מסעדה מרלוזה
תל אביב

ברחוב לילינבלום 24 תל אביב, שכנה בעבר מסעדת תמנע, מחלוצת ארוחות הטעימות היקרות, שלא שרדה. את מקומה תפשה מסעדת מרלוזה  (שם של סוג דג) שהעתיקה את מקומה משוק הכרמל.

מאז המעבר, נחשפתי למתקפת כתבות יחסי ציבור, שבדרך כלל יוצרות בי רק יחס שלילי.
לכף זכות, עמדה למסעדה העובדה שהיא מסעדה ותיקה שרק שינתה מקום, וכל היתר כבר התגבש לכדי אמירה.

כשניסינו להזמין מקום לצהריי יום ששי, הוכנסנו לרשימת המתנה. רק כשהתקשרנו נמצא לנו מקום.

על המקום

רחוב הרצל וסביבותיו, כולל לילינבלום הוא סיוט תחבורתי. למרות האמור נמצא לנו מקום חנייה ברחוב, כך שלא נזקקנו לחניון הנמצא בקצה שדרות רוטשילד, שהיה האפשרות השנייה שלנו.

בראייתי, זה סימן טוב לבאות.

מבחוץ, החזית דלתות עץ לבנות עם חלונות גדולים, שלט ברור ותפריט ב-2 שפות.

העיצוב נותן אוירה של מקום ותיק, הקיים שנים רבות.

נכנסים. המקום, עד כמה שאני זוכר, כמעט לא הישתנה. מימין, בר 3 צלעות, גדול.

משמאל חלל קטן עם מספר שולחנות. המסודרים, לכאורה, די בצפיפות. למרבה הפליאה דווקא היה בסדר ולא הופרענו במהלך הארוחה על ידי יושבי השולחנות הסמוכים.

בהמשך מעין מרפסת פנימית עם חלל אוכל גדול יותר.

על התפריט

אוכל

התחלה: 3 מנות המשלימות לכאורה אחת את השניה, לחם, איקרה לבנה וצלחת חריפים (18-25 ₪).

ירקות: 6 אפשרויות החל מסלט ירוקים, צ'יפס ארטישוק, פדרונים בגריל וסלק בטאבון (46-56 ₪).

דגים נאים: 8 סוגים במגוון דרכי עשיה, כולל יקיטורי, סביצ'ה, טרטר, קרפצ'ו, טטאקי ועוד (62-68 ₪)

יקיטורי-שיפוד: 2 סוגים (46 ₪)

דגים: 7 סוגים, בטאבון, טיגון, גריל ועוד (54-122 ₪)

התפריט נראה מצומצם אך הוא מגוון מאד הן במבחר הדגים, אופן ההכנה, ורמות המחיר.

אלכוהול

7 קוקטיילים: ארק, קמפרי, גין, טקילה, וודקה, וויסקי ורום (44-48 ₪).

לבן: 17 סוגים עם יצוג יפה לישראל (150-350 ₪).

רוזה: 9 סוגים (165-250 ₪)

אדום: 9 יינות, מתוכם 6 ישראלים, שאפו (150-370 ₪).

בירות: 5 סוגים, רק אחת מחבית. (29-33 ₪)

יין בכוסות: צריך לשאול את המלצר.

מה שותים

ביקשנו וקיבלנו טעימת 3 יינות לבנים עד שבחרנו

חצי אסטרייה (36 ₪).

הוגשה קרה, על תחתית, בכוס ממותגת – כמו שצריך

כוס טליה גינתון גוורצטרמינר (54 ₪).

נאמר לנו שהיין חצי יבש אבל היה יבש. לנו עדיף. היה מוצלח.

לא התביישתי ושאלתי מה הכמות הנמזגת. התשובה שקיבלתי הייתה בין 160 ל-180 מ"ל.

תשובה כזו מעידה על מזיגה לפי העין, מה שאני לא אוהב.
הגיע הזמן שיתחילו להצהיר על כמות יין בכוס וגם לעמוד בה. לא יותר, לא פחות, ולא בערך.

בקבוק טליה 2020, גוורצטרמינר של יקב גינתון,  (200 ₪).

היה חם, היין שבכוס נגמר די מהר, וגם הבירה, אז היות ואהבנו את הגוורצ', הזמנו בקבוק יין.

מה אוכלים

ראשונות

יקיטורי דניס (46 ₪) ויניגרט סויה שום ולימון, מסאללה צנובר ושקדים, שמן זית ושומשום.

מנת פתיחה מצויינת. כמה מצויינת? שאלתי את אישתי למה בבית אי אפשר לקבל מנה כזו.

ברוסקטה אלבקור (48 ₪) סלסה עגבניות וצ'ילי.

הבעיה היחידה שהייתה לי עם המנה – היא הגודל, או נכון יותר לומר, הקוטן, של הברוסקטה.
הדג למעלה בטעם קצת מעושן היה נהדר.

סביצ'ה מוסר ים (63 ₪) שיפקה, כוסברה, פטרוזיליה. צנוברים, עגבניות, בצל ולאבנה דבש.

בדרך כלל רושמים את המרכיבים בהתאם לכמותם במתכון. הלאבנה הופיעה בסוף כך שחשבתי שהיא תהיה מספר זילופי טעם, אך לא היא.

קיבלנו לאבנה עם סביצ'ה, מה שלא פגם במנה, אלא להפך. קיבלנו משהו שהייתי מגדיר כמאכל ערבי ישראלי,
טעים מאין כמוהו.

לחם (24 ₪) מטבל עגבניות מיובשות, שום ושמן זית

מנה כמו הסביצ'ה, חובה, ממש חובה, לאכול / לנגב עם לחם. אז הזמנו את הפוקאצ'ה שהייתה מצוינת,
אבל די כבר עם המחירים המטורפים האלה ללחם.

זוקיני בגריל (52 ₪) מרווה, סלסה חריפה, גבינה מלוחה, אגוזי מלך ופטרוזיליה.

לא ידענו למה לצפות, אבל איפה שכתוב זוקיני – אנחנו מזמינים. רק ביקשנו שהחריף יהיה בצד.

קיבלנו מעין צ'יפסים של רצועות זוקיני, שטופלו במומחיות כך שהירק היה פריך ופציח, ולא רך, אבל ללא הקשיות המיותרת. התוספות אכן הוסיפו לטעם.

מנה טובה מאד, אבל כאן המקום להשקיע בדגים.

עיקריות

שווארמה דג (80 ₪) רצועות דניס בגריל, ירקות צלויים, עלים ירוקים, שיפקה, בצל, איולי שום ירוק.

מנה קשה לצילום כי הצילחות שלה מבולגן, ואולי זהו סוד הקסם.

הדג היה עשוי נהדר עם עור קריספי ורכות נהדרת, שיושב על איולי קצת חריף, ומלווה עשבים בצל ועגבניה.

ורק חשבתי שבפיתה זה היה אפילו טוב יותר.

שיפוד הליבוט בגריל (87 ₪) תפו"א מדורה צלוי ברוטב שום צ'יפוטלה, שמנת חמוצה, מיקס עלים.

המנה שסיימה את הפרק הזה הייתה לא פחות ממלאכת מחשבת של שיפוד נהדר היושב על תפוחי אדמה, שכאילו הוצאו הרגע ממדורת לג בעומר, עם "שליכט" איולי ושמנת חמוצה מתחת, וזרוע עלי תיבלון.

לימון אולי מוסיף המון אבל ממש לא היה צריך.

קינוח

גלידת יוגורט (46 ₪) גלידת יוגורט של אוטלו, דבש, אגוזי לוז, שקדים, פקאן מסוכר וקוקוס קלוי.

אני רגיל שגלידת יוגורט תהיה חמצמצה במקצת, ואולי גלידת אוטלו נחשבת למשהו מיוחד, אבל כאן עם כל התוספות המתוקות, שהיו טובות כשלעצמן, לא היה לה שום סיכוי.

זה לא אומר שהמנה הייתה רעה, להיפך.

השאלה היא האם בסיום אני רוצה להרגיש כבדות וזה מה שעשתה תוספת הסוכר.
לטעמי, גלידת יוגורט חמצמצה רגילה, הייתה עושה עבודה טובה יותר.

שרות

נפלא, ואין צורך להוסיף.

לסיכום

בלי לקטר אי אפשר, אז ההתייחסות ליין בכוסות מרגיזה אותי, וכן גם מנת הברוסקטה הקטנה.

יצאנו מהמסעדה עם טעם של עוד, בגלל מנות שממש רצינו להזמין, אבל נצטרך לחכות לביקור הבא.

קל מאד להתפתות ולהזמין הרבה, במיוחד בביקור ראשון, לכן החשבון היה 746 ₪ (לפני טיפ).
אבל, אכלנו הרבה, ושתינו הרבה.

אפשר לבוא ולהנות במחירים שפויים, לאוכל ברמה כזו.

שורה תחתונה: מבחינתי, אחת מ-5 הטובות בארץ.

 

 

לאתר המסעדה: לחץ כאו

להזמנת מקום באמצעות ontopo : לחץ כאן

 

07/24