חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתפו עם חברים:

יקב עמק יזרעאל
חנתון (ליד מחלף המוביל)

הקדמה

כמה מעלות טובות למקום עלינו

יקב עמק יזרעאל פתוח בכל ימות השבוע

גם הזמנת המקום הייתה בקלות באמצעות tabit.

תפריט מגוון יחסית הכולל נוסף על פלטת גבינות, גם סנדויצ'ים סלטים ועוד.

יצאנו, 3 חברים, לחוות ולספר לכם.

על הדרך

נסיעה מהירה על כביש 6. למזלנו לא היו פקקים, אז הגענו תוך פחות משעה וחצי. אפילו הקטע האחרון, כביש 784, שופץ, והנסיעה נוחה ונעימה.

הדרך הפנימית משובשת, מספר מאות מטרים. נוסעים לפי השילוט הברור ומגיעים ליקב.

לפי כמות המכוניות שחנו באזור, חשבנו שנקלענו ליום חברת הי-טק גדולה, אבל לשמחתנו לא היה קשר בין המכוניות והיקב שהיה ריק מאנשים.

מבחוץ המקום נראה נחמד. דשא (סינטטי) שולחנות גינה מרווחים, שמשיות צל גדולות.

יש גם פינת ישיבה מחביות, לא בטוח שנח, אבל נחמד.

צעד קטן פנימה ומגיעים לפינת ישיבה נוספת עם קצת חביות יין כתפאורה. יחסית מוקדם והרצפה עם שיירי עלים שמטאטא טרם שזפם.

מצד ימין חדר קטן , ללא מקומות ישיבה, שם נמצאים היינות והקופה, אליה עוד נחזור בהמשך.

על האירוח

ישבנו בחוץ. מוזיקה ישראלית בעוצמה קצת יותר מהנחוץ.

על השולחן פתקית עם ברקוד. עובד המקום ניגש ומסביר שכדי לקבל את התפריט צריך לסרוק את הברקוד. סרקנו, קראנו את כל האפשרויות ובחרנו.

על היין

בחרנו בטעימת 4 יינות (50 ₪ לאורח). הוסבר לנו שמגיע יין אחד לבן ושלושה אדומים, לבחירת היקב.

עובד המקום מביא מגש ובו 4 קראפים, סליחה, קראפונים. ליד היין הלבן כתוב "גוורץ" וליד האדומים "רדבלנד", "אדומים" ו-"מגידו".

העובד ממשיך ומסביר שהטעימות מסודרות מהקל אל הכבד כאשר היין הלבן הוא הקל ביותר, אחריו יותר כבד, אחריו יותר, והאחרון הכי כבד.

לרגע חשבתי שאנחנו בתחרות הרמת משקלות.

שום הסבר על היין, על היקב, אפילו לא דף כתוב.

לכאורה, הכל כתוב באתר המפורט של המקום. אבל ה"רדבלנד" אינו מופיע בתפריט.

שאלתי את המלצר, שרק אז סיפר שזהו יין חדש שטרם הספיקו להכניס לאתר.

גוורצטרמינר 2021: (10.5% אלכוהול) ניחוח פרחים וקצת מתקתקות (ליצ'י, אפרסק) היין הוגש קר ונשתה ראשון. כולנו אהבנו

רדבלנד 2020: (13.5% אלכוהול) בלנד של סירה, ארגמן וקברנה סוביניון. ריחות נעימים וקלילות. אהבנו.

אדומים 2019: (14.8% אלכוהול) בלנד של ארגמן, קריניאן וסירה. ריח וטעם של פירות אדומים. היין המועדף עלינו

מגידו ספישל ריזרב 2019: (15% אלכוהול) בלנד של שיראז וקברנה סוביניון. לא יודע מתי נפתח הבקבוק אבל היין היה חזק ותוקפני. בעיקר חמיצות וטנינים. לאט לאט התחלנו להרגיש את הריחות שהסתתרו אבל בינתיים נגמרה הכמות שבכוס.

על האוכל

פלטת גבינות (90 ₪) גאודה מיושנת, גאודה עיזים צעירה, ברי, פטה יוונית, צ'דר, חמאת כמהין, מטבלים, אגוזים, ירקות ופירות – מוגש לצד ג'בטה חמימה.

זוהי מנה שאנחנו תמיד מזמינים ויש לנו בסיס להשוואה. הגיעה פלטה בינונית שלמעט גבינת הברי שהייתה טובה, יתר הגבינות היו "רגילות" בכמות לא גדולה.

תוספת ג'בטה (10 ₪).

הלחם היה בסדר גמור. פשוט אבל טוב.

סלט פנצנלה (48 ₪) ברוסקטה חמה, פלחי עגבניות שרי צלויות, בזיליקום, זיתי קלמטה, צנוברים קלויים, מוצרלה באפלו, בלסמי מצומצם.

לפי התפריט, זו היה אמורה להיות מנה טובה. הלחם אכן היה ברוסקטה ואפילו כמה ברוסקטות שלמות ששכבו מתחת לעגבניות. זו גם הפעם הראשונה שאני מקבל פרוסות שלמות ולא  חתיכות קטנות, קריספיות/קרנצ'יות. גם העגבניות לא נראו כמו עגבניות שרי. וכפי שנהוג לומר "more is less".

לסיכום

טעימת היינות

אהבנו את היינות.

הכמות בקראפונים, כשהיא מחולקת ל-3, הייתה בכמות מזערית, אבל גם המחיר (50 ₪) בהתאם.

ההסבר שניתן על ידי עובד המקום על הטעימה (קל-כבד-יותר כבד-הכי כבד), אינו מוסיף כבוד ליקב.

למה לא מציינים במיוחד את ה"רד בלנד", היכן הגאווה על הוצאת יין חדש (במיוחד שעדין אין עליו מידע באתר היקב).

אני אוהב, מה שנקרא – טעימה בהפתעה, אבל בדרך כלל היקב עושה זאת בנוסף לטעימה ולא כחלק ממנה.

על האוכל

בוא נגדיר את כמות הגבינות כ"לא מפנקת". אבל היקב בוודאי מודע לכך, שכן המגש מולא בתחליפים כגון ירקות ומטבלים.

סלט הפנצנלה – אולי נכון במרכיביו אך לא ביחסים והקשר בניהם.

על השרות

לאחר שהמנות הונחו, עובד המקום נעלם ולא נראה יותר. רצינו לשלם, חיכינו וחיכינו ולא ראינו אותו עד שהגיח לטפל בלקוח אחר שהיה באזור. הסבנו את תשומת ליבו וביקשנו חשבון. נענינו שמשלמים בפנים. שילמנו 298 ₪ לפני טיפ.

חוסר ההתייחסות של עובד המקום שלא בדק האם צריכים דבר מה נוסף ולא נתן שום הסבר על היקב ועל היין, צרם לי בתחילה, "עד שנפל לי האסימון". זה לא היה ביקור ביקב. זה היה ביקור בבית קפה עם מבחר יין, אוכל בינוני ועובד שאינו מיומן במתן שרות (אולי לא תודרך כהלכה).

אין לי ספק שהמקום מתאים למי שרוצה לבוא עם חברים, לשבת על בקבוק יין ולהתפנן.

למי שרוצה חווית יקב – פחות.

לאתר היקב: לחץ כאן:

להזמנת מקום באתר טבית: לחץ כאן:

 

06/2023

יצחק (צחי) ספיר

שמי צחי, אני בשלב השלישי והמעניין בחיי הבוגרים ולמרות שהוכרזתי "זקן רישמית", אני צעיר ברוחי (60+ זה ה-40 החדש) וסוף סוף אדון לעצמי.
אני מרגיש לגמרי בגיל הנכון לחוות (כמעט) את כל מה שלעולם יש להציע ובתנאי שלא אצטרך להתאמץ יותר מדי. לכן לא תמצאו אצלי המלצות למיטיבי לכת אבל בהחלט תוכלו למצוא המלצות למיטיבי לסת והנאות החיים.

למידע נוסף»

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *