חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתפו עם חברים:

מסעדה מלגו מלבר
תל אביב

הסבר קצר על השם המוזר.

בארמית "גו" הוא תוך – פנים, ו"בר" – מה שבחוץ.  אם אתה מכיר אדם טוב, אפשר בהחלט להגיד שאתה מכיר אותו מלגו ומלבר כלומר מכירים אותו גם מהפנים וגם מהחוץ.

המסעדה, כמו כמעט כל עסק, הייתה עם מרפסת פתוחה ומכאן השם "מלגו ומלבר" "בפנים בחוץ". בינתיים המרפסת נסגרה, אך השם נשאר.

על המקום

שדרות מרמורק 142 פינת מרמורק וכיכר הבימה בתל אביב.

חנייה בחניון הגדול של היכל התרבות/הבימה, ובתנאי שאין הצגה. חנייה בחניונים הפרטיים הקטנים שבסביבה תעלה מינימום 50 ₪.

בדרך תשקיפו על תחילת שדרות רוטשילד.

העירייה יודעת פרק ביחסי ציבור והפכה את השדרה למשהו שאפשר להתגאות בו. דשא במרכז עם פינות ישיבה, בצד אחד, שביל הולכי רגל, ובצד שני שביל אופניים.

על תחילת רוטשילד מבנה עם ויטרינת זכוכית גדולה – זו המסעדה

.המארחת מקבלת אותנו בחיוך, אומרת שלהקדים זה תמיד טוב, ומוליכה אותנו למקומנו.

הסבר קצר לפני. בהזמנת מקום הודיעו לנו שיש מקום רק בבר עליון. אני לא אוהב לשבת על בר ובטח לא בכיסאות גבוהים. הבטיחו לי שיהיה בסדר אבל הגעתי עם הרבה חששות.

חווית הבילוי

המסעדה בנויה בשני מפלסים.

במפלס הרחוב: מרפסת סגורה (הפתוחה לשעבר) עם שולחנות בגדלים שונים.

מתוך האתר "קולינריה צרפתית" של רן ורדי.

במפלס העליון: (כ-5 מדרגות)
חדר פנימי ובו בר ארוך ומספר מצומצם מאד של שולחנות.

התמונה מהאתר "קולינריה צרפתית" של רן ורדי

מרפסת לא גדולה  (שבמקור נראה לי שהיא הייתה המרפסת החיצונית) בה נמצא בר  נוסף – הבר העליון

נראה לי שזכינו. בר שיכלו להכניס אליו בקלות 12 סועדים אבל בין כל זוג כסאות העדיפה המסעדה להשאיר רווח גדול המבטיח אינטימיות.
הבר עמוק ורחב דיו, ואפילו הכיסאות מהם חששתי נוחים מאד.

בנוסף, מי שיושב זוכה למראה הירוק והיפה של השדרה.

כשיצאנו, קיבלנו תזכורת מכאיבה למצב, בדמות השלט הענק שעל היכל התרבות

החזירו אותם הביתה

מה שותים

פלאם, רוזה 2023 (250 ₪ – בקבוק) בלנד של סירה קברנה סוביניון וקריניאן.

הכרנו את היין מביקור ביקב. לאחר שטעמנו מספר יינות שלא התחברנו אליהם החלטנו ללכת על יין קליל וקייצי שהתאים מאד לארוחה.

היין הוגש ב"שמפניירה" לשמירה על הקור.
וכאן הרשו לי לשתף אתכם בנוהג שלי. כאשר המלצר ניגש מפעם לפעם ומבקש למזוג יין לכוס,. אני נוהג לסרב בנימוס.
היות ואני משתדל לא לסיים את בקבוק היין לפני סוף המנה העיקרית, בשיטה שהמלצר "מפנק" ומוזג את היין, הבקבוק נגמר מהר יותר, או שאתה שותה את היין פחות קר, לאחר ששהה בכוס.

ההערה היחידה שיש לי בנושא היין והיא חוזרת על עצמה הוא המחיר (יותר מכפול) כאשר המסעדה לא מעבירה את היין שום תהליך משלה (למעט כמובן השמירה וההגשה)

מה אוכלים

התפריט קטן ומהודק. 5 פתיחים, 5 מנות קרות, 6 ראשונות, 7 מנות ביניים/עיקריות ו-4 קינוחים

ראשונות

סשימי דג ים (82 ₪) פונזו, קריספי חיטה, שמן ירוק

המנה הוגשה לפני הפתיחים, בהחלטת המלצרית, ככל הנראה משום שהיא מנה קלילה ועדינת טעמים, יותר ממנות ההמשך.

יופי של מנה.

פתיחים

קרקר טרטר בקר (58 ₪) קרקר שיפון, סויה לבנה, צנוברים, רוקט

ככה המנה נראית ללא שימוש במבזק

וככה עם

בכל מקרה, אני אוהב את הטרטר שלי חתוך גס יותר וללא לחם. אני מבין את הצורך "לנפח" קצת את המנה בגלל כמות הבשר לא גדולה, אבל אין לי מילה רעה אחת להגיד. המרכיבים התחברו יפה, אפילו הקרקר. (סטייק טוב לא זקוק לפיתה)

פטה כבד (44 ₪) ריבת פטל, פלפל שחור, לחם קלוי.

למרות שהפטה היה משחתי מאד המנה הייתה נהדרת. הלחם הקלוי במידה היווה בסיס טוב ושילוב הטעמים עם המתוק והחריף הקליל גרמו לי להצטער שהמנה נגמרה מהר מדי.

קרות

לחם וחמאה (28 ₪) צ'ילי מוחמץ, זיתים

בתחילה חשבתי שאין צורך בלחם אך מהר מאד הבנו שבמלגו מלבר משקיעים ברטבים ונותנים להם מקום חשוב, אז מי אנחנו שנוותר על טיפות הרוטב.

הלחם כשלעצמו נהדר ואסור לוותר, למרות המחיר.

ביניים ועיקריות

זיטי פירות ים (148 ₪) ביסק סרטנים, טרגון, שמין עירית.

פסטה מכירים, פירות ים מכירים, ביסק סרטנים מכירים ולא יכולים לעמוד בפניו
(לאחר הביסק שאכלנו אצל שף אייל לביא – מ"פסטיס" ו"רוקח 73" הזכורות לטוב).

כאן הביסק נוזלי יותר, אבל עדין עשיר טעמים. השרימפס הגדולים עשויים נהדר, ורק הפסטה, לא כל כך התאימה לי.

ועדיין מנה מצוינת שהצדיקה לגמרי את ההחלטה לקחת לחם.
הצלחת הוחזרה נקייה לגמרי.

אניולוטי בצל-מסקרפונה ומח עגל (102 ₪) ציר עוף חום וסחוג.

כבר ראיתי כל מיני וריאציות ואי דיוקים בכל הקשור לעשרות צורות הפסטה, אז אני מתייחס לצורה (פתוחה/כיסון/גליל וכו') רק בהקשר של האם זה משרת את המנה.

נתחיל במח עגל שהיה חרוך קלות בחוץ ונמס בפנים. יחד עם הכיסונים ויתר המרכיבים קיבלתי ביס חלומי.

אחרונות

סטיקי רייס פודינג (48 ₪) גלידת מסקרפונה

מנה מתוקה וטובה שהיוותה סיום נהדר לארוחה.

שרות

שרות של קסם – זה שמה של המלצרית שנתנה קסם של שרות.

סבלנות, תשומת לב, מקצועיות – יופי.

לסיכום

סה"כ לפני טיפ, שילמנו 760 ₪. לא זול.

התאורה במסעדה עמומה-חשוכה מה שתורם אולי לרומנטיקה אך מקשה מאד לקרוא את התפריט
(אני נאלצתי להיעזר בפנס שבטלפון) וגם צילום תמונות מחייב כמעט תמיד, שימוש במבזק (פלש).

מבין המסעדות שמגישות תפריט רגיל, ולא ארוחת טעימות, מילגו מלבר נמצאת אצלי באחד משלושת המקומות הראשונים, בזכות הישיבה, השרות והאוכל.

שורה תחתונה: השלם גדול מסך מרכיביו.

 

לאתר המסעדה: לחץ כאו

להזמנת מקום באמצעות ontopo: לחץ כאן

 

 

04/24

יצחק (צחי) ספיר

שמי צחי, אני בשלב השלישי והמעניין בחיי הבוגרים ולמרות שהוכרזתי "זקן רישמית", אני צעיר ברוחי (60+ זה ה-40 החדש) וסוף סוף אדון לעצמי.
אני מרגיש לגמרי בגיל הנכון לחוות (כמעט) את כל מה שלעולם יש להציע ובתנאי שלא אצטרך להתאמץ יותר מדי. לכן לא תמצאו אצלי המלצות למיטיבי לכת אבל בהחלט תוכלו למצוא המלצות למיטיבי לסת והנאות החיים.

למידע נוסף»

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *