שמעתי כבר מזמן על קייטרינג לואיזה מאבו גוש ועל הארוחות שהיה מכין לציבור מפעם לפעם. ארוחות אליהן לא הצלחתי להגיע.
חלפו שנים הקייטרינג הרחיב את פעילותו, שינה את שמו למרכז קולינרי לואיזה, והעתיק את מיקומו למלון לוגוס ביד השמונה
המטבח של לואיזה מובל על ידי השף נדב מלין שמתמחה ב- slow food.
כחלק מפעילותו, ביום רביעי האחרון של כל חודש מתקיים פרויקט "טעם מקומי" שכולל ארוחת טעימות (בערב), ארוחת בראנצ', וסיור אצל מספר יצרנים העובדים עם לואיזה.
הדיל המלא כולל לינה במלון לוגוס (מומלץ)
לקחנו יום חופש והצטרפנו לחגיגה.
ארוחת הערב
השקט, האוויר הצח, והמלון, מכניסים אתכם לאווירה הרגועה והמתאימה עוד טרם הארוחה.

19:00 שעת תחילת הארוחה. בחוץ חשוך, והאורות זוהרים להם, ויוצרים, יחד עם החושך והקור, אווירת קסם.
כ-20 אורחים מתכנסים אט אט בחדר הפרטי. ענת, בעלת המרכז, מקבלת את כולם בסבר פנים יפות וכולנו מתיישבים בשולחן האבירים הערוך.

הכלים נאים, לידם תפריט הערב, המתחדש בכל חודש, בהתאם ליצרנים ולאוכל העונתי.
מעלעלים בתפריט וקוראים בעיון על המנות, קוקטייל פתיחה, 10 מנות ו-2 קינוחים.
כל הערב היה בשיתוף פעולה, בעיקר עם בית הקלייה "אגרו קפה" מהישוב שריגים.
אני מציין זאת כי בתפריט השתמשו בהרבה וריאציות של קפה עם…..
בתפריט נתקלתי לראשונה בשם קסקארה – cascara, אז למי שלא יודע,
פול הקפה הוא בעצם חרצן של דובדבן הקפה, שזהו שם יפה לקליפה שעוטפת את הפול.
לקליפה זו, שעד לאחרונה נזרקה, נמצא שימוש בצורת חליטה, כמו תה, וטעמה אינו מזכיר קפה.
מה שותים
מים

בקבוק סודה של סן פלגרינו ומים מינרלים של סן בנדטו מלווים את כל הארוחה.
קוקטייל
קוקטייל "נגרוני" פותח את הערב, אבל עם טוויסט.

נגרוני קלאסי מורכב מקמפרי ורמוט אדום וג'ין.
כאן הכינו אותו מקמבוצ'ה קסקארה, ורמוט רוסו, ותפוז דם מיובש. כלומר ניטרלו את האלכוהול החזק והפכו את המשקה למשהו קליל בטעם מיוחד, שבהחלט שווה לנסות.
יין
את הערב ילווה יין של יקב עגור
לים – לבן 2024

בלנד מבוסס רוסאן, ששהה בחביות עץ כ-10 חודשים
לים – אדום 2022

בלנד מבוסס סירה יחד עם קריניאן, גרנאש, מורבדר, גארנצ'ה טינטוררה ופטיט סירה.
שהה 14 חודשים בחביות עץ צרפתיות.
שמירה מיוחדת 2022

בלנד של מרלו, קברנה סוביניון, סירה, פטיט סירה, קריניאן, פטיט ורדו וקברנה פרנק.
שהה שנתיים בחביות חדשות וישנות
שתיה לקינוח
תה / קפה

הוגש תה בטעם מיוחד שלא זיהיתי. שאלתי אילו עשבים הוא מכיל ולא זכיתי לתשובה.
זה לא מנע ממני לסיים את התה
למי שרצה הוצע גם קפה אבל לא ראיתי שמישהו ניצל את ההזדמנות.
מה אוכלים
סשימי אינטיאס מקומי – חומץ מנגו וגארום טלה

מנת פתיחה יפה עם דג נודף טריות חומץ המנגו לא כל כך הורגש.
קרפאצ'ו סינטה ממרעה גולן – קציפת סילאן ושויו קפה, פטריות מלך היער.

הסינטה לא הייתה חתוכה דק לקרפצ'ו, ואפילו לא ל"מינוט סטייק", אלא פרוסה עבה יותר.
טעם הבשר היה נהדר אולם קציפה לא ראיתי.
פיש אנד סליקורניה צ'יפס – קטשופ בירה

מנה נחמדה שהוגשה עם ירקות מוחמצים
סליקורניה הוא ירק תיבול, אבל השמן בו טוגן, עמעם את הטעם.
המנה הוגשה עם מזלג, לא ברור למה, כי על השולחן היו 2 מזלגות ושני סכינים שלא נלקחו או הוחלפו.
לחם בירה "החיטה המחוצפת" מבשלת סריגים – שמן זית, שמאלץ מעושן

המנה הבאה הוגשה באופן לא ברור צלוחית מרובעת של שמן ולידה צינצנת קטנה, של שמאלץ ומגש עץ גדול ועליו 2 מחבתות עם לחם תפוח.
לא כל כך הבנו לכמה אנשים מיועד הלחם וגם לא אמרו, אז כל אחד לקח קצת לחם טבל בשמן ובשמאלץ ואכל כזית.
הלחם היה מהסוג הרך והסופג. אני אהבתי מאד את השמאלץ המעושן.
העונה כתמונה – משק חביביאן – פרחים, עלים, וירקות העונה.

על מגש, כתמונה, הוגשו ירקות, עם קצת מלווי טעם.
הגשה "פומפוזית" של מנה שלא הבנתי את ההיגיון שבה.
סלטון "פרשי" היה מיצג טוב יותר את משק חביביאן.
פסטה במילוי פטריות בלק פרל – קונסומה פטריות וירקות אורגניים, בוטארגה חלמון, גארום פטריות

מנה בטעם עדין של פטריות, מצאו חן בעיני עלי האניס שפוזרו בצמצום.
רק לאחר שלגמתי, בלי בושה, את הקונסומה, שהיה עשיר בטעמו, רק אז היגיעו הכפות שהיו אמורות ללגום את הנוזל, מבלי "להתחזר".
שיפוד כנף עוף אורגני ממשק מלמד – ירקות מוחמצים במוץ קפה, קייל

בצלחת גדולה על שיפוד גדול הוגשו 3 נתחים קטנים, שהיו רכים וטעימים כשלעצמם.
הקייל היה מטוגן ומלא שמן.
ריזוטו ביין "לים אדום" – פטריות פינק אויסטר וצ'סנאטס

מנה קטנה שהייתה קצת חמצמצה וחלקה הושאר בצלחת, ולא רק אצלי.
סטייק מחוות מקנה דקל ברוטב יין "קסם" – נתחי אנטריקוט מפרה מבכירה, קרם תפוח אדמה מעושן

אחת המנות המנצחות של הערב. בשר מצוין, עסיס וטעים כנ"ל גם הפירה ורק הצטערתי שלא היה יותר.
צלע טלה מחוות מקנה דקל – דמי גלאס קפה קולומביה "לייט רואסט", לפת בקסקארה

אני מאלה שלא אוהבים צלעות טלה, אבל המנה מפתיעה לטובה.
נכון שהצלע קטנה אבל כל ביס – פנינה, אפילו השומן נאכל ברוב חשק.
הלפת הקטנה שהייתה רכה כמו שום בתנור ועם טעם מתקתק הייתה נהדרת, כמו הצלע.
קינוחים
סורבה קסקארה וחלב שקדים – קרמבל שקדים, שקדים ירוקים

בשתי מילים – קר וטעים.
טיר-סמיפרדו אגוזי לוז – ג'לי קפה, סירופ יין האלה, מדלן קפה, קראמבל קקאו

מנה שעדיף היה לו הייתה קטנה יותר וטעימה יותר.
לא הבנתי מה משמעות ה"טיר". האם הכוונה הייתה אולי לטירמיסו?
הקצף למעלה לא דמה לטירמיסו, המנה עצמה לא הייתה סמיפרדו (חצי קפואה)
גרגרי הקרמבל הורגשו כפירורים רכים, והמדלן שבפנים קצת קשה.
2 סוגי פרלינים/שוקולדים – מחוץ לתפריט –

סיום מתוק וטעים
ארוחת הבוקר
הבראנצ' של יום ששי במלון לוגוס ידוע ומפורסם זה זמן רב. לאחרונה נוספה ארוחה גם ביום חמישי.
למי שלן במלון הארוחה כלולה במחיר. לסועד מן החוץ המחיר הוא 145 ₪.
המסעדה היא מסעדה "כפרית" במובן זה שהקירות מחופים עץ מה שנותן למקום אוירה טיפה אפלולית.

נוף פתוח למרחק נשקף מהחלון וניתן לראות אפילו את גוש דן.

מזנון גדול עמוס מגשים וצלחות בכל צורה וגודל שתירצו.

מצא חן בעיני שליד כל צלחת הסבר.

כל האוכל נודף טריות.

שולחן נוסף של לחמים ומאפים שנאפו בדיוק לפני 5 דקות עם כל מיני תוספות מעל. יאמי.

מהמטבח תוכלו לבקש חביתה עם גבינות, עשבי תיבול, פטריות, בצל, ועוד.
הביצים נשברות ונטרפות מול עיניכם ולא, חס וחלילה, כל מיני ביצים תעשייתיות מקרטון.
שולחן הקינוחים אינו עמוס מדי אבל אנחנו טעמנו קרואסונים קטנים על ריקוטה וקציפת יוגורט ליד שהיה מצוין.
כמובן שיש מכונת קפה, לסוגיו.
שרות
ארוחת טעימות
כל הצוות היו נחמדים ומשתדלים.
אבל בארוחה מסוג זה, לשרות תפקיד חשוב. וכאן, היו שגיאות שמנהל אירוע יכול למנוע.
נתחיל בחלוקת המנות. זה בסדר להתחיל כל פעם את החלוקה מאורח אחר אבל זה לא בסדר לדלג על אורח בחלוקה (זה שלפני וזה שאחרי קיבלו כבר, מה שמשאיר אותי לתהות, האם שכחו אותי).
התפריט היה די מפורט אבל רצוי שיהיה מישהו שלפני או בעת קבלת המנה, יגידו ויפרטו, בטוח שיש מה להוסיף על הכתוב, ולו רק כדי להעביר את הזמן עד שכל הסועדים יקבלו את המנה.
הדבר בלט במיוחד בנושא היין. מי שמזגה את היין נאלצה להתעכב אצל כל סועד וסועד כדי להסביר על היין, בעוד שהסבר אחד מרכזי היה מייעל ומקצר את סבב היין בשולחן.
המלצרים לא היו בקיאים באוכל המוגש.
המלצרית לא ידעה מהו סוג הדג במנת ה"פיש & צ'יפס" אבל גם לא הלכה לברר.
הסכום הבסיסי (2 מזלגות ו-2 סכינים) לא הוחלפו במשך הארוחה. לעומת זאת קיבלנו סכום נוסף.
כף שהייתה צריכה להגיע יחד עם מנת הפסטה פטריות כדי ללגום את הקונסומה (הטעים כשלעצמו) היגיעה באיחור רב.
השמן והשמאלץ הוגשו הרבה לפני שהגיע הלחם. לא הבנו כמה סועדים אמורים לחלוק בכיכר, ובכלל איך מומלץ לאכול את המנה.
ארוחת בוקר
שרות טוב.
כל המלצרים חייכניים אדיבים,
יש מילוי מהיר של המנות המתרוקנות ופינוי הצלחות מהשולחן.
יש סיוע בתפעול מכונות הקפה וכו'.
לסיכום
טעם מקומי, הוא פרויקט יפה של המרכז הקולינארי לואיזה,
ארוחת הטעימות
האוכל היה טעים ברובו. הסברים לפני כל מנה על המרכיבים ואופן הבישול,
במיוחד כאשר השף מתמחה ב-slow food, היו מוסיפים הנאה לחוויה.
ישבנו סביב שולחן אבירים 3.5 שעות. לחלק מאיתנו הזמן היה ארוך מדי. לי היה ארוך אבל בסדר. לא היה חיבור עם יתר היושבים (כשיושבים ליד שולחן אחד רצוי לטעמי לעשות סבב הכירות קצר בין האורחים על מנת ליצור קשר ראשוני ושיחות בהמשך).
התיבלון והטעמים עדינים, כי כאן חומר הגלם "מדבר" כך שאל תצפו לפיצוצי טעם עזים.
היין שליווה את הארוחה, נתן כבוד למנות והוגש מהקל אל הכבד.
היו פעמים שרצינו תוספת, אבל היות ולא שאלו, לא ביקשנו.
שורה תחתונה: למרות שיש עוד מה לשפר, זוהי ארוחת טעימות מהנה, בגלל סך מרכיביה.
ארוחת הבראנצ'
המגוון גדול.
האוכל טרי ואיכותי, כמעט הכל מגידול מקומי בסביבה.
כאן לא תמצאו קוויאר לארוחת בוקר אבל מגוון דגים, סלטים גבינות ומוצרים שלא תמצאו במקומות השגרתיים הרגילים.
שורה תחתונה: שווה לבוא גם כחלק מטיול באזור.
למעבר לכתבה על המלון – לחץ כאן
להזמנת מקום בטלפון: 02-5337120 או בווצאפ: 0509954040
10/25


