חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתפו עם חברים:

יקב נחמני
גן נר (אזור הגלבוע)

שמעו של היקב הגיע אלי, ובכתבות שקראתי נכתב כי יינות היקב זכו בלא מעט פרסים, אז הסתקרנתי. חיפשתי מידע שהיקב נותן על היקב, הכרמים והיין – ולא מצאתי. חבל, ויותר מכך – תמוה. יקב שמתגאה ביינותיו, בדרך כלל יציג קודם את האנשים, הכרמים והיינות.

היקב מפרסם רשמית דרך אונטופו את נושא האירוח "השגרתי" הכולל סיור ביקב וטעימת 4 יינות (60 ₪), כולל פלטת גבינות ולחמים (120 ₪). ביום ששי כולל פוקצ'ה  (150 ₪).

היקב פתוח רק בסופי שבוע והמקומות מלאים חודשים קדימה – אבל הצלחנו.

ההגעה ליקב

היקב נמצא בשיפולי הגלבוע, בישוב הפסטורלי גן נר. (מיקום google maps)

נסיעה לצפון על כביש 6 אורכת כשעה וקצת, בתנאי שאין פקקים בכביש, וביום ששי – יש, אז שימו לב. ירידה ימינה, במחלף ואדי ערה נסיעה בכביש הסרגל, ימינה בצומת התענכים, קצת לפני עפולה. לאחר מספר קילומטרים נפנה ימינה לכביש 60 ולאחר כ-2 קילומטרים בכיכר שמאלה. בכניסה לישוב תיתקלו בשער ברזל כבד שתמיד סגור, אבל אם תתקשרו ליקב או תמתינו קצת , הוא יפתח.

מהר מאד תגיעו לשילוט המבקש לחנות רק בחניה מסודרת ולא לחסום כניסות או את הכביש..

על המקום

אסתטיקה מהרגע הראשון

המקום הוא הבית הפרטי של משפחת נחמני. כבר מבחוץ מתחילים לראות סימנים של יופי. צלצול באינטרקום. שקד, בת המשפחה שהפכה להיות יד ימינו של דוד היינן, פותחת את הדלת. יורדים במדרגות עד שמגיעים לחצר.

חצר מטופחת למופת

מה חצר, חלקת גן עדן קטנה, חצר מלאת יופי עם המון פרטים קטנים לשים לב אליהם.

דבר ראשון ששמים אליו לב היא המוזיקה. מוזיקת ג'אז שקטה, סקסופון או פסנתר – אני אהבתי.

פרטים קטנים – שמיכות להתכרבלות היום קר

רחבת דשא קצוץ, משובצת אבנים גדולות שטוחות. שולחנות וכסאות מתכת צבועים טורקיז, קו ראשון אל הנוף.

פינת ישיבה קו שני

על הדק הצמוד לבית פינת ישיבה גדולה יותר עם שולחן זכוכית גדול ו-3 ספות זוגיות המאפשרות ישיבה בנוחות

אוסף מתחת לזכוכית

אם תתקרבו ותסתכלו היטב תראו שמתחת לזכוכית נמצא אוסף גדול ומרשים של פותחני יין שונים, פקקים תוויות בקבוקי ועוד.. הפרטים הקטנים – כבר אמרנו.

פינה נוספת – יופי מכל מקום

פינה נוספת קו שני אבל כפי שניתן לראות עם נוף פתוח ויפה גם הוא סביב שולחן עץ נמוך וישיבה נוחה אף עם.

אחת מבריכות הדגים

אחד היתרונות של הפינה הוא שממש לפניה נמצאת אחת משתי בריכות הדגים ופכפוך המים עושה רק טוב.

פינת הברביקיו, ליד תנור החימום

הפינה האחרונה גדולה יותר, מוצלת, סביב שולחן אבן, ונמצאת בפינת הברביקיו.

חווית האירוח

כל השולחנות ערוכים. כד פרחי גינה יפים, כוס ליין, כוס למים, מפית ועליה מזלג.

ויש גם תפריט של היינות שהיקב מציע. כאן כבר רואים שיש מבחר לא קטן ויש גם יינות מתיישנים.

דוד הבעלים, איש צנוע ככל הנראה, ניגש אלינו, מציג עצמו בקיצור, ומסביר שהטעימה כוללת 4 יינות, כאשר בכל פעם נפתחים יינות שונים. היום יהיו יין רוזה חדש שהתווית שלו תהיה מוכנה רק עוד מספר שבועות, יין לבן ו-2 יינות אדומים.

היינות

רוזה 22: מענבי קברנה פרנק. פרחוני, אפילו מתקתק, או נכון יותר לומר – ללא חמיצות. לא תוקפני ומחליק בגרון.

גלבוע 22: בלנד של רוסאן ומרסאן. זהו הבציר הראשון מכרם הנמצא בגלבוע ליד הישוב ומכאן השם. ריח וטעם תפוח קצת בוסרי עם מעט טנינים.

מרלו 2017:  צבע יפה. סיומת ארוכה המתחילה בקלילות ומתחזקת תוך עפיצות קלה בחלל הפה.

קברנה סוביניון 2017:  צבע חזק ועמוק גוף מלא, קצת שמנוניות, ריח עישון, מרירות, פירותיות וטיפה חמיצות.

על היין

דוד מיצר את היינות הלבנים רק בשנתיים האחרונות ולדעתי דווקא הולך לו לא רע בכלל.

את היינות האדומים הוא מיצר כבר כ-20 שנה. לאחר התסיסה הראשית והמלולקטית, היין נכנס לשנה לחבית אמריקאית ולאחר מכן שנה נוספת בחבית צרפתית ולאחר מכן, שנה נוספת בבקבוק.  היינות לא מסוננים.

עם היין

מיד עם הכוס הראשונה מגיעה לשולחננו פלטת גבינות מכובדת הכוללת גבינות איכותיות, לחם, קרקרים, ביגלה שטוחים, ריבה מצוינת ופירות חתוכים (קיווי, אפרסמון ותותים).

לאחר הכוס השנייה, מגיעה הפוקצ'ה. מנה לא גדולה אך חמה ומאד מאד טעימה.

סיור

הסיור מתחיל לקראת השעה 1200

מתחילים בהסבר קצר על הנוף הנשקף מהחצר. בימים טובים רואים גם את החרמון, דרך גבעת המורה ועד הים ממערב. אנחנו לצערנו היינו במזג אויר פחות טוב, אבל נוף עמק יזרעאל הקרוב, היה פשוט מרחיב את הלב.

המשכנו לקיר הפרסים. דוד מספר בקצרה על היקב שהוקם בשנת 2002 אולם עד לפני כשנתיים היווה תחביב בלבד.

כיום דוד וביתו, שקד, מרחיבים את הפעילות. ואני מקווה שגם את ימי האירוח.

המשכנו לחדר הציוד. "קרשר", "פרשר" ומיכלים למיניהם.

משם לחדר החביות. גם שם הסבר קצר על תפקיד היינן במהלך התקופה וכן מה הוא עושה עם שאריות קליפות הענבים הנשארות בחבית.

לאחר מכן ממשיכים לחדר האחרון בסיור, יורדים 2 מדרגות לחדרון קטן בקומת מרתף, לצפייה בחדר אחסון הבקבוקים.

הסיור הסתיים והמשתתפים חוזרים מי להמשך הטעימה ומי הביתה.

לסיכום

אסקפיזם: הסחת דעת נפשית באמצעים שונים במטרה לברוח ממצבים שנתפשים מלחיצים ולא נעימים במציאות היומיומית. יקב נחמני יכול בהחלט להיות מן מקום מפלט כזה.

היין נמזג לכוסות בכמות בינונית, 3 לגימות קטנות או שתיים גדולות. אישית הייתי שמח לקצת יותר יין בכוס. מצד שני, רעבים לא יצאנו משם ולא נזקקנו לשום תוספת.

היות ורוב האנשים לא מבקרים ביקב על בסיס קבוע, הייתי שמח אם הייתה אפשרות לטעימת יותר יינות, גם תמורת תשלום נוסף.

היינות שטעמנו לא תוקפניים ונעימים מאד לשתייה. מאוחר יותר התחלנו להרגיש את היובש בפה. כנראה שעם אוכל קצת שומני, כמו איזה סטיק טוב, השפעת הטנינים הייתה פחות מורגשת.

מי שנזקק להנגשה מתבקש לבדוק אפשרויות הגעה, בגלל המדרגות בכניסה.

שירותי האורחים, פשוטים אך נקיים מאד.

לסיכום: יופי של מקום, יופי של יין ויופי של חוויה. הייתי שמח אם היו מרחיבים את ימי הפעילות גם לאמצע השבוע כך שהיו זמינים יותר.

 

לאתר המסעדה/יקב: לחץ כאו

 

להזמנת מקום: לחץ כאן

 

12/2022

יצחק (צחי) ספיר

שמי צחי, אני בשלב השלישי והמעניין בחיי הבוגרים ולמרות שהוכרזתי "זקן רישמית", אני צעיר ברוחי (60+ זה ה-40 החדש) וסוף סוף אדון לעצמי.
אני מרגיש לגמרי בגיל הנכון לחוות (כמעט) את כל מה שלעולם יש להציע ובתנאי שלא אצטרך להתאמץ יותר מדי. לכן לא תמצאו אצלי המלצות למיטיבי לכת אבל בהחלט תוכלו למצוא המלצות למיטיבי לסת והנאות החיים.

למידע נוסף»

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *