבון – פרגית ודגים.

מבחר לא קטן של קינוחים.

מבחינת שתיה – כל המבחר: יינות, משקאות אלכוהולים, קוקטיילים, שתיה חמה וקלה.

אין סיכוי שמישהו לא ימצא משהו שהוא אוהב – וטוב שכך.

הבחירות שלנו

ראשונות

למרכז השולחן הזמנו וקיבלנו

סלט עגבניות חתוכות – מאכזב

(2) סלט פנצנלה (66 ₪): מנה גדולה ויפה אך בעייתית בטעמה. קרעי גבינת מוצרלה בסדר אך העגבניות, קצת גדולות ומשעממות. חתיכות הלחם עם מגע עדין של שמן, היו בסגנון קצת צמיגי ולא קריספי. מעט מאד פלפל ירוק חריף, ולא הרגשנו דבר מה נוסף. מנה גדולה ומשביעה אך לא בדיוק מהנה.

אלה כל הירקות שמצאתם?

ירקות צלויים בטבון (66 ₪): צלחת עם כרובית ברוקולי, בצל בכמות מזערית, לידם לבנה וממרח כהה בטעם מוזר, שלא הצלחנו להבין מהו. גם המלצר לא ידע אולם הוא לא התעצל, שאל, וחזר עם תשובה – פטרוזיליה, כוסברה, כמון, וצ'ילי ירוק. במחיר הזה ציפיתי לקצת יותר בצלחת, משהו קצת יותר חוויתי וקצת יותר טעים.

ככה עושים פיצה

פיצה מרגריטה (66 ₪) ופיצה פפרוני (76 ₪): הפיצות אכן עם הלב באיטליה. מהסוג הנפוליטני, לא בדיוק קריספיות, בצק לא עבה, כמות יפה מאד של גבינה טובה, והרבה פפרוני.

עיקריות

לינגווני קרבונרה, כמו שצריך

לינגוויני קרבונרה (84 ₪): נקלעתי לוויכוח עם האיטלקייה שלנו שטענה שהחלמון אמור כבר להיות מעורבב. אני כבר אכלתי במסעדות המגישות את החלמון "נע" מלמעלה. בכל מקרה, יחד עם הבייקון הצרוב והרוטב הלא כבד, הייתה מנה טובה.

פפרדלה שוק טלה (82 ₪): לא רואים אבל מתחת לפסטה יש כמות גדולה מאד של בשר הטלה המפורק – גם זו הייתה מנה טובה

ניוקי פילה בקר (92 ₪): כולל פטריות וברוקולי ורוטב ציר בקר, חמאה וסלסה ורדה. עם כל הכבוד אבל בדקתי ומצאתי שסלסה ורדה, גם הוא רוטב ירוק. 2 רטבים במנה אחת? ללא כל קשר לתהיות – המנה טובה

טורטליני ריקוטה תרד (76 ₪): הסלקים צבעו את הפסטה בצבע "לא טבעי" אבל המראה לא פגם בטעם

כל המנות היו גדולות ומספיקות בהחלט, לחלוקה בין שני סועדים.

כולנו בשולחן דגמנו את המנות – ואהבנו

אחרונות

צלחות הקינוחים הן צלחות גדולות יחסית

קלצונה שוקולד (48 ₪): מנה גדולה יפה ומתוקה כמו שצריכה להיות. חבל שלא עצרנו כאן

טירמיסו (48 ₪): רוב יושבי השולחן לא נהנו מהמנה ורובה הושארה בצלחת

תותים ומסקרפונה (54 ₪): לצערי אכזבה. הטועמים אמרו שקרם המסקרפונה היה סמיך ומוצק, כאילו ישב זמן, רב. האוכמניות והתותים, היו לא טריים.

(2) תה נענע (13 ₪), אספרסו ארוך (9 ₪) ואספרסו כפול (11 ₪): התה לא היה טעים. הסברה הייתה שהבעיה או במים או בנענע שאולי לא הייתה טרייה. הקפה מוגש כמו באיטליה. עם מידות וחום מדויקים.

לסיכום

שילמנו 870 ₪ לפני טיפ. לא ממש זול.

אוירה קצת חפיפית/מרושלת. תפריט ספיישלים לא תואם ולא עדכני. מלצרים לא יודעים לפרט מרכיבי מנות. לא ניגשים לראות מה קורה ולא מתעניינים אם הכל בסדר. ממלאים מים רק לאחר שקוראים להם. כמעט לא נגענו ב-2 מנות אחרונות וזה לא עניין אף אחד.

המנות גדולות וכן גם כמות הבשר שבהן.

שמתי לב כי המנות שהיה בהן בצק (פיצות, פסטות וקלצונה) היו טובות מאד, ואל האחרות, אליהן לא התחברנו.

אם נתייחס למסעדת ג'מה מקום אליו יוצאים למטרת בילוי ולא לאוכל גורמה, ואם יודעים מה להזמין, אפשר אפילו ממש, ממש, להנות.

 

לאתר המסעדה: לחץ כאו

 

להזמנת מקום דרך אונטופו: לחץ כאן

 

02/2023

 

יצחק (צחי) ספיר

שמי צחי, אני בשלב השלישי והמעניין בחיי הבוגרים ולמרות שהוכרזתי "זקן רישמית", אני צעיר ברוחי (60+ זה ה-40 החדש) וסוף סוף אדון לעצמי.
אני מרגיש לגמרי בגיל הנכון לחוות (כמעט) את כל מה שלעולם יש להציע ובתנאי שלא אצטרך להתאמץ יותר מדי. לכן לא תמצאו אצלי המלצות למיטיבי לכת אבל בהחלט תוכלו למצוא המלצות למיטיבי לסת והנאות החיים.

למידע נוסף»

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *