אחרי ארוחת בוקר במלון תפסנו את האוטובוס לפירה. למה תפסנו? כי בדרך כלל יש תור ארוך ארוך. אנחנו באנו כשהאוטובוס החל לנסוע. שאלנו את הנהג מה עם כרטיסים והוא ענה – באוטובוס.
אוטובוס תיירים מפואר, מיזוג, נסיעה חלקה בכבישים המשובשים ואף אחד לא גובה כסף. התחלתי לדאוג. עד שהגענו לפירה, שם עלה על האוטובוס מוכר הכרטיסים וגבה את הכסף עבור הירידה. רק מי ששילם ירד. נראה לי שאצלנו בארץ זה לא היה עובד.
להגיע למדרחובים של פירה צריך קצת לעבוד, לטפס איזו עליונת קטנה ואז ללכת, להיכנס לחנויות, לקנות ושוב ללכת. הקיצר, נהינו קצת רעבים.
התמונה מאתר המסעדההמקום הקרוב ביותר שהיה עם נוף לים הייתה מסעדה שהייתה די ריקה בשם לה סקאלה. קצת חששתי. גם שם איטלקי ביוון, גם כמעט צהרים (לא רצינו ארוחה מלאה) וגם מסעדה די ריקה – לא מבשר טובות, אבל מה יכול להיות רע בכוס קפה, אז נכנסנו.
קיבלנו אישור מהמלצרית לשבת, גם לא לארוחה מלאה,
קפוצ'ינו (5€) ו-קפה יווני (4€) שזה כמו תורכי אצלינו רק ביוון אסור להזכיר את התורכים
אגב, תמיד ישאלו אותך האם לשים סוכר בקפה כי הם מרתיחים יחד, קפה אסלי כזה, לא בוץ.
משום מה, בכל המקומות הקפה היה חמים בלבד.
גלידת קיץ (11€)
צלחת גדולה, 3 כדורי גלידה ומלא פירות חתוכים. מנה מרעננת שנתנה לנו זריקת סוכר להמשך.
לסיכום:
התמונה מאתר המסעדההמחירים אולי קצת יקרים יותר מהארץ אבל השרות טוב יותר, וגם הנוף.
05/2023
