מסעדה אידי (דגים)
אשדוד

מסעדת אידי באשדוד היא מוסד ותיק (משנת 1995), שלאחרונה עמד בסכנת סגירה.

לאחר כתבה שפורסמה על המקום, נראה שהלקוחות החליטו לעזור,
וגם אנחנו באנו לטעום, פעם נוספת, את מה שיודעים במסעדה לעשות.

על המקום

אשדוד, רק כחצי שעה מגוש דן, כשאין פקקי תנועה, המסעדה נמצאת בפאתי העיר ויש לה מגרש חניה, נדמה לי שללא עלות.

מבנה תעשייתי, לא מעוצב. את הכניסה מקשטים שני עצי דקל "שפל צמרת" ועוד כמה עצים ירוקים, כאילו קצת לפצות על המיקום. שלט המסעדה תלוי לו למעלה, קצת מעל גובה העין.

דלת  הזכוכית החיצונית מובילה למסדרון קצר, ושם, פתיחת דלת המסעדה מכניסה אותך לעולם הישן.
אוירה של עץ כהה. שולחנות עם מפות לבנות, חלונות ויטראז' והרבה אביזרי ים, בכל מקום,

במקום 2 חדרים גדולים, והוא יכול להכיל לקוחות רבים.

חווית הבילוי

אידי לא היה שם, ונראה שהמקום מנוהל על ידי הדור הבא, דור הצעירים.

הזמנו מקום לשניים. מנהל המסעדה מוליך אותנו לשולחן עגול המתאים ל-8 אנשים.
ביקשנו שולחן קטן יותר ובסוף התפשרנו על שולחן ל-4.

המלצרית ניגשת במהירות ומניחה תפריט יין ותפריט אוכל. ביקשנו מים ולשולחן הגיע חיש מהר בקבוק מים צוננים.

מה שותים

"שאפו" ראשון הוא על תפריט היין הכולל יינות ישראלים בלבד (למעט לבן אחד – שאבלי)

"שאפו" שני הוא התמחור, היחסית נורמלי.
כוס יין עולה 35 ₪ ואת רוב היינות תוכלו לקבל במחיר של פחות מ-200 ₪ לבקבוק.

מה שלא "שאפו הוא שיש רק סוג אחד של יין אדום בכוס, לבן אין בכלל.
התעקשנו, שאלנו, ומתברר שיש לבן אחד בכוס, סוביניון בלאן, חצי יבש.

אנחנו בחרנו בכוס יין לבן (35 ₪) שהוגש קר וליווה את האוכל נהדר.

"שאפו" שלישי – כמות היין שנמזגה בכוס הייתה יפה מאד.

לאחר שהיין  נגמר, הזמנו כוס אחת נוספת. במחיר הזה תענוג להזמין, ללא כאב בכיס.

תה (11 ₪)

לא ראינו בתפריט משקאות, קפה או תה וכו', אבל כשמבקשים יש.

לסיום ביקשנו מים חמים עם נענע וקיבלנו מנה שחיממה את מערכת העיכול והכינה אותה לעבודה המאומצת המחכה לה..

מה אוכלים

אקדים ואומר שכאן אין סלטים חופשי, ואולי טוב שכך.

יש גם ארוחת טעימות (350 ₪ לאדם לכל יושבי השולחן), לא כולל שתיה.
בפעם הקודמת לקחנו את הארוחה הזו והכמויות היו מטורפות – שווה לנסות לפחות פעם אחת.

מנות ראשונות

מבחר גדול של מנות ממנו בחרנו

לחם הבית

לפני המנות מגיעה, על חשבון הבית, מנת לחם גדולה בסגנון "פוגאס", קליפה דקיקה וקריספית ופנים רך אך לא אוורירי מדי.

הלחם מגיע עם שום בתנור, שאני מאד אוהב.
היות ואשתי מחבבת פחות, ביקשנו חמאה – וקיבלנו

טעים טעים טעים.

סביצ'ה דג לבן (72 ₪) קוביות דג נא כבושות בשמן זית ותחמיץ ירקות

עיקר המנה לא היה דג אלא יתר הירקות, קולרבי, סלרי, גמבה ועוד.

המנה הוכנה ב"רינג", ללא הקפדת יתר, אבל מה שמשנה הוא הטעם – היה מצוין

מעורב אשדודי (69 ₪)  נתחי דגים בסגנון שווארמה דג, צרובים על הפלנצ'ה עם בצל

מנה קטנה, יחסית למחיר.
הדג קצת יבש אבל מתובלן נהדר, הבצל והלימון מוסיפים המון.

סה"כ מנה ראויה.

קפרזה (49 ₪) בתיבול שמן זית, בלסמי ובזיליקום

זכיתי לאכול הרבה וריאציות של קפרזה בישראל,
האורגינלית היא האהובה עלי, כמו שהוגשה כאן.

העיקר כאן הוא לא הגודל אלא טיב חומרי הגלם שחייבים להיות מאד טובים ובגודל אחיד.

כאן לא הכל היה מושלם, אבל נהניתי.

סביגר (68 ₪) סיגר במילוי פירות ים

2 סיגרים לא גדולים שנחתכו לשניים.

אשתי אהבה ואני לא.
לטעמי הבצק לא קריספי מספיק הבשר בפנים לא מתובלן דיו
והרוטב שבצלחת לא התאים.

מנה עיקרית

קוקי סאן ז'אק (155 ₪)

לא כתבו בתפריט, אז היינו צריכים לשאול איך מגיעה המנה
המנה מגיעה ברוטב פטריות ועם פירה תפוחי אדמה ליד.
למי שלא אוהב רוטב פטריות יכול לקבל גם רוטב חמאה ושום.

ביקשנו לקבל את הצדפה ללא הרטבים וצלוחית מכל רוטב בצד ונענינו בחיוב.

הגיעו 9 צדפות ששהו על הפלנצ'ה

אשתי פחות אהבה את המנה. לטענתה, המנה קצת "צמיגית". אני לא הבחנתי בכך.

מה שכן, הרטבים בטעם עדין, היו דלילים כך שלא "נדבקו" לקוקי סאן זאק,
ולכן כמעט ולא הורגשו.

הפירה טוב.

מנה אחרונה

פבלובה (42 ₪) מרנג אפוי, גלידת וניל, רוטב פירות יער.

וריאציה על המנה המקורית שאמורה להגיע עם פירות יער וקצפת.

כאן כקינוח, בכלל לא הפריע שיש גלידה במקום הקצפת.
המרנג לא היה מושלם, אבל כקינוח – יופי של מנת סיום

שרות

מצוין. מלצרית אחת שנמצאת כל הזמן בכל מקום, עם העיניים כל הזמן על הלקוח. מכירה את המנות ויודעת להמליץ.

בזכותה נתנו טיפ נדיב.

לסיכום

המקום לא השתנה, וטוב שכך.
אווירה של מסעדה עם מסורת של ים, אוכל של ים, וכבוד לסועדים
מפות לבנות, לחם על חשבון הבית ונכונות להיענות לבקשות.

ככל הנראה, הדור הצעיר נכנס לניהול, מה שבא לביטוי בתמחור למול גודל המנות (אין טענות)

זוג – קחו בחשבון כי שולחן ל-2 יהיה קטן על המנות שמוגשות לשולחן כמנות חלוקה.

שורה תחתונה: שווה לנסוע לאשדוד בשביל אידי,

 

לאתר המסעדה: לחץ כאו

להזמנת מקום באמצעות ontopo : לחץ כאן

 

 

09/25

יצחק (צחי) ספיר

שמי צחי, אני בשלב השלישי והמעניין בחיי הבוגרים ולמרות שהוכרזתי "זקן רישמית", אני צעיר ברוחי (60+ זה ה-40 החדש) וסוף סוף אדון לעצמי.
אני מרגיש לגמרי בגיל הנכון לחוות (כמעט) את כל מה שלעולם יש להציע ובתנאי שלא אצטרך להתאמץ יותר מדי. לכן לא תמצאו אצלי המלצות למיטיבי לכת אבל בהחלט תוכלו למצוא המלצות למיטיבי לסת והנאות החיים.

למידע נוסף»

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *