חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתפו עם חברים:

מסעדה מנטה ריי
תל אביב

את מנטה ריי אני דוגם מדי תקופה כי היא אחת המסעדות האהובות עלי.

למה זו אחת המסעדות ה….

מיקום: איש חכם אמר שהצלחתו של עסק תלויה בשלושה דברים. מיקום, מיקום ומיקום. למנטה ריי יש מיקום מנצח על חוף הים. הנוף מהמרפסת הפתוחה הוא אחד האהובים עלי.

האוכל: המסעדה אינה מתהדרת בשף שלה אלא באוכל שלה והוא תמיד טוב. כשאתה הולך למנטה ריי אתה יודע שיהיה אוכל טעים.

שירות: לאורך זמן, המסעדה מתקתקת כמו ארגון צבאי. החל מההרשמה, הקבלה, ההושבה במסעדה והשרות של המלצרים. המקום מנוהל כמו שצריך. המלצרים יודעים ללהטט בין שולחנות רבים להסביר במדויק על כל מנה, לחייך היכן שצריך, להתלוצץ היכן שצריך או להמתין בסבלנות עד שאורח הססן יחליט לגבי המנה שיבחר, גם כאשר המלצר יודע שהוא חייב לרוץ לשולחנות אחרים.

המיקום:

המסעדה נמצאת די בקצה הדרומי של הטיילת התל אביבית והכניסה לרכב היא דרך חניון בית האצל. החניון גדול ובדרך כלל תמצאו חנייה ללא בעיות.

הבעיה היחידה היא בחורף, שאז גם המטרים הספורים מהחניה למסעדה עלולים להיות קרים ומרטיבים מאד.

תאום הביקור:

אפשר בטלפון ואפשר באתר. בניגוד למסעדות אחרות בהם ניתן לבחור את אזור הישיבה, במנטה ריי יודעים כי המקום המבוקש היא המרפסת ולכן לא ניתן להזמין מקום מסוים וההושבה היא על בסיס מקום פנוי. אם כי – הם משתדלים למלא אחר רצון המזמין.

נראות המקום

הפנס לא בודד ולא בקצה שכונה. המקום מרכזי והומה אדם, בדרך כלל

אם אינך יודע היכן המסעדה לא תזהה אותה. אתה צריך לחפש מבנה מיוחד עם קווי זרימה של עץ לבן . מכיוון מגרש החניה אפשר למצוא אחד כזה, בסמוך לשירותי החוף. מבנה ללא חלונות וללא שלט. יש רק מרפסת עץ עם קצת פרחים הרומזת לך להגיע.

שלט צנוע, בעיקר לתיירים. כי ישראלים לא צריכים את השלט לדעת לאן הגיעו

עם התקרבך נראה השלט המצביע על הארץ המובטחת

קבלת הפנים וההושבה

המארחת (אחת משתיים הנמצאות כמעט תמיד בדלפק הקבלה) תמצא חיש מהר את שמך ברשימה, תשאל אם אתה צריך תפריטים באנגלית ותוביל אותך למקומך.

באנו ביום ששי בערב. המסעדה מלאה. היינו ששה וקיבלנו שולחן ליד אחת היציאות למרפסת. היות והירידה למרפסת היא בשיפוע קטן, יש מעקה אליו צמודים הכיסאות מה שיוצר בעיה די רצינית כאשר צריך להזיז את הכיסא אחורה כדי להתיישב. קצת תמרונים קלים והסתדרנו.

בסקירת המסעדה רואים מיד כי החלל מנוצל למקסימום והמרחק בין השולחנות אינו גדול. מה שטוב הוא הסידור החכם של השולחנות כך שכל היושבים יכולים לראות את הים.

על השתיה:

היות ובאנו לאכול ולא רק להסתכל על הים חיכינו למלצר שלנו. היום היה זה ערן, שהגיע, שאל האם נרצה לשתות משהו לפני והאם נרצה לבחור מנות ראשונות.

אז הזמנו קנקן מים עם לימון ליד. המים הגיעו מהר באותו קנקן מתכת גדול המשמש במסעדה מקדמא דנא. קרים כמו שצריך ולימון ליד, כמו שביקשנו.

מרגריטה קפואה – במרכז, וקלאסית – בשמאל

מרגריטה קלאסית (44 ₪) קוקטייל מרגריטה הוא פשוט וקל ביותר להכנה כי הוא מורכב מטקילה, ליקר תפוזים וליים. למרות שיש מינון רשמי, כל מקום מחליט באיזה סוגי מרכיבים ומינון ישתמש. המרגריטה שלנו הוגשה בכוס מרטיני ולא בכוס מרגריטה (נסלח בהחלט), עם כתר קל של מלח למעלה ופלח לימון. המזמין שתה ואמר שהיא "אחלה".

מרגריטה קפואה (44 ₪) טעמתי הרבה ובכל זאת הקפואה ל מנטה ריי היא המוצלחת ביותר לטעמי. מוגשת בכוס מתכת, מלאה משקה ברד הנמס לאיטו, עם קש קצר ופלח לימון. המשקה חמוץ, חזק, כמו שצריך, עם אלכוהול כמו שצריך.

חצי וישטפן (33 ₪) ואין מה להוסיף.

מלבק ירדן  (49 ₪) נבחר לאחר טעימה והתלבטות בין 2 כוסות יין אדום. מאוזן, בעל נוכחות, גוף בינוני. אשתי אהבה מאד.

על האוכל:

שאלו את המלצר על מנות שלא במגש

מזטים:

למסעדה יש קטע נחמד. המלצר מגיע עם מגש עגול גדול ועליו צלחות "מזה" קטנות. מסביר מה יש בכל צלחת ואתם תבחרו מה שבא לכם. בתפריט כתוב שמחיר צלחת נע בין 22-25 ₪. בנוסף ניתן להזמין לחם בלקני (20 ₪), לא ברור מאיפה הבלקני, עם שמן זית, מלח גס ובלסמיקו.

ממנות ה- 22 ₪ דגמנו מוס חצילים, סלק וגבינת עיזים, צזיקי, וכרובית ואנשובי.

ממנות ה- 25 ₪ דגמנו סביצ'ה בורי וסלמון עשבי תיבול.

כמובן שהזמנו לחם נוסף כי הוא מלווה נהדר לרוב המנות האלה.

אנחנו לא יכולים ללא הסביצ'ה בורי החמצמץ, עם הרבה בצל, אז לקחנו אחד נוסף, שיהיה.

עיקריות:

לינגויני בשר סרטנים וטוביקו

לינגוויני בשר סרטנים (69 ₪): בציר פירות ים, ורמוט יבש וטוביקו. זו מנת ביניים, לכן היא קטנה יותר וזולה יותר מהעיקריות. היזמנו אותה כי אכלנו פסטה סרטנים בג'ורג וג'ון והתענגנו על כל ביס. כאן לצערנו קצת התאכזבנו. זה לא היה זה. כמעט לא היה רוטב וגם לא טעם. השארנו חצי בצלחת.

קלאמרי צרוב – לא צרוב

קלמארי צרוב (89 ₪): על הפלנצ'ה עם עגבניות שרי, גבינת פטה צ'ימיצ'ורי. גם המנה הזו קצת איכזבה. הקלמארי שלי היה די אנמי בטעמו ולא היה צרוב. אולי כי הורד מהר מדי מהפלנצ'ה או שנטבל ביותר מדי שמן. לא שלא היה בסדר, אבל לא מצדיק 89 ₪ ובוודאי יכול היה להיות טוב הרבה יותר.

אם הלחם לרוטב למה הוא מרוח בפלפלים

שרימפס בוודקה (118 ₪) עם בצלי שאלוט עם לחם כפרי משוח בממרח פלפלים. מנה לא גדולה. השרימפס טובים והלחם נועד כדי לסייע בספיחת הרוטב אבל ככל הנראה גם כדי להוסיף נפח למנה.

יכלו להשקיע קצת יותר בצילחות

2 פילה לברק וניוקי (134 ₪ למנה) עם חצילים, אגוזי קשיו, חמאת לימון כבוש וכוסברה. משום מה, גם המנה הזאת לא נראית טוב. הדגים היו עשויים נפלא, אם כי תוספת לימון בצלחת הייתה יכולה לעזור. גם הניוקי טובים כתמיד. במסעדה הזו אוהבים להוסיף חציל לכל מיני מנות. לפני מספר שנים זה היה לרוטב של הסטיק (בחתיכות קטנות יותר). למרות החצילים, המנה טובה.

הדג טעים בהחלט

דניס אפוי ברוזמרין (129 ₪) שמן זית עם אנדיב ושבבי צ'יפס של ארטישוק ירושלמי. מי שאכל – נהנה.

קינוחים

מחשש שמישהו נשאר רעב הזמנו 3 קינוחים

סיום הולם לערב

כדור שוקולד (40 ₪): המנה המצטיינת. כדור שוקולד ממולא במוס שוקולד ועוגיות ממולחות (כך בתפריט) על רוטב מנדרינה. הכדור טעים, לא מתוק מדי, העוגיות פריכות ומתאימות לניגוב רוטב המנדרינה. מנה שכולה הנאה. ואם לשבור דיאטה, לפחות המחיר שווה.

קרם ברולה (40 ₪): 5 עלי קרם ברולה צוננים עם עלי פילו ופירות יער. מנה ותיקה ומוצלחת. 5 ביסונים של ברולה חצי קפוא שעל כל אחד נח לו זלזל, סליחה עלה פילו קטן וקרנצי, עם בזוקת אבקת סוכר ושביל קטן של פירות יער בצד

קומביניישן טרופי (40 ₪): פרפה וניל ועליו שכבת מנגו פסיפלורה ועוד 4 "שברי" (כך בתפריט) עוגת קוקוס. הכדור שמעל הוא אותו פרפה בשינוי צורה. מנה שאני פחות מתחבר אליה ונדמה לי שאם הפרפה היה קר יותר או חצי קפוא הייתי נהנה יותר.

4 תה (14 ₪ לאחד) וסיימנו.

לסיכום:

אני אוהב ואמשיך לאהוב את המסעדה הזו כי החוויה הכוללת טובה ונשמרת לאורך שנים, גם אם הפעם נהניתי קצת פחות.

המנות הראשונות הפגינו יציבות מרשימה.

טיפ קטן: לא תמיד יש על המגש את כל המנות ושווה לשאול את המלצר. בדרך כלל יש מחוץ למגש, איקרא נהדרת שהולכת מצוין עם הלחם.

נראות המנות העיקריות היה עקב אכילס, כי זו הנקודה היחידה החלשה של המסעדה – הפעם. מזל שהטעם לא נפגע.

מחירים הוגנים, לטובה בגזרת האלכוהול ולרעה בגזרת התה. גם אם זהו המחיר במסעדות, אין הצדקה לגבות עבור נענע עם מים חמים 14 ₪. (והנענע לא התייקר בזמן האחרון).

למרות צפיפות השולחנות, אפשר להגיע גם לארוחה משפחתית וגם לארוחה רומנטית.

ארוחות הבוקר של המסעדה, ראויות מאד אף הן ואני ממליץ גם עליהן.

יש נגישות לנכים והשירותים נקיים.

השרות שקיבלנו מערן – שווה 10.

 

לאתר המסעדה/יקב: לחץ כאו

להזמנת מקום: לחץ כאן

 

10/22

יצחק (צחי) ספיר

שמי צחי, אני בשלב השלישי והמעניין בחיי הבוגרים ולמרות שהוכרזתי "זקן רישמית", אני צעיר ברוחי (60+ זה ה-40 החדש) וסוף סוף אדון לעצמי.
אני מרגיש לגמרי בגיל הנכון לחוות (כמעט) את כל מה שלעולם יש להציע ובתנאי שלא אצטרך להתאמץ יותר מדי. לכן לא תמצאו אצלי המלצות למיטיבי לכת אבל בהחלט תוכלו למצוא המלצות למיטיבי לסת והנאות החיים.

למידע נוסף»

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *