חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתפו עם חברים:

נאפולי / napoli
מחוז קמפניה, איטליה

נאפולי תמיד סיקרנה אותי, אבל היא לא על הדרך. וגם הפעם, משיקולי זמן, כמעט ודילגנו עליה. למזלנו בגלל טיסת הלילה נשארנו לישון בעיר – והרווח היה כולו שלנו.

הנסיעה לעיר

טרנספרומא: היות ולא ידענו מה מצב המוניות מהשדה לעיר, במיוחד בלילה, הזמנו הסעה בחברת טרנספרומא. עידו, דובר עברית, מארגן הסעות מרומא, התרחב ונותן שרות גם בנאפולי. נכון שהנהג אחר בכמה דקות אבל גדולתה של חברה היא כיצד מטפלים בבעיות. כאן היה לי קו פתוח גם להתלונן וגם לקבל מענה מהיר וחשוב יותר. הנהג הגיע.

משך הנסיעה לעיר כ-20 דקות. בדרך שרובה משובשת ואנו מרגישים כאילו המונית עומדת להתפרק אבל כולנו עמדנו בגבורה והיגענו לעיר.

יתרון בהגעה בשעות הלילה הוא העדר פקקי התנועה.

מלון מצוין במקום מצוין – art resort piazza Carita

קצת על בחירת המלון: למדנו מניסיון כי הדברים החשובים ביותר בטיול בחו"ל הם זמן ונוחיות. לכן יש לנו שיטה. קודם מסמנים על מפה את כל הנקודות בהם אנחנו רוצים להיות ואז מחפשים מלון לפי הקריטריונים הבאים:

  • מיקום מרכזי ככל הניתן – הגעה מהירה ליעדים שרוצים לראות
  • רמה סבירה (בדרך כלל 4 כוכבים)
  • עם מעלית,
  • חדר מרווח (אנחנו שונאים להידחק בין המיטה לקיר, ללא מקום להניח ולפתוח מזוודות, והמקלחת פצפונת).
  • קירבה לתחנת מטרו/אוטובוס (רצוי להימנע מתחנות ענק)

art resort piazza carita (מיקום google maps)  על סמך "חוש הריח" שלנו בכל הקשור למיקומים, הוזמנו 2 לילות ב"סויטת סטודיו מעוצבת" (459€) . בתיאוריה, מלון מצוין במיקום מצוין. כיכר קריטה נמצאת על הרחוב הראשי, ויה טולדו, ורק לשוטט בו ולהביט על כל החנויות המעניינות יכול לארוך זמן רב. לאורך הרחוב, משמאל ומימין, יש אטרקציות רבות עליהן אפרט בהמשך.

הנסיעה במונית בלילה אינה מומלצת כבילוי. הכל קצת חשוך, גם בחצות. מי שבכביש, נוהג כאילו הוא היחידי.

זוהי הכניסה למלון – השלט בצד שמאל נראה אך בקושי

הנהג מוריד אותנו בכיכר קטנה וחשוכה ואומר הגעתם. למען האמת, ירדנו מהמונית עם לא מעט חששות. במבט ראשון, רוב הכיכר מכלי זבל גדולים מלאים על גדותיהם. מעט אנשים שעשו רושם של קצת שתויים ואין שום שלט של המלון (את הנתון הזה ידענו מראש, היות ובמידע שקיבלנו מהמלון נכתב כי המלון נמצא בבניין עתיק לאחר שימור ולכן יהיה רק שלט קטן המציין את הדלת הנכונה ואז ללחוץ על האינטרקום כדי לפתוח את הדלת הברזל). אני מציין בהרחבה את כל החששות משום שהמלון הוא פנינה חבויה אמיתית.

אבל הכיכר לא גדולה. מצאנו את השלט ואת הדלת, לחצנו על האינטרקום, הגענו.

החדרים פזורים במספר קומות בבניין. אנחנו קיבלנו מיני סוויטה בקומה השנייה.

החדר – הצילום מאתר המלון

עיצוב קצת משונה. חדר גדול מאד, ריצפת שיש, מיטה גדולה מאד ונוחה מאד. חדר רחצה מרווח שהיו בו גם מקלחת טובה וגם ג'קוזי ענק בגודל של חצי בריכה אולימפית. (לא באמת, אבל גדול יותר ועמוק יותר ממה שאנחנו רגילים לראות בארץ בצימרים).

הג'קוזי – גדול יותר ממה שנראה בתמונה

מקרר וארונות ללא דלתות. וחלונות גדולים לכיכר.

שיטוט בנאפולי – להסתובב ולאכול

התעוררנו בבוקר, הסטנו את וילונות החדר וראינו שאנו ממש במרכז העניינים. הכיכר נקייה, בעלי דוכנים מתחילים לפתוח ולסדר. היות וויתרנו על ארוחת בוקר במלון השגרתית היות  ורצינו להנות ממטעמי המטבח הנפוליטני, לכן, היום היחידי שהיה לנו בנאפולי הוקדש לשיטוט בעיר.

העיר עם אנרגיית חיים גבוהה מאד. הכל שוקק וסואן, מלא חנויות ומסעדות. הולכים והולכים ולא מרגישים שהזמן עובר.

סתם פינה אקראית ברחוב

המלון שלנו נמצא ממש על רחוב via Toledo המוזכר בכל המקומות כרחוב הקניות. ירדנו מהמלון ופנינו ימינה.

קפה לאופולדו בויה טולדו

הליכה קצרה עד לסניף של קפה Leopoldo infante (מיקום google maps) עליו קראתי המלצות. דגמנו שתי עוגות (שהומלצו). באבה (3.5€), שזו בעצם סברינה, וזפולינו (4€), בצק מלא בקרם עם פירות יער וקפה (4€). לצערי, מקום רגיל בהחלט שלא חייבים להגיע אליו במיוחד.

בחרנו ללכת ולשוטט ברחובות הקטנים היוצאים מרחוב טולדו והצצה לחנויות.

chiesa del gesu nuovo

יש מספר מדרחובים מעניינים. התחלנו ברחוב via Domenico Capitelli שלאחר כמה מאות מטרים מתחלף ל-piazza gesu nuovo, שם יש כנסיה בשם זה – שווה להציץ.

אחת הקונדיטוריות שכולם כותבים עליה – אין צורך להגיע במיוחד

משם ממשיכים ברחוב via Benedetto Croce שבסופו כיכר נוספת piazza San Domenico Maggiore . על הכיכר נכנסנו לטעום כמה מאפים בחנות הקינוחים קונדיטוריה scaturchio השרות בקונדיטוריה מהיר מאד. לקונדיטוריה יש מספר סניפים בעיר (מיקום google maps)

מנהג יפה – פינת ישיבה של הקונדיטוריה, אבל ציבורית

המקום קטן ובפנים אין מקומות ישיבה אבל מספר מטרים משם, בכיכר יש מקומות שם יכולים לשבת לא רק מי שקנה אלא כל מי שרוצה גם קצת מנוחה. כל מה שלקחנו היה טעים מאד.

פיצה Gino e toto sorbillo 

היות ואנחנו הולכים כבר 5 דקות מבלי שטעמנו משהו, נהיינו רעבים וכמובן שאי אפשר בלי פיצה נפוליטנית אורגינל. ברחוב via dei tribunal 32, נמצא סניף הדגל של Gino e toto sorbillo  רשת פיצריות ידועה מאד הנחשבת לפיצה הנפוליטנית "המקורית". (מיקום google maps)

אומרים שתמיד יש תור ארוך מאד. היות והמסעדה נפתחת ב- 12 החלטנו להגיע מספר דקות קודם ואכן היה תור ארוך מאד. המסעדה מודעת לבעיה ויודעת להפוך את הלימון ללימונדה. בחלון הקומה השנייה של המסעדה עומד זמר ושר בקולי קולות שירים נפוליטנים מוכרים. כולם מצטרפים ומוחאים כפיים וככה לא מרגישים איך שהזמן חולף עד לפתיחת המסעדה.

אחד מחדרי המסעדה בקומה השנייה

כאשר המסעדה נפתחת התור מתקדם במהירות היות והמסעדה גדולה. נכנסנו ועלינו לקומה השנייה. התיישבנו ומיד מרגישים באווירת מסעדה איטלקית שאני לא יכול להסביר מה זה אבל כשנמצאים שם – יודעים.

ארוחת צהריים נפוליטנית. 2 פיצות ו-2 כוסות יין

הזמנו 2 סוגי פיצה. מרגריטה עם גבינת מוצרלה די בפאלו (8€) ומטוגנת (5€). הבצק של הפיצה הנפוליטנית אינו קריספי, מה שאנחנו פחות אוהבים אבל היה טעים. הפיצה המטוגנת מאד טעימה ולא שמנה כפי שנשמע מתוך שמה. יחד עם 2 כוסות יין (3€), בקבוק מים מינרלים (2€) וקופרטו – עריכת שולחן (3€), שילמנו 24 אירו – פחות ממאה שקלים חדשים.

פיצה Michele

הימשכנו ברחוב עד סופו ופנינו ימינה לרחוב לא גדול via Pietro colletta ושם במפגש עם רחוב via Cesare sersale  נמצאת פיצרייה מפורסמת נוספת l'antica pizzeria da Michele , גם שם היה תור ענק לפני הפיצרייה ונראה שיש קצת פחות סדר מסורבילו. בכל מקרה היינו כבר שבעים כך שלא התעכבנו. ראו הוזהרתם בנושא התורים. (מיקום google maps)

לאחר ההליכה היינו זקוקים לקצת מנוחה אז לקחנו מונית חזרה למלון. לא יקר ומומלץ למי שצריך.

הרובע העתיק – quartieri spagnoli

אחר הצהריים המשכנו בטיול הרגלי. יצאנו מהמון ופנינו שמאלה. שמנו פעמינו לרובע העתיק הנקרא quartieri spagnoli בגלל חוסר זמן (מזל שהוא ממש נושק למלון) עשינו סיור קצר, רק הצצנו.  מהמבט הקצר, הרובע בהחלט שווה שיטוט. הרבה חנויות מיוחדות (כמו חנות מטריות עם מבחר ענק של ידיות מעוצבות במיליון צורות) ומסעדות על כל מטר.

הרובע העתיק הצמוד למלון

וכמו בסרטים רואים הרבה כביסה תלויה על חבלים במרכז הרחוב, אבל לי זה נראה כמו הצגה לתיירים כי לא ראינו שום בד מטפטף ולא מנגנונים למשיכת הכביסה לצורך תליה/הורדה. בכל מקרה – יש אופי.

כיכר plebiscite

מהמלון ביקשנו המלצה למסעדה באזור אבל היות והמסעדה שהומלצה נראתה כמו מלכודת תיירים, הימשכנו ללכת.

כיכר יפה אבל ללא מקום לשבת ולהשקיף עליה בנחת

בהמשך הרחוב מגיעים לכיכר piazza del plebiscite, כיכר יפה מאד, רחבה ענקית מתוחמת על ידי ארמון וכנסיה אבל אין אף מקום לשבת ולהביט.

מסעדת פירות ים la cantinella

השמש שקעה ואנחנו ממשיכים לטייל, כיוון כללי דרום מזרח, לכיוון הים, עד שהגענו לפרק יפה molosiglio gardens, שם נחנו וכמובן שהתחלנו להרגיש רעבים. לא רצינו להתפשר וחיפשנו מסעדה ממש טובה.

המסעדה שווה במיוחד – מומלץ בחום

כשכבר ממש התעייפנו הגענו לשכונת בורנו סנטה לוציה, על הים ושם, ברחוב Via Nazario Sauro, 42 במקרה, "נפלנו" (במובן המצוין של המילה) על מסעדת דגים ופירות ים בשם la cantinella. במבט ראשון מלכודת תיירים. המסעדה ריקה למחצה. ליד הכניסה פסנתרן מנגן את כל הקלסיקות מכל הסוגים. קלאסי, שירים איטלקיים – סן רמו, שנות ה-60 וכו' – אז נכנסנו. המקום היה הפתעה לטובה.

מבט ביום מחלון המסעדה – צילום מאתר המסעדה

היה ערב נהדר. אולי בגלל הפסנתרן. אולי בגלל היין. אולי בגלל האוכל. אולי בגלל הנוף, לא יודע.  חזרנו למלון עייפים עד רצוצים ועם צפייה להמשך מוצלח לא פחות. פרוט בכתבה נפרדת

לאתר חברת ההסעות טרנספרומא – לחץ כאן

לאתר מלון פיאצה קריטה – לחץ כאן

לאתר פיצריה גינו סורבילו – לחץ כאן

לאתר פיצריה דה מיקלה – לחץ כאן

לאתר מסעדת לה קנטינלה – לחץ כאן

 

05/2022

יצחק (צחי) ספיר

שמי צחי, אני בשלב השלישי והמעניין בחיי הבוגרים ולמרות שהוכרזתי "זקן רישמית", אני צעיר ברוחי (60+ זה ה-40 החדש) וסוף סוף אדון לעצמי.
אני מרגיש לגמרי בגיל הנכון לחוות (כמעט) את כל מה שלעולם יש להציע ובתנאי שלא אצטרך להתאמץ יותר מדי. לכן לא תמצאו אצלי המלצות למיטיבי לכת אבל בהחלט תוכלו למצוא המלצות למיטיבי לסת והנאות החיים.

למידע נוסף»

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *