כיכר המושבה השוכנת בסוקולוב 46 בהוד השרון, היא מקום קטן עם הרבה מקומות בילוי. חוצה אותה נחל קטנטן, טוב לא נחל – תעלת מים, ובלילה היא מוארת קלות.
הגענו לכיכר כי חיפשנו מקום של הרגע האחרון לשבת בו ולפתוח כראוי את הסופ"ש.
בדרך לא דרך, הגענו לבר היין לומה, הנמצא בכיכר.
חנינו בחניון, עם לא מעט חששות, כי אנחנו מכירים את מחירי החניונים בתל אביב.
מה אגיד לכם – הופתענו לטובה.
על המקום
המקום לא גדול, שלא לומר – קטן. המטבח תופס את רוב החלק הפנימי ויחד עם הדלפק כמעט ולא נשאר מקום ישיבה בפנים.
למען האמת, עדיף בחוץ, אלא אם חם או קר באמת.
מספר שולחנות קטנים, בעיקר לזוגות אוירה בלתי פורמלית.
הסתכלתי באתר האינטרנט של המקום והוא עשוי לתפארת. קצר, אלגנטי, ברור, והתייחסות יפה לבעלי מוגבלויות. המקום מפוצל אישיות:
"לומה בצהריים: מטבח שמש מקומי (10:00 – 16:00)
הצהריים שלנו הם החגיגה של חומרי הגלם הכי טריים שיש. בלב המטבח עומד החומוס שלנו – לא רק כמנה, אלא כסמל לאוכל המקומי, המנחם והמדויק ביותר.
לצדו תמצאו פלאפל ירוק פריך, סלטים רעננים שנעשים כאן מדי בוקר, סיר תבשיל מתחלף והשניצל המפורסם של רוני.
לומה בערב: תרבות של יין, אוכל וקונטרסט מושלם (18:00 – 23:00)
כשהאורות מתעמעמים, לומה משנה את פניה. המטבח הופך ליצירתי ומדויק יותר, עם מנות שכיף לחלוק לצד תפריט יין שנבחר בקפידה. זה הזמן לשכוח מהכל עם כוס יין איכותי, אווירה משוחררת ואוכל שלא רוצים להפסיק לאכול."
חווית הבילוי
התישבו וקיבלנו 2 דפי תפריט.
ממבט ראשון, כבר אהבנו את היחס בין תפריט האוכל ליין.
תפריט האוכל מצומצם. 2 פתיחים, 6 מנות קרות, 4 עיקריות, ו-2 מתוקים
תפריט היין – דף אחד – 2 צדדים, צפוף, כולל 3 מבעבעים, 14 לבן/כתום, 2 רוזה ו- 12 אדומים.
במבט שני אהבנו עוד יותר את העובדה שיש לא מעט יין בכוסות.
אבל כשביקשנו להזמין, הסתבר שבכל יום פותחים לכוסות רק חלק מהבקבוקים.
היום היו 2 לבנים, רוזה ו-2 אדומים. קצת התאכזבנו…
מה שותים
המלצר הביא לנו לטעימה את חמשת היינות הפתוחים, טעמנו והחלטנו
PUIATTINO Sauvignon Blanc, 2024 (40 שח), מאזור פריולי באיטליה
לקחנו כוס לכל אחד, אהבנו וביקשנו ריפיל.
היות והבקבוק עמד להיגמר זכינו בכוס וחצי.
סוביניון בלאן, כרם שבו (54 ₪), גליל עליון, ישראל
מזמן לא יצא לי לטעום את יינות כרם שבו, ושמחתי על ההזדמנות, כי בדרך כלל ב-לומה אין כוסות מהיין הזה.
אהבנו יותר את היין האיטלקי כי הוא היה פחות מעודן ויותר "בועט".
הכמות בכוסות הייתה סבירה בהחלט, גם אם זה לא נראה כך.
מה אוכלים
לחם מחמצת (28 שח): וחמאה מתובלת
לחם בדיוק כמו שאני אוהב. פרוסות עבות, קרסט בחוץ, ופנים דחוס.
החמאה המתובלת ליד הייתה נהדרת.
סשימי דג ים (65 שח): קונסומה דובדבנים, ג'ינג'ר ובזיליקום
הטעם בסדר, אבל ממנה במחיר כזה, אני מצפה או לכמות גדולה יותר או לפיצוץ בפה.
סלט קיץ (63 שח): עלי ריג'לה, פאקוס וקישוא, נענע בזיליקום ונקטרינה, שקדים קלויים ופטה
סוף סוף סלט מרענן שאפשר להרגיש בו טעמים שלא מקבלים בכל קפה שכונתי.
אהבנו מאד.
שרות
שרות מסור.
זה אומר שהמלצרים גם יודעים את העבודה וגם רואים שאיכפת להם מהמקום.
לסיכום
גילינו מקום נעים ונחמד שאפשר לבוא אליו ולהנות מיין ואוכל טוב.
עם 4 כוסות יין ו-3 מנות שילמנו 326 ₪, לפני טיפ.
גילינו שיש עסקית עד 20:00.
שורה תחתונה: כנראה שרק בישראל אפשר לזגזג בין חומוסיה לבר יין – ולהצליח בכך.
להזמנת מקום באמצעות tabit: לחץ כאן
07/26
