חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתפו עם חברים:

מסעדה סנטה קתרינה
תל אביב

סנטה קתרינה היא מסעדה ותיקה. אנחנו מבקרים בה, בפעם הראשונה, בתקופה לא כל כך טובה. תקופת מלחמת אוקטובר 23.
המסעדות נאבקות על שרידותן, וגם סנטה אינה יוצאת דופן.

התפריט שונה וצומצם והשמועות אומרות שגם המחירים.

על המקום

מתחם הר סיני משופע במסעדות וברים. בתחילת המסדרון המקורה למחצה (או הפסאז', לו היינו בפריז)
יש שלט "הר סיני 2", אבל שום שלט של המסעדה.
שאלנו, ואכן הגענו למקום הנכון.

מקום לא גדול. רוב חלל הפנים תפוס על ידי בר גדול ומאחוריו מטבח פתוח עם טאבון ענק ומרשים.

בפנים אפשר להזמין מקום על הבר מול המטבח, או אל מול החלון עם מבט אל החוץ.

בחוץ, בפסאז', שולחנות רבים אבל עם רווח יפה בין שולחן ושולחן ותנורים לחימום.
שלנו עבד מצוין.

חווית הבילוי

עמדת המארחת לא הייתה מאוישת, אבל אחת המלצריות חיש קל מילאה את מקומה,
הושיבה אותנו והניחה את התפריטים דף לאוכל ודף ליין.

מה שיפה בסנטה זה שהתפריט מגוון ויש גם מנות במחיר שווה לכל כיס.

בתפריט האוכל תמצאו מנות במגוון מחירים החל מבייגלה ירושלמי ב-28 ₪ ועד לסטיק אנטרקוט ב-256 ₪.
אבל רוב המנות הן במחירים סביב ה- 100 ₪.

בתפריט היין 2 מבעבעים, רוזה אחד, 5 לבנים ו-9 אדומים. מחירי כוס יין נעים בין 45 ₪ ל-58 ₪ ומחירי בקבוק נעים בין 175 ₪ ל-250 ₪.

תומר אגאי, השף, היה במקום אך לא במטבח.

מה שותים

שמעתי שבסנטה יש קוקטיילים מצוינים וחיפשתי את התפריט.
אז עקב המצב קוקטיילים בוטלו, אבל לא רשמי, כל קוקטייל קלאסי שנרצה, הברמן יוכל להכין.

ג'ין סנטה קתרינה (52 ₪)

נאמר לנו שזהו קוקטייל הבית, אז הזמנו.

בפנים פלח לימון ופלח מלפפון שהפך להיות מרענן אופנתי בקוקטיילים.

אכן, קוקטייל מרענן וטעים מאד. אבל…  גם לאחר סיום הכוס לא הרגשתי שמץ מהאלכוהול שלדעתי הייתי אמור להרגיש.
אולי בגלל שהמשקה הוגש בכוס גדולה עם הרבה קרח שדילל מאד את המשקה.

שבלי, דה מאלאנד, בורגון צרפת (58 ₪ / 230  ₪)

התלבטנו, ולאחר טעימה החלטנו על בקבוק שבלי שהושם בשמפניירה שהוכנה כהלכתה.
הרבה מים וקרח בכמות מספקת לשמירה על הקור.

מה אוכלים

ראשונות

פריקסה (72 ₪) טונה אדומה בכבישה ביתית, ממרח דלעת, לימון כבוש, ביצה חצי קשה ומשוויאה

פריקסה טעים. טעים יותר מזה שבשוק רמלה אבל פחות טעים מזה של אנימאר
(טוב, לא חכמה כי באנימאר המילוי משודרג אחרת לגמרי, אבל גם הלחם מעניין יותר).

קובניה (68 ₪) טרטר פילה בקר נא קצוץ דק עם בורגול, קישואים בלאדי וחרדל מתקתק

יופי של מנה.

בשר פילה בקר קצוץ דק. לא תיארנו לעצמינו כי החרדל שהיה חלק מהרוטב שעל הצלחת יכול לשדרג כל כך את המנה. גם הלחם הדק הצרוב כמעה היה בסיס טוב לבשר.

עיקריות

שישברק (110 ₪) טורטליני ערבי עם תבשיל זנב שור ברוטב בר בלאן, יוגורט ותרד בר

המנה הזו נחשבת, לפחות כך אמרה המלצרית, מנת הדגל של המסעדה מיום היווסדה.

הטורטליני עשויים כהלכה, טיפל'ה צרובים, כך שהרכות מתובלת בקשיות, הגודל יפה, והטעמים טובים אך לא מפתיעים.

שיפוד קלמרי (106 ₪) על גריל פחמים שומן ליה, תבשיל תרד, פולנטה פריכה, יוגורט

כל מרכיב טוב כשלעצמו אך יחד לא מתחבר. הפולנטה הייתה קצת קשה ולא רכה ונימוחה וכמות הבשר שעל השיפוד קטנה.

אחרונות

סברינה (48 ₪) אנגלז בהרט קינמון, הדרים

אנחנו מאד אוהבים סברינה, במיוחד את הקלאסית (כמו שאפשר למצוא בבורקס מיס).
בסברינה, הבצק צריך להיות מעין טורט, אך לא אוורירי, ספוג ברוטב המתוק, ועם הרבה קצפת, גם אם היא קצת תעשייתית.

בסנטה ניסו לשדרג, מה שלא קלע לטעמינו. נתחיל מהעובדה שהיה לה מרקם קצת גרגרי, דומה לסולת,
הגודל קטן לטעמי, והאנגלז לא היווה את השדרוג הראוי.

אבל אנחנו לא משאירים פצועים בשטח, אז סיימנו את המנה ולקחנו לעצמנו פיצוי

פנה קוטה (48 ₪) יוגורט, שזיף בסירופ תבלינים

פיצוי טוב. עושר טעמים ומרקמים הצלחנו להנות.

שרות

לכל אורך הערב, השרות היה טוב, קשוב ומקצועי. קשר עין ותגובה מהירה. שליטה בתפריטים ותיזמון נכון של הוצאת המנות.

בהמשך לשמועה, מצאתי כי קיים הפרש בין מחירי אתר המסעדה באינטרנט למחירים במקום
(המחירים הועלו, חלקם בשקלים בודדים וחלקם ביותר).

לסיכום

אקדים ואמר כי צילחות או נראות, הם כנראה לא הצד החזק של המסעדה, והמנות, כפי שניתן לראות, אינן אינסטגרמיות.

בגלל שזו הייתה הפעם הראשונה שלנו בסנטה רצינו לדגום הרבה.
גודל המנות הוא כזה שלא יצאנו רעבים, אבל ללא אלכוהול ויין שילמנו 458 ₪.
בסך החוויה, כולל הישיבה בחוץ במסדרון פתוח, נראה לי קצת יותר מדי.

כפי שכתבתי בהתחלה, אפשר לבוא, לגמור ארוחה, ולהנות, בהרבה פחות כסף, אם יודעים מה להזמין.

שורה תחתונה: זו לא מסעדת יוקרה  – זו מסעדה טובה.

 

לאתר המסעדה: לחץ כאו

להזמנת מקום באמצעות tabit : לחץ כאן

להזמנת מקום באמצעות ontopo : לחץ כאן

 

01/24

יצחק (צחי) ספיר

שמי צחי, אני בשלב השלישי והמעניין בחיי הבוגרים ולמרות שהוכרזתי "זקן רישמית", אני צעיר ברוחי (60+ זה ה-40 החדש) וסוף סוף אדון לעצמי.
אני מרגיש לגמרי בגיל הנכון לחוות (כמעט) את כל מה שלעולם יש להציע ובתנאי שלא אצטרך להתאמץ יותר מדי. לכן לא תמצאו אצלי המלצות למיטיבי לכת אבל בהחלט תוכלו למצוא המלצות למיטיבי לסת והנאות החיים.

למידע נוסף»

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *