אין לי דעה טובה על ארוחת טעימות במסעדות יוקרה, כל שכן במסעדות מישלן.
למרות זאת, בהחלטה מהירה וכמעט ללא מחשבה, החלטנו לשלם 800 ₪ לאדם, לפני שתיה ותשר (מחיר בין היקרים בארץ אם לא ה……), לארוחת הטעימות במסעדת &מושיק, שנפתחה אך לאחרונה.
טרם ההגעה אתה מתבקש, כמקובל לציין האם אתה מעדיף את התפריט קלאסי, או אחר בשל מגבלות כלשהן.
על המקום
רחוב צבי סטרכילביץ 4 הוא שביל במתחם שרונה (לא השוק) שהוא אחד המקומות הקסומים בתל אביב, במיוחד בלילה. רחובות קטנטנים ותאורה עמומה.

מבנה ישן משופץ בן 2 קומות. השלט עם שם המסעדה, בקושי נראה בחשיכה וגם מבחוץ לא רואים הרבה.
(זהו המקום לציין ולפרגן כי התמונה הראשית צולמה על ידי אסף קרלה יחסי ציבור (ופורסמה במאקו)

דלתות עץ, הנפתחות כטפח, חושפות לפניך מסדרון, וככל שאתה צועד בו נחשף בפניך מטבח פתוח גדול, הרבה אנשי צוות ומקום קטן המכיל 6 שולחנות.

הרבה עץ בסגנון "סקנדינבי" מאופק.
חווית הבילוי
אהבתי שהשף נמצא במקום, ממש עובד, ואני מקווה שכך יהיה גם בהמשך.
השולחן ללא מפה, מה שהופך להיות נוהג שכיח במסעדות (יוקרה) ומסמל כנראה את המעבר מהמטבח הישן (הצרפתי קלאסי), למטבח החדש.

3 גופי תאורה קטנים וסכום המתחלף עם כל מנה, שאין לי מה להגיד עליו פרט ל-WOW. עיצוב קלאסי-חדשני מעודן ונח מאד. הייתי רוצה סט כזה בבית.
עם ההגעה מוודאים שהכינו עבורך את התפריט הנכון ומבקשים מהסועד לקבל 2 החלטות. האחת – בחירת המנה העיקרית מתוך 2 אפשרויות.
אז נכון שזוגות בדרך כלל ייקחו כל אחד מנה שונה ויחלקו, אבל מושיק, באמת? אי אפשר לתת גם וגם?
השניה – מה תישתו.
מכאן, די מהר, מתחילות מנות האוכל להגיע. "הגשה בגלים", כך אני מכנה את שיטת ההגשה בה מגש גדול מגיע ומונח לפני השולחן. מכאן לוקחים ומניחים את הצלחות לסועדים ומביאים את כל האלמנטים המוספים למנה על הצלחת. כאשר בכל מגש מספר מישתנה של מנות.
המלצר מדקלם במהירות את מרכיבי המנה. בסוף הערב תקבלו גם את התפריט מודפס. במהלך הארוחה אמרתי למושיק שהייתי שמח לקבל מראש את התפריט, כי אין סיכוי שאזכור את כל מה שהמלצר מספר.
לדבריו, אם בעת ההזמנה תבקשו, תוכלו לקבל את התפריט, כבר בהתחלה.
הבעיה שהתפריט לא עדכני ב-100%, לא בסדר המנות ולא במרכיביהן.
מה שותים
יש תפריט יין גדול, ומה שאהבתי הוא שיש ייצוג מכובד של יינות ישראלים.
המחירים נקובים במחירי בקבוק ללא כוסות, אולם הסומליה אומרת שאם נרצה, נוכל לקבל גם יין בכוס.
לבחירת הסועדים גם של מסלולים של התאמת יין אחד יקר, והשני "יקר רצח".
בכל מסלול 6 יינות. יין תוסס, 3 לבנים, 1 אדום, ויין קינוח.
אנחנו בחרנו במסלול הטעימות "הפשוט" – 285 ₪ לאדם
לא מדדנו את הכמות הנמזגת לכוס רק נציין שהכמות בהחלט בסדר ופעם אחת כשראו שסיימנו קצת לפני המתוכנן קיבלנו תוספת.
שמפניה: רינאר, בלאן דה בלאן – Ruinart champagne blanc de blancs

שמפניה "אמיתית", ענבי שרדונה. בדרך כלל אנחנו לא אוהבים יין תוסס (לסוגיו) אבל את השמפניה הזו, ולמרות שהיא מוגדרת יבשה מאד. אהבנו.
יין לבן: לואיס סברה, קשישטו אילימיטדו – Xisto ilimitado 2022, luis seabra vinhos

אז ידוע שהיינות הפורטוגליים הם זולים יחסית, אבל הם מתאימים, בדרך כלל לחיך הישראלי.
היין הזה לא היה שונה ואהבנו אותו מאד.
יין לבן: יקב ספרה, קונספט לבן – sphere, white concepts 2023

יקב מענבי סוביניון בלאן. יקב ישראלי מהרי ירושלים המתמחה ומיצר יינות לבנים בלבד.
המקצוענות ניכרת בהחלט
יין לבן: בונה-הוטו, גוטרונייר 2023 – bonnet-huteau, les gautronnieres

יקב מעמק הלואר וזן שטרם היכרתי, מלון דה בורגון.
יין אדום: פוואיאר, מורגון – Jean foillard, morgon 2022

יין מענבי גמאי, זן שאני מכיר שנים, ולא כל כך החשבתי אותו, אבל כנראה שמהאזור הנכון אפשר להוציא ממנו משהו נוסף.
אני אהבתי, אשתי קצת פחות.
יין קינוח: יקב גת שומרון 24k – 2017

אל היין הנהדר הזה נחשפתי באחת מתערוכות היין בהן ביקרתי (סומלייה).
היין מענבי ויונייה, מתוק, אך לא מדי. אפשר לשתות אותו החל בטמפרטורת החדר ועד למקורר היטב, ובכל פעם תחוו מנעד טעמים נהדר.
מים מינרלים וקפה
המחיר כולל מים מינרלים ללא הגבלה וקפה
מה אוכלים
מנות פתיחה
קיר רויאל – דומדמניות, ורדים, ליצ'י, ליקר חבושים

קיר הוא קוקטייל המשמש כאפריטיף והוא משלב יין לבן וקרם דה קסיס. הרויאל הוא שידרוג בו מחליפה שמפניה את היין הלבן.
המנה שלפנינו היא הכדור הקטן שיושב בתוך עלי הורד. הגודל מותאם להכנסה לפה. הקליפה קרירה ופציחה והתוכן הנוזלי מציף בטעמים את חלל הפה.
עשבי תיבול – חליטה, אצות

ספלון קטנטן עם מן תה לניקוי החך לאחר המנה הקודמת.
נחמד אך לא הכרחי.
מנת השף
קולורבי – ניגירי פלפלים, חמציץ, שמנת חמוצה

שף מושיק רוט, אישית הרכיב לפנינו את המנה, שהיא מחווה למסעדת קרן המיתולוגית ולחיים כהן

ניגירי קולורבי, חמציצים ופונו, מרנג של מי עגבניה מלמעלה סלט פלפלים ובצד זילוף קטן של שמנת חמוצה
הייתי מגדיר את המנה כמעניינת לטעימה אך לא כזו שהייתי מזמין ממנה תוספת.
סבב 3 – 2 מנות יחד
מתנצל אך המנות בסבב זה לא צולמו
קוויאר שחור מנחל דן – אינטיאס מקומי, הדרים, וופל בלגי, סלט עלים
קוויאר שחור מקומי, מחוות בנחל דן בצפון, למטה חצי דיסקית על בסיס הדרים ברגמוט ויוזו, הדג אינטיאס מקומי מיפו
קרקר – ופל בלגי מלמעלה סלטון של עלים (לא ראיתי את המנה הזו בתפריט הקבוע אבל אין טענות)
ההמלצה לאכול את שתי המנות האלה ביחד. אכלנו וממש נהנינו
סה"כ מנה מצוינת
סבב 4 – 4 מנות יחד

צלופח – סלק, תפוח עץ רימונים
קונוס – צלופח בתוך קורנטו (צורת הטילון) תפוח עץ סלק ורימונים.

לובסטר כחול – טארטלט כוסמת, קרם פרש, קומבו
בתוך טרטלט קטן ועדין נבנתה קונסטרוקציה של אצות קומבו, קרם פרש ומלמעלה, סלטון של לובסטר כחול.

סרטן טורטו – יוגורט פסיפלורה בזיליקום
צלוחית גדןלה – סרטן מהים הצפוני, עם יוגורט פסיפלורה ובזיליקום.

אויסטר – צ'וואנמוצ'י, וישיסואז
(קערית) מנה של אויסטר וישיסואז,(מרק צרפתי על בסיס שמנת) וצואנמוצ'י, שזה פודינג ביצים יפני.

הרעיון שהמנה לפני האחרונה היא קרירה (האויסטר) והאחרונה – חמימה
סבבי בודדים
לחם מחמצת

הלחם היא מנה שאינה מופיעה בתפריט. פרוסה אחת של לחם מחמצת (בת 21 שנה) ומנה גדולה מאד של חמאה מלוחה.
הלחם בהחלט בסדר, כמו שצריך עם קליפה פציחה אבל החמאה, לטעמי, לא הייתה מלוחה מספיק
(ואני חוזר מפריז שם אכלנו הרבה מאד חמאה מלוחה). גם ההגשה אינה הגשת מסעדת מישלן.
למען האמת, לא ברור לי מדוע הוגשה הפרוסה דווקא כעת. לו היו מניחים את הלחם מיד בהתחלה, כמו בפריז, לנשנש קצת לפני האוכל ולנגב רטבים, ככל שיש, היה לי מובן הגיון ההגשה.
סלקים ושורשים – בהשראת Damien hirst, שורשים, תפוח עץ ירוק, סמבוק שחור, תאנים – היה

מנה פשוטה לכאורה אבל מלאת טעמים ומרקמים.
בר ים – לואיזה, רובארב, זית שחור, קצף עגבניות, vin jaune

גם כאן הכלי היה יפה כל כך ופספסתי את צילום המנה עצמה.
פילה בר ים, זית שחור, ומעליו כרישה. מתחת סורבה של "פאן ג'ון" שזהו יין צרפתי צהוב שעובר תהליך חימצון של 6 שנים בחביות. ויש גם שמן לואיזה בתוך זה.
מנה מצוינת. הערה היחידה היא שלדעתי נכון יותר לומר שהיין עובר תהליך התישנות או שוהה בחבית 6 שנים.
עיקריות
שקדי עגל – צרובים בארומת חציר וקליפות בצל, למון גראס וקפיר ליים

לפני שהמנה מציגים לראווה את הסיר בו שמים את שקדי העגל כדי שניחוח מיוחד ידבק בם. כשמרימים את המכסה מריחים את ניחוח המנה.

שופכים למנה רוטב פטריות ציר עדל למון גראס וכפיר ליים
עוף עוטף טלה רך – פסיטוק, פריקי, קפה, כרוב סגול – היה

עוף דקדק עוטף את הטלה. בצד פיסטוק (בודד) ציר מצומצם של כרוב סגול, קפה וויסקי. הספלון שליד מכיל את הפריקי.
אחרונות
תותים – פבלובה שורש סלרי, קוקוס, ורדים, תותים

מרנג סלרי, סורבה קוקוס סורבה תות ושמן זית התותים למטה
רק להתענג על יצירת האמנות שבצלחת, מרנג הפרפר והפרפרון שמונח עליו שעד עכשיו לא ידוע לי ממה הוא עשוי.
סופלה שוקולד פסיפלורה

נראה פשוט אבל טעים ומתוק, אולי אפילו מדי.
עגלת פטיפורים וקפה – גן שעשועים של מתוק

לפנק לפנק לפנק. כאילו לא מספיקים המתוקים, עוברת המארחת עם עגלה קטנה ועליה מבחר פטיפורים/מתוקים.
חלקם לא סטנדרטי. אגלה לכם בסוד שאפשר לבקש יותר מאחד.
תבחר מה שבא לך
שרות
מצוין – לא פחות
לסיכום
על היין
שאפו גדול למושיק על חשיפה יפה ליקבים ישראלים.
בדקתי באינטרנט את מחירי הבקבוקים. למעט השמפניה שהייתה יקרה ממש, מחירי הבקבוקים הם במחיר של 100+. אבל בחירת המסלול הוכיחה את עצמה ונחשפתי ליינות נהדרים שבוודאי אקנה גם הביתה.
על החוויה
"יקר זה כאשר אתה לא מקבל את הערך עבורו שילמת…" זה מה שאמר שף מושיק רוט בהתייחסו למחיר הארוחה. – צודק
בארוחה הזו היה כל מה שמצפים מארוחה כזו. מרכיבים איכותיים, טיפול נכון, טעמים ומרכיבים חדשים שלא היכרנו, שרות מצוין והכי יקר ואיכותי. זמנו האישי של השף, שנמצא מבשל ומגיש.
אבל: כסועד בלתי מקצועי, ציון כל מרכיבי המנה מסייע לי מאד לחוש ולזהות טעמים ומרכיבים, שאם לא הייתי יודע שהוכנסו למנה לא הייתי חושב בכיוון. אז בנוסף להסבר המהיר של המלצר, ורעש הרקע שבמקום, אנא תנו לי את הפירוט לפני קבלת המנה כדי שיהיה בפני בעת האכילה.
אשמח אם תפשטו מונחים מקצועיים כי יש סועדים שיתביישו להפגין בורות ולשאול (מה רוטב צוואנמוצ'י, או אפילו וישיסואז).
שורה תחתונה: במשפט אחד. ארוחת הטעימות הכי טובה שאכלנו עד כה, בארץ ובעולם.
למסעדה כרגע אין אתר אינטרנט
להזמנת מקום באמצעות tabit : לחץ כאן
11/24


