חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתפו עם חברים:

מסעדה נאיפה
(מרכז סוזן דלל) תל אביב

מסעדת נאיפה, על שם השפית נאיפה מולא ממוקמת במקום קסום בפאתי מרכז סוזן דלאל,
מקום בו שכנה בעבר מסעדת "בליני" האיטלקית הזכורה לטוב.

חנייה באחד מהחניונים שבסביבה. קצת הליכה, ממש לא נורא, למי שיכול ללכת.

הגעה מרחוב שבזי מכניסה אותך אט אט אל הקסם.

עם הכניסה, המבט נח על הבניין המרכזי הסימטרי, 2 דקלים (לא שפלי צמרת),
לפניהם בריכת מים זורמים קטנה. פכפוך המים ילווה אתכם בהמשך, ואני לא יכול לחמוק מדימוי הבריכה – הכינרת.

כשתעברו את המבנה תגיעו לרחבה קסומה אף היא.

ובצידה הרחוק, מצד ימין תמצאו את המסעדה המוסתרת חלקית בין עצים.

על המקום

אזורי הישיבה

המרפסת המקורה

מיד בכניסה מרפסת מקורה, כהמשך של הרחבה, מרצפות אבן כבדות, עץ במרכז ועליו שרשרת אורות, סגירה של קירות זכוכית המאפשרים באור יום, מבט לרחבה.

האולם

מול הכניסה, דלפק גדול התופס חלק גדול מאד מהאולם הארוך, שולחנות עץ בסגנון דני המצופים פלטת מתכת (או חומר דמוי…) ונאיפה נמצאת בעמדה, בה היא תימצא רוב הערב, מקבלת את האורחים וזזה משם רק לוודא שהכל מתקתק כמו שעון שוויצרי.

מימין לכניסה, חלק קטן עם קיר צמחיה ועוד מספר שולחנות ומקומות על הבר.

על הקיר תבליטים במוטיב מנדלה מיזרחית.

העיצוב יפייפה וניראה כי הושקעה במקום מחשבה רבה.

גם המרווח בין השולחנות נותן "ספייס" ואפשר לשוחח בלי לחשוש שהשכן מאזין.

חווית הבילוי

תפריט היין

11 יינות לבנים, 5 מישראל ו-6 משאר העולם במחיר מ-180 – 280 ₪.  אפשרות ל-3 כוסות מישראל ו-3 משאר העולם במחיר 42 – 55 ₪.

7 יינות אדומים, 5 מישראל ו-2 משאר העולם. במחיר מ-180 – 210 ₪. אפשרות ל-2 כוסות מישראל ו-2 משאר העולם במחיר 45 – 55 ₪.

4 יינות רוזה, 3 מישראל במחיר 180 – 220 ₪ ו-2 כוסות במחיר 45 – 52 ₪.

4 יינות מבעבעים במחיר 53/210 ליין ספרדי ועד 620 ₪ לבקבוק שמפניה צרפתית.

תפריט האוכל

התפריט נחלק לבצקים, ירקות, ים ויבשה, שזה אומר בשר.

רוב המנות אינן גדולות ומחירן נע סביב 50-70 ₪. אבל אל תצפו לסיים ארוחה בזול.

תפריט הקינוחים שמקבלים לאחר העיקריות מציג מבחר מעורב של מזרח-מערב. 6 מנות כמו ליאלי בירות, בסבוסה מלבי, שוקולד קפה, פטיפורים ואפילו קרפ דרוזט שזו ככל הנראה הוריאציה לקרפ סוזט המורכב מפיתה דרוזית וקרמל זעתר. נשאיר מנה זו לפעם הבאה.

מה שותים

מים

אי אפשר שלא להתפעל מהמחשבה על הפרטים. קנקן מתכת כבד, בעיצוב מזרחי עתיק, עם פיתוחים יפים, מים קרים ולימון ליד.

יין – יקב ננה, שנין בלאן 2023 (190 ₪)

החלטנו, לאחר שדגמנו מספר יינות.

כל הטעימות היו בכמות יפה שאיפשרה להתרשם.

חבל שלא ניתן לטעום ממבחר הבקבוקים שאין לידם כוסות.

מה אוכלים

פתיחה

עוגיה מלוחה, קטנה וטעימה, מונחת בצלוחית קטנה, על חשבון הבית

העוגיה טעימה ונימוחה בפה.
עצם העובדה שקיבלת משהו על חשבון הבית, אינו שכיח במסעדות ארצנו.

בצקים

פטאייר זעתר (36 ₪)  מאפה קריספי המילוי עלי זעתר טרי ובצל, לאבנה מעושנת, זיתים סוריים

מאפה דק, ממולא בעדינות אין קץ, מלווה ב-4 צלוחיות +1 לחרצנים.
הלבנה וריבת הצילי הם תוספת נחמדה אבל שום דבר אינו מפתיע במיוחד.

סיגר מסח'אן (58 ₪)  פיתה דרוזית במילוי עוף ובצל קונפי, יוגורט שום וסומק, סחוג שבור

2 סיגרים קטנים, עבים יחסית ורכים יחסית, שלא כמו בהגשה המקובלת של סיגרים שהוטבלו ועינו נשמתם בשמן רותח.

נחמד לטבול בצלוחיות, אבל לא נפלנו.

ירקות

שיפוד כרוב צלוי (62 ₪)  אחו בלנקו בהרט, שמן עשבים, צ'ימיצ'ורי, עלי גפן

הכרוב יצא חלקו קריספי, מתקתק, הרוטב בתחתית הזכיר שקדים רק במעומעם.
הבהרט הורגש. מנה טובה, אבל התמחור הרג אותי.

ים

שישברק דגים (112 ₪)   מרק בוייאבז, כיסונים במילוי לחם אדום, פורל מפורק, שמן עשבים

המנה המנצחת של הערב, לא בנוק אאוט אלא בנקודות.

מרק הבוייאבז במרקם סמיך , בדיוק כמו שצריך, עם ריח וטעם חזק, אך לא חזק מדי, של אניס.

הדג בפנים היה עשוי נפלא והכיסונים לא היו רכים מדי אך בכל זאת נמסו בפה.

יבשה

קובנייה של ירכא (68 ₪)   טרטר בקר, בורגול, אריסה, חוסה

למנה הזו חיכינו, ציפינו, וקצת התאכזבנו.

3 קציצות קטנות של בשר אדום שאם נקצץ, נקצץ דק מדי. בעוד שטרטר, להבנתי, אמור להיות קצוץ דק אך לא משחתי.

בצד 3 קרעי פיתה דקה לשאת את הקציצה.

הירקות שבצד היו גדולים מדי מכדי להניחם בתוך הפיתה וככל הנראה הכוונה הייתה לקחת ביד וישר לפה.
לי אין בעיה עם דרך אכילה זו, לזוגתי – יש.

הבשר היה טעים אבל טעם האריסה כיסה על יתר הטעמים שאמורים היו להיות, כולל טעם הבשר.
כך שהביס שיעמם בפה.

פאטה שפונדרה (112 ₪) שפונדרה בבישול ארוך, קרעי פיתה, מסבחה חצילים, גרגרי חומוס, חמאה חומה.

המנה המנצחת מספר 2, שכמעט החמצנו.

היות והארוחה מורכבת מהרבה מנות לא ידענו אם נהיה רעבים / מסוגלים.
המלצרית הנהדרת אמרה שהיא רושמת ונוכל לבטל מתי שנרצה – לא ביטלנו.

נתחי בשר דקיקים שהיו עם הרבה שומן שנעלם בבישול לתוך הבשר, משאיר אותו רך ועסיסי.
הבשר נח לו מעדנות על ממרח חציו חומוס וחלקו חצילים, פטרוזיליה בצד (שאני מאד אוהב)
ולחמניה לא גדולה שלא חייבים אבל נהדר לפרוס אותה, לשים עליה קצת מהכל, כמו שוארמה.

מנות אחרונות

תפריט הקינוחים אכן מפתה.

בסבוסה מלבי (52 ₪)  עוגת סולת, קרם מלבי וגלידת יוגורט.

המלצרית שכנעה אותנו ללכת על בסבוסה מלבי, וטענה שזה לא יהיה המלבי שאנחנו מכירים.  צדקה.

צלחת די גדולה חצויה לשניים חצי בסבוסה וחצי מלבי כשלמעלה כדור גלידה.

כל אחד מהמרכיבים כשלעצמו בסדר גמור. הגלידה נמסה במהירות בגלל חום המנה.

פינוק ליאלי  (על חשבון הבית)

ליאלי ביירות הוא קינוח ידוע העשוי פודינג סולת מתובל, שכבת קצפת, פיסטוקים קלויים וסירופ.
לדעתי, משהו די דומה או מזכיר את "הקרם בוואריה".

כפולני, אני מעדיף את הקרם בוואריה, שהוא קליל יותר בגוף וכבד יותר בסירופ (השוקולד כמובן).

הפינוק שקיבלנו היה עדין ולא תוקפני, קר וטעים, והיווה סיום נחמד לארוחה טובה.

תה צמחים (18 ₪) ו קפה שחור (8 ₪)

טוב טעם, כבר אמרנו.

הגיע קנקן תה יפייפה נחושת כבדה ומעבירת חום, עם כיסוי מבודד מיוחד, כדי שנוכל להחזיק בקנקן, עם 2 כוסות קטנות.

קפה שחור הגיע בג'זווה קטנה עם פינג'אן כהלכתו. הקפה היה חזק ומר כמו שצריך להיות.

המנה לא גדולה והוצע לי מילוי כשסיימתי, שזה יפה.

שירות

השרות הטוב מתחיל מהזמנת המקום, הייתי צריך לשנות, התקשרתי והמקום עשה הכל ללכת לקראתי.

הכנסת האורחים ניכרת החל מההגעה, השפית מקדמת את האורחים ונראה שהיא עושה זאת מכל הלב.

המלצרית שלנו הייתה מקצועית לעילא ולעילא. הכירה את המנות. לא פחדה להמליץ, הציעה כיצד לתזמן את המנות
ולמרות שהמסעדה הייתה מלאה, קיבלנו ממנה את מלוא תשומת הלב.

הפינוקים בהתחלת וסוף הארוחה הם לא דבר שכיח במסעדות הארץ,
(גם כאשר מחיר הפינוקים מוכנס בתמחור המנות) ובכל זאת.

לסיכום

ניכר שמחשבה רבה הושקעה במסעדה החל מהעיצוב, פריסת הישיבה, האירוח והאוכל, הכל כדי לגרום לחוויה טוטאלית טובה.

אוירה, בעיקר רומנטית. תאורה טיפה עמומה אבל לא חשוכה מדי, המקום לא רועש ולא צפוף. מוזיקה שאנחנו אהבנו.

שרות מצוין.

יש מנות שלטעמי מתומחרות יקר מדי אבל שווה לטעום אותן ולו פעם אחת. בפעם הבאה נמקד עצמינו טוב יותר.

נכנסנו באור, יצאנו בחושך, והמקום נראה קסום אף יותר.

שורה תחתונה: לבחור בחכמה

 

לאתר המסעדה: לחץ כאו

להזמנת מקום באמצעות ontopo: לחץ כאן

 

 

03/24

יצחק (צחי) ספיר

שמי צחי, אני בשלב השלישי והמעניין בחיי הבוגרים ולמרות שהוכרזתי "זקן רישמית", אני צעיר ברוחי (60+ זה ה-40 החדש) וסוף סוף אדון לעצמי.
אני מרגיש לגמרי בגיל הנכון לחוות (כמעט) את כל מה שלעולם יש להציע ובתנאי שלא אצטרך להתאמץ יותר מדי. לכן לא תמצאו אצלי המלצות למיטיבי לכת אבל בהחלט תוכלו למצוא המלצות למיטיבי לסת והנאות החיים.

למידע נוסף»

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *