חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתפו עם חברים:

מסעדה A – ארוחת אומקסה
תל אביב

אפילוג – "עכשיו אפשר למות…".

אפילוג הוא בעצם סוף סיפור – אחרית הדבר. אך לפעמים, לפי החלטת הסופר או הבמאי, הסוף מופיע בתחילה העלילה ולאחר הצגתו נכתב "לפני כך וכך זמן" ואנו חוזרים לאחור להבין את השתלשלות העניינים.

איזו דרך משונה לפתוח כתבה אבל אחרי כזו חוויה, זה בהחלט משפט שאפשר להגיד.

מה זו ארוחת אומקסה ולמה חייבים ללכת אליה

ידוע שטאיזו היא אחת המסעדות הטובות בישראל ולכן הציפיות מהמסעדה החדשה של יובל בן נריה הייתה גבוהה. היות וידוע כי שפים לא תמיד נמצאים במטבח שמחתי לשמוע כי יובל עורך בכל יום ראשון בשבוע, ארוחת אומקסה שהיא ארוחת טעימות בת 15 מנות לפי בחירת השף. זהו למעשה הימור גבוה אבל גם הרווח גבוה ודי ודאי.

איך מגיעים למסעדה

דווקא השלב שעד לתחילת הארוחה לא נראה מבטיח במיוחד. קודם כל צריך לאתר את חניון שרונה עזריאלי בתוך רשת החניונים שמתחת לקרקע. לאחר מכן עליה במעלית ואז מתחילים לראות שהמגדל עדיין לא גמור והמעלית נפתחת לאזור שנראה כמו אזור תצוגה של מוזיאון בבניה, קצת מלוכלך, שולחנות וכיסאות פזורים בשטח ורק קיר אחד שיובל מנסה ליפות ושם תמונות מרהיבות.

תערוכה בלובי לפני הכניסה למסעדה

גם הכניסה למסעדה וגם המסעדה עצמה לא עושה רושם של וואו. את רוב המסעדה תופס בר גדול ורק כשליש מוקדש לשולחנות. ארוחת האומקסה היא בישיבה סביב הבר. למרות שאנחנו לא אוהבים ישיבה בכיסאות גבוהים לאחר שהתיישבתם – מאד נוח.

מבט על המסעדה והבר מכיוון הכניסה

אז מה קורה בארוחה

על השולחן מונחת בכלי עץ מגבת לחה להתרעננות מהדרך וסכום יפה כשלעצמו.

הסכו"ם המיוחד

ואז ניגש המלצר ושאל אם נרצה מים מוגזים או רגילים והאם נרצה יין. היות ועשינו שיעורי בית ידענו שיש התאמת יין למנות בעלות של 220 ₪ לאדם, מה שמייקר את הארוחה בכ-30%. בכל זאת, התפרענו ולקחנו.

בנוסף, קיבלנו צייסר קטן של אמריקנו (קמפרי, ורמוט וסודה) ולאחר מכן את הכוס הראשונה של יין רוזה, שתלווה את המנות הראשונות (פירוט היינות מופיע בסוף).

ואז התחילו להגיע המנות. המנות יוצאות מהמטבח במגשים ולכל מספר אנשים המלצר מניח את המנות בצורה הנכונה לפני הסועדים. את ההסבר נותן או המלצר או ראש התחום המסוים במטבח (אחראי הדגים, הבשר, הקינוחים וכו').

בשלב מסוים יש הפסקה של כ-15 דקות וממשיכים.

כל התהליך, וזה תהליך מתוקתק מתחילתו ועד סופו בקצב שנראה אולי קצת מהיר מדי, אבל מצד שני, עם כאלה מנות, הזמן עובר ביעף.

המנות בארוחה

היות בכל מנה, למרות שהיא קטנה, רואים ומרגישים שמושקע בה המון זמן הכנה אני אתן כאן מספר מילים מצומצם ופירוט מלא יהיה בסוף.

מנה טרום:

קימצי של דייקו: חמצמץ ועדין. חבל שמקבלים רק עלה קטן אחד.

מנת הפתיחה – קימצי

מנה 1:

מרק מיסו מחומוס ירוק: טעם בוסרי מיוחד ומאתגר את החך ומזכיר שכאן לא באנו לאכול אוכל רגיל. ***לא מופיעה בתפריט המודפס***

מנה ראשונה: מרק מיסו

מנה 2:

כריות: טרטר דג יושב על כרית קמח מחמצת מלאה קרם/קציפה

מנה שניה: טרטר דג על כריות בצק

מנה 3:

סשימי טונה: 2 חתיכות טונה בשני צבעים שנלקחו מחלקים שונים של הדג כדי שנוכל להרגיש בהבדל – מעדן.

מנה שלישית: סשימי טונה בשני צבעים

מנה 4:

ניגירי פארידה: מיושנת עם קוויאר

מנה רביעית: ניגירי פארידה עם קוויאר

מנה 5:

סשימי אלבקור ופונזו אבטיח

מנה 6:

אויסטר גילארדו: מנה שנראית פשוטה מלמעלה

מנה שישית: צדפת ממולאת – מבט מלמעלה

אבל מהצד מתחילים לראות את המורכבות.

מנה שישית: אותה צדפה – מבט מהצד

כשמכניסים לפה מבינים.

מנה 7:

טרטר בקר: סתם קצת בשר על לחם? ממש לא. לדעתי זו המנה הכי טעימה ומיוחדת בארוחה מיוחדת.

מנה שביעית: טרטר בקר

מנה 8:

טאקויאקי: טרטר שרימפס קריסטל. כדוק פנקייק מלא בקרם מסקרפונה וטרטר שרימפס, סלסת לימון סיני וקוויאר.

מנה שמינית: טרטר שרימפס על כדור פנקייק היושב על עצם שידרה של דג

כל הקומבינציה מוגשת בתוך עצם או עצם משידרית של טונה (עד כמה שאני זוכר).

אפשר להתעלף רק מהציוריות של המנה.

מנה 9:

שיסו טמפורה: המנה מורכבת משני חלקים במיה בטמפורה ועלה מיסו עם שרימפ קצוץ בטמפורה.

מנה תשיעית: במיה ושרימפס קצוץ בטמפורה

נכון שטמפורה מגישים כמעט בכל מסעדה אבל כזו עוד לא טעמתם. הציפוי קריספי וטעים להתעלף.

מנה 10:

מזאמן בשר סרטנים ולובסטר:

מנה עשירית: בשר סרטנים ולובסטר בתוך שבר קונכיה

הרבה קישוט שלא משמש לכלום חוץ מעיצוב התמונה לאינסטגרם. הבעיה שהמנה נלקחת בלק או בביס אחד והטעם נגמר מהר מדי.

מנה 11:

תמנון צלוי: כבר אכלנו תמנונים והאמינו לי שאפשר להרוס תמנון צלוי. זוהי מנה "הורסת"

מנה אחת עשרה: תמנון צלוי

***הפוגה קלה עם צייסר של מה שבא לכם***

מנה 12:

איילת ים צלויה: סך הכל דג אבל איזה דג. סוף סוף אפשר להנות מכמה ביסים של כל הטוב הזה.

מנה שתים עשרה: דג "איילת-ים" צלוי

מנה 13:

דנבר על גריל: נמס בפה, אין מילים

מנה שלוש עשרה: בשר על הגריל מוגש בצלחת עמוקה עם רוטב בצד

מנה 14:

כוסמת ושוקולד: אני לא אוהב כוסמת וזה נראה כאילו סתם פודינג אבל כדברי הפרסומת הישנה והזכורה לטוב מתוך המסעדה הגדולה "מה לא אהבו, לוקלקוו". מנת קינוח פשוט נהדרת

מנה ארבע עשרה: מעין פודינג

מנה 15:

קרם דליס דה בורגון: כך נרשם בתפריט אך לנו הוגדרה המנה כ-לחם גבינה ויין. מנה טובה אך לטעמי מנת הקינוח הראשונה הייתה טעימה יותר.

מנה 16:

בדרך החוצה מקבלים שי צנוע של 3 פטיפורים. מיני מקרון, ביסקוויט קטן בטעם מעניין ונקניקון קטנטן בצבע ענבר של ממרח מתקתק שלא זוהה.

על המחיר

580 ₪ לארוחה לפני יין נראה מחיר יקר אבל כשמבינים את כל הכרוך בארגון ארוחה כזו, המחיר הופך סביר לגמרי.

כתוב שהשף מארח. השף לא מארח אלא נמצא רוב הזמן במטבח, מוודא שכל מנה תהיה מיליון דולר ומציץ רק מספר פעמים בארוחה בניגוד למסעדות יוקרה רבות אחרות שם מי שבפועל עובד במטבח הוא שף תפעולי (נכון מקצוען, נכון עם הרבה ניסיון, אבל זה לא השם שחתום על האוכל ועל שם המסעדה). צמוד לבר נמצא מנהל שמוודא שהכל  יתקתק כמו שצריך.

זו אינה ארוחה עם תפריט קבוע שרצה ויש לחשוב ולבדוק לפני כל ארוחה האם נדרשים שינויים (ומשיחתנו עם הצוות יש ויש שינויים).

כל היום מוקדש להכנת הארוחה ואנשים נמצאים במקום מהבוקר. המנות מאד מורכבות כי כדי שביס אחד ייתן פיצוץ בפה צריך המון מרכיבים והמון השקעה.

צוות גדול ומאד מקצועי

א. במטבח: כי לצורך המגוון נדרשת התמחות שונה

ב. באירוח: רק בתוך הבר יש כ-10 אנשי צוות הדואגים לאירוח כולל מזיגת מים ויין. הבאת ופינוי הצלחות, הסבר על המנות וניקיון כשצריך.

ג. שוחחתי עם רוני ששירתה אותנו והיא סיפרה על מסלול הטירונות במסעדות של יובל. דקלמה בקלות את כל המנות, ידעה פרטים גם שלא צוינו בתפריט ונתנה שרות פשוט מושלם.

220 ₪ להתאמת יין. תמיד אפשר לחסוך ולהסתפק במים הכלולים במחיר או להזמין כוס יין או בקבוק לזוג אבל היכולת לשתות יין המשדרג את החוויה, בהמלצת הסומליה, למעשה ללא הגבלת כמות, היא שדרוג לחוויה רק ובתנאי שאינך צריך לנהוג חזרה הביתה.

איך להירשם:

היות והארוחה מתקיימת רק בימי ראשון בשני סבבים הזמנה אפשרית רק דרך אתר אונטופו

התפריטים המודפסים

אותם מקבלים רק בסוף הארוחה – זיכרון נחמד

תפריט האוכל – אינו תואם בדיוק למה שהוגש
תפריט היין כאשר מזמינים התאמת יין למנות

ולמי שרוצה ללכת ל-A לארוחת ערב "רגילה" יכול לקרוא כאן ביקורת של "טיים אאוט"

 

ותודה על תשומת הלב

יצחק (צחי) ספיר

שמי צחי, אני בשלב השלישי והמעניין בחיי הבוגרים ולמרות שהוכרזתי "זקן רישמית", אני צעיר ברוחי (60+ זה ה-40 החדש) וסוף סוף אדון לעצמי.
אני מרגיש לגמרי בגיל הנכון לחוות (כמעט) את כל מה שלעולם יש להציע ובתנאי שלא אצטרך להתאמץ יותר מדי. לכן לא תמצאו אצלי המלצות למיטיבי לכת אבל בהחלט תוכלו למצוא המלצות למיטיבי לסת והנאות החיים.

למידע נוסף»

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *