חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתפו עם חברים:

סיור אוכל דרוזי (אפרת מוסקוביץ)
רמת הגולן

חיפשנו פעילות ברמת הגולן עם ילדים גדולים וכלבים. בוודאי תתפלאו אבל רוב המקומות לא מקבלים כלבים כך שהיה אתגר למצוא משהו מתאים.

אשתי קיבלה מידע על בלוג עם שם מעניין "איך להרשים את חמותך" והצצנו פנימה.

מהתפריט הראשי ניתן להבין שהכותבת, אפרת מוסקוביץ', מתגוררת ברמת הגולן, בעלת סטודיו לעיצוב ואוהבת אוכל – שכן רוב האתר עוסק באוכל. מתכונים סתם, מתכונים לחגים, מתכוני פלאו ועוד.

אפרת מארגנת סיורי אוכל דרוזי בגולן תחת המותג "טעם עם הגולן" (על משקל העם עם הגולן).

הסיור בקבוצות קטנות כאשר כל אחד מגיע ונוסע עם הרכב.

בסיור 5 תחנות עצירה ומשכו כ-5 שעות. נפגשים בשעה 9 במקום שניקרא המפקדה הסורית, ליד מרום גולן  ומסיימים במַסְעָדֶה.

למה לעשות סיור אוכל מודרך

היום בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות אפשר למעשה להגיע לכל מקום באופן עצמאי – אבל:

חלק מהמקומות הם מקומות בבתים פרטיים. אתם יכולים להיות ליד פנינה קולינרית שלא תדעו עליה אם לא תוכוונו. יתכן שאתם מקבלים הנחיה להגיע לכנאפה של חלבי, שמים את תוכנת הניווט ומגיעים לחלבי אבל חלבי זו משפחה גדולה ואולי לא הגעתם למקום הנכון. ואולי בדיוק היום בעל הבית סגר בגלל אירוע משפחתי חשוב. אתם עלולים לפספס.

הבונוס בסיור של אפרת הם הסיפורים וההסברים על הדרוזים. בכל נקודה בה היינו היא תורמת מהידע האישי הנרחב שלה. ובלשון בישול – הסיפורים של אפרת הם התבלין המשדרג את המתכון, התבלין ההופך את הסיור מסתם סיור אכילה לסיור חוויה.

מה אוכלים והיכן

תחנה ראשונה – עוגיות דמשקאיות במפקדה הסורית (מזרחית למרום גולן)

ברמת הגולן בסמוך לקיבוץ אלרום נמצא מבנה נטוש ודי מוזנח בן 2 קומות בו שכנה מפקדת המודיעין הסורי ברמת הגולן. במלחמת ששת הימים המקום נכבש והפך למפקדה ישראלית עד שנינטש לגמרי.

המקום הוא נקודה מספר 7 בשביל אלי כהן ( מסלול ברמת הגולן בו 8 נקודות שיש להן קשר לאלי כהן (המרגל שלנו בדמשק). אלי הגיע למקום מספר פעמים "לבקר חברים" מה שמצביע על עומק חדירתו. להזכירכם כי לא כל אחד יכול להיכנס למחנה צבאי ובוודאי לא לבסיס מודיעין.

למרות שהמבנה נטוש, מוזנח וחלקים ממנו אולי מסוכנים להליכה (ללא מעקה וכו'), ניתן בהחלט להיכנס, להתרשם מהמקום, מאופי הבניה הסובייטית, מגרפיטי, לעלות על הגג ולתצפת על האזור. באחד החדרים בקומה השנייה תמצאו גם צילומים ומידע לביקורים של אלי כהן במקום.

אפרת כבר חיכתה לנו עם "פריסה" של שולחן שטח, קפה/תה ועוגיות דרוזיות וקיבלנו סקירה מעניינת על המקום ועל הדרוזים.

תחנה שניה – מאפים בבוקעאתא

בוקעאתא הוא אחד מארבעת כפרי הדרוזים ברמת הגולן.. באחד מכבישי הכפר הפנימיים בבית ללא שום שילוט או רמז תמצאו את המאפייה הביתית המתמחה במנקיש ופטאייר.

מדובר בשני מאפים דמויי פיתה גדולה הנאפים על פלטת מתכת גדולה. מנקיש – כמו פיצה, נמרח בכל מיני תערובות תבלינים.

פטאייר כמו פיצה ממולאה. אנו חזינו בבעלת הבית שבמיומנות בידיה ללא כל משקל יוצרת מהבצק כדורים קטנים זהים בגודלם, אותם היא משטיחה לצורת פיצה, ומתבלת ובפטאייר יש שלב נוסף של משכת הקצוות וסגירת המאפה למעלה.

המאפים מונחים על פלטת הטבון ולאחר מספר דקות המאפה מוכן. המגוון לא קטן. ספרתי לפחות 10 סוגים בזמן הקצר שהיינו.

לנו פתחו שולחן בכניסה למאפייה ועליו נפרסו המאפים. טעמנו מכל הסוגים, לאחר שהוזהרנו לא לאכול הרבה מדי. מה שלא נאכל במקום הוכנס לאריזה ונלקח לצורכי ארוחת הערב.

ברוב קולות – אהבנו

תחנה שלישית – כנאפה במגדל שמס

שמם הטוב של הכנאפה והקדאיף של אבו ג'אבל ידועים ונכתב עליהם לא מעט. יש את המקום הידוע על הדרך הראשית ויש את המאפייה הנמצאת בתוך העיירה, ברחוב ללא שם, כך שלא ניתן להגיע ללא נ"צ מדויק.

הגענו כאשר רוב הצוות לא היה במקום משום שהיו צריכים להכין מעדנים מתוקים לחתונה של 5000 אורחים.

ובכל זאת, ביתו של הבעלים קיבלה אותנו הסבירה על המקום הראתה את שערות הקדאיף, הסבירה מה ההבדל בין סוגי המאפים השונים וכיצד מכינים.

לאחר מכן – הדבר העיקרי. עברנו סדנה קצרה בה קיבלנו משימה. להניח שערות כנאפה באופן נכון (לא צפוף מדי, לא הדוק מדי, לא עבה מדי) על פלטה המרוחה קלות בשמן.

אנחנו העדפנו לאכול את מה שבעלת הבית מכינה ולא את מעשה ידינו. לכן, לאחר שניסינו, השערות הושלכו אחר כבוד לפח וצפינו בהכנת הכנאפה "האמיתית" שנאכל. לאחר שכבת השערות הראשונה מניחים את הגבינה הלבנה, שהיא בעלת מאפיינם מיוחדים בכל הקשור למתיקות ואלסטיות וסוגרים בשכבת שערות מעל.

לאחר מספר דקות על האש מגיע החלק המסוכן בו לוקחים מגש נוסף עליו מרוחה בנדיבות סאמנה (חמאה מזוקקת) והופכים. זו תהיה השכבה הצבעונית המושכת של הכנאפה. מורידים מהאש, טבילה בנוזל מי הסוכר ובזיקת פיסטוקים וזהו

הסוד כמובן הוא בחירת המוצרים הנותנים לכנאפה את טעמה הסופי.

כאן במאפיית אבו ג'בל לא חוסכים. הפיסטוקים מסוריה, הגבינה – סודית וגם הסאמנה מחו"ל.

קיבלנו כנאפה לא מתוקה מדי, טעימה פריכה ושחמחמה.

אפשר לקנות הביתה פיסטוקים, סאמנה, שערות וגם כנאפה קפואה – רק להוציא מהמקפיא ולחמם.

תחנה רביעית – שוק האיכרים בתצפית ברכת רם

כבר היינו בתצפית על בירכת רם, ולא שמנו לב לשוק האיכרים המסתתר משמאל לחניון. במקום 2 שורות מסודרות של דוכנים, שנראה שהם בעיקר לתיירים והם מציעים ירקות ופירות, ריבות, דבש ויש גם צעצועים לילדים, כלים לקפה וכל מה ששוק תיירותי צריך שיהיה בו.

אני קניתי חצילים חמוצים ננסיים, ממולאים שום וטבולים בשמן. הקופסה היגיעה הבייתה ללא נזילות שמן בדרך, נפתחה, נדגמה והתוצאה – נחמד אך לא חובה.

תחנה חמישית – ארוחה צמחונית  של ממולאים ותבשילים במָסעדֵה

ספאא גרה בישוב הדרוזי, מסעדה. היא בשלנית המכינה אוכל מקומי מסורתי, מארחת בביתה ואפילו מתחזקת עמוד אינסטגרם.

האירוח במרפסת הכניסה של הבית, עם דשא סינטטי וצמחייה. אנו מתוודעים לעוד צד בחיי הדרוזים – עבודת נשים.

על שולחן הונחו בצורה יפה 6 צלחות לא קטנות מלאות בכל טוב (וסילחו לי אם השמות לא מדויקים). סלט פטוש. פאטי – כרובית עם טחינה ובצל מטוגן. מלפוף עם בורגול וחומוס. תבשיל קישואים ולוביה. משה – קישק עם בורגול ואורז. היו גם פיתות דרוזיות למי שרצה.  לימונדה, מים ולקינוח תה בטעם ג'ינג'ר. חבל רק שלא הוזמנו עבורנו גם כמה מנות בשר – היה קצת חסר

ההגשה חופשית. כל אחד ניגש ולוקח קצת מכל מטעם ואפשר בהחלט גם סיבוב נוסף. בסך הכל טעים מאד ויפה מאד.

לסיכום

הסיור בקבוצות קטנות ומשכו כ-5 שעות. בכל תחנה קיבלנו גם הסברים וסיפורים, מעניינים בפני עצמם, גם ללא האוכל.

עלות של קצת מעל 300 ₪ לאדם.

סיימנו שבעים אך לא "מפוצצים" ולקחנו הביתה לארוחת ערב. ספוילר – טריות היא שם המשחק ולאכול במקום זה יותר טעים.

היה טעים. האוכל הדרוזי אינו אוכל גורמה ומי שמצפה ל-wow – שלא יצפה, ואז גם לא יתאכזב.

 

לאתר של אפרת: לחץ כאן

 

10/22

 

יצחק (צחי) ספיר

שמי צחי, אני בשלב השלישי והמעניין בחיי הבוגרים ולמרות שהוכרזתי "זקן רישמית", אני צעיר ברוחי (60+ זה ה-40 החדש) וסוף סוף אדון לעצמי.
אני מרגיש לגמרי בגיל הנכון לחוות (כמעט) את כל מה שלעולם יש להציע ובתנאי שלא אצטרך להתאמץ יותר מדי. לכן לא תמצאו אצלי המלצות למיטיבי לכת אבל בהחלט תוכלו למצוא המלצות למיטיבי לסת והנאות החיים.

למידע נוסף»

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *