חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתפו עם חברים:

יקב קטרון
הושעיה

ראיתי לא אחת פרסומים על יקב "הגרביטציה" קטרון. הסתקרנתי, אבל קצת חששתי, משתי סיבות.

הראשונה – המבנה מבחוץ נראה לי כמו כניסה לאולם חתונות גנרי.

השניה – דיל של טעימת 5 יינות, פלטת גבינות, לחם, ריבות, חלווה וקפה (180 ₪) נראה לי קצת יקר

אבל למרות הכל, מצאנו את הזמן והזמנו מקום.

על המקום

נסיעה של פחות מ-90 דק מהמרכז, כביש 67, 4 ק"מ אחרי מחלף המוביל פניה ימינה לכיוון הושעיה (כביש 7920). כאן נכנסים ל"מוד חו"ל" עם הרבה ירוק כהה, כולל דרך צרה ומתפתלת. אנחנו כמעט שוכחים שאנחנו בישראל, אבל שער הברזל הגדול, הצהוב שבכניסה לישוב מחזיר אותנו למציאות.

היקב נמצא די בקצה המושב. כמה במפרים ומגיעים לשדרה יפה שבסופה מגרש חנייה קטן ואם אין חניה, יש בקרבת מקום גם מגרש גדול.

המבט הראשון מאשש את חשדותיי. כמו אולם אירועים כולל מסגרת חופה אל מול הנוף, פינות ישיבה, נמוכות וכל זה עוד בחוץ.

המבט הראשון על שטח הפנים סותר את התאוריה – זה בהחלט לא נראה כמו אולם חתונות זה נראה כמו יקב עם פיצול אישיות.

בכל הקשור ליין, הכל "מיושר לימין" טיפ טופ, חדר חביות ענק, והכל מבריק, כאילו יצא מהניילון. ובהקשר זה, חכו לסיור – הפתעות בהמשך.

בכל היתר, ניכר ראש יצירתי, קצת פרוע. פריטי אספנות רבים בכל כיוון אליו תפנו מבטכם, חלקם עתיקים. הרבה עץ טבעי בדגש על שולחנות, חרשות ברזל, מכוניות עתיקות וכרכרות רתומות לסוסים, כולל בתוך אולם האירוח.

חלקום של פריטי האספנות קשורים ליין וחלקם לא.

זהו מגרש משחקים של אספן יצירתי מה שמעורר את השאלה האם משהו מכל היצירתיות "המשוגעת" הזו נכנס ביין..

חווית הבילוי

היות והסיור מתחיל כל שעה עגולה ואנחנו הגענו קצת לפני, מוזגים לנו מיד את הכוס הראשונה. וכבר אציין שהמזיגה כאן היא בכמות נדיבה עד מאד – כשליש כוס.

בינתיים הגיעה השעה ואנו מוזמנים לאולם המרכזי, שעד עכשיו היה סגור בחבל. מתייצבים במרכז ליד השולחן ושם נחשפת רצפת זכוכית מעל מרתף החביות.

כאן מקבלים הסבר על שיטת הגרביטציה, שהיקב הוא היחידי בארץ העובד בשיטה זו, ו"הפילוסופיה" של עשיית היין. לא אחזור על ההסבר כדי להשאיר לכם את חווית הביקור במקום, אבל כעת אני מבין את התמחור הגבוה יחסית של עלות הביקור ומחיר בקבוקי היין.

גרם מדרגות מוליך אותנו למרתף, הסבר קצר ומעניין, כולל על "בקבוקי היין" המשמשים כפקק.

הסיור מסתיים וחוזרים לשולחן.

מה אוכלים

על השולחן מחכה לנו מגש גבינות, 3 קשות + לאבנה, לחם, זיתים, ריבות, חמאה ופלפלונים חריפים (צ'יפקונים).

כל הזמן שואלים האם צריכים משהו נוסף.

הגבינות מלוות נהדר את היין, או להיפך.

מה שותים

הטעימה כוללת 5 יינות

"דה-שבו" – deux chevaux 2021: בלנד של גוורצטרמינר ומוסקט, הקרוי על שם הרכב הצרפתי המיתולוגי

בניגוד לציפיות של יין קצת מתקתק, בגלל הזנים, היין היה עם חמיצות גבוהה. שאלנו את היינן וההסבר הפשוט הוא שהענבים הוכנסו למיכל עם השדרית

קברנה סוביניון 2017: יין עם ריח פירות יער אבל תוקפני בחייך

"טיגרה" – tigra 2016: בלנד של קברנה סוביניון וסירה שהיה היין המאוזן ביותר לטעמי בטעימה

שירז 2016:

שרדונה 2016: ואם אתם תוהים למיקומו של היין בטעימה, לדעתי זה משום שהוא שהה בחבית כמו היינות האדומים וזו ההתייחסות. אני אוהב שרדונה קליל ופרחוני והיין הזה לא תאם לציפיותי אבל – זה אני.

קינוח

כוסות קפה קטנות, שבלגימה סברנו שזה אספרסו אבל לא, זהו קפה בוץ עם משקע בתחתית.

הייתי שמח אם היו נותנים את הקפה ללא המשקע.

את הקפה ליווה מגשון קטן עם תמרים וחלבה נהדרת

לסיכום

סיפור היינן, המשפחה, היקב, הגרביטציה, היין לסוגיו והאירוח, שווים ביקור, למרות המחיר הקצת גבוה.

כשתגיעו ליקב תבינו שאתם, בהחלט, לא הגעתם לשאטו בצרפת. העיצוב יוצא דופן. אתם יכולים לאהוב אותו, להגיד שהוא קיטשי, או אולי אפילו לשנוא אותו. פריטי אספנות מתחומי עניין שונים ימשכו את מבטכם. אבל עד שתגבשו את דעתכם יהיה לכם הרבה מאד על מה להסתכל.

שרות טוב

שירותים מבריקים, מעוצבים גם הם.

 

ביקור שני

היות והביקור הראשון היה מוצלח החלטתי לקחת את אשתי לביקור וטעימות ביקב.

הגענו באיחור של כשעה בגלל פקקי תנועה בלתי צפויים, אבל לא התעוררה בעיה, כי היקב היה שומם ממבקרים.

סיכום

היות וזהו ביקור שני אסכם בקצרה.

אוכל:

אין טענות. פלטת הגבינות בכמות מכובדת באיכות סבירה, לחם מצוין, כמו כן הריבות והזיתים.

יין:

נמזג בכמות יפה לכוסות.

בלנד לבן (דה שבו) של גוורצטרמינר ומוסקט

קברנה סוביניון 2017

בלנד אדום (תיגרא) של קברנה ושירז 2016

ביינות האדומים הרגשנו ריח וטעם חלש של גופרית, או טעם משונה אחר.

על השרות:

בשיחת הטלפון שקיימתי עם היקב, בעת הזמנת המקום, ראו שכבר הייתי ביקב.
הסברתי כי הייתה לי חוויה טובה וכעת אני רוצה להביא גם את אשתי.
באותה שיחה נמסר גם כי האירוח עולה 180 ₪ לאדם, כולל פלטת גבינות, טעימת יין וסיור.

כשהגענו, הרגשתי שכל מה שנאמר בשיחה לא הועבר. נתנו לנו תפריט ושאלו מה נבחר.
ענינו שסוכם על סיור וטעימות, רק שאנחנו מבקשים לוותר על הסיור.

אם בפעם הראשונה הרגשנו שהגענו ליקב משפחתי, הגאים במקום ורוצים לספר על מפעל חייהם,
הפעם השנייה, הייתה חווית בית קפה – תזמינו מהתפריט ועזבו אותי.

לא קיבלנו שום הסבר על שיטת הכנת היין הייחודית של היקב, כאילו ההסבר מיועד רק למי שמשתתף בסיור.

המארחת אמרה שלפי התפריט היא פשוט חוסכת לנו את עלות הסיור (כ-40 ₪).
לאחר 3 יינות הבנתי שהטעימה הסתיימה, ואז שאלתי "האם צמצמו את הטעימות (מחמש לשלוש) בעוד שהמחיר הושאר זהה".
רק אז ציינה המארחת ש-5 טעימות הם למשתתפי מסלול ה-VIP.

לחובבי יין זהו הבדל משמעותי וחבל שלא צוין קודם.

 

לאתר היקב: לחץ כאו

להזמנת מקום באמצעות ontopo: לחץ כאן

 

9/23

05/24

יצחק (צחי) ספיר

שמי צחי, אני בשלב השלישי והמעניין בחיי הבוגרים ולמרות שהוכרזתי "זקן רישמית", אני צעיר ברוחי (60+ זה ה-40 החדש) וסוף סוף אדון לעצמי.
אני מרגיש לגמרי בגיל הנכון לחוות (כמעט) את כל מה שלעולם יש להציע ובתנאי שלא אצטרך להתאמץ יותר מדי. לכן לא תמצאו אצלי המלצות למיטיבי לכת אבל בהחלט תוכלו למצוא המלצות למיטיבי לסת והנאות החיים.

למידע נוסף»

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *