סדונה נמצאת במרחק של כשעתיים נסיעה, דרומה מהגרנד קניון
בעמק מוקף הרים וצוקים הנותנים למקום את אופיו.
אפשר להגיע לסדונה בטיסה לשדה התעופה של פלגסטאף או פיניקס וכמובן, ברכב
אנחנו הגענו מכיוון צפון.
הנוף בדרך משתנה ממדבר צחיח למישור מיוער,
הקטע האחרון של הדרך הוא הררי, מיוער וכולל ירידה ארוכה ומפותלת, שבסופה סדונה.
העיר פרוסה על שטח רחב מאד וחייבים רכב כדי להסתובב בכל המקומות.
לצורך התמצאות, הצומת המרכזית היא הסתעפות כביש A89 עם 179.
אומרים שהעיר מאד רוחנית ואפשר למצוא פעילות בנושא, כמו גם טיולים רגליים או ברכב.
ויש חברות רבות המציעות שירותי תיור.
מטבע הדברים יש במקום הרבה נקודות תצפית והרבה מסלולי הליכה.
ברחובות הראשיים תמצאו חנויות תיירים מכל הסוגים ומסעדות שנשארות פתוחות אחרי 7 בערב רק בעונת השיא.
כנסיית הצלב הקדוש – Chapel of the Holy Cross – חובה
אם יש מקום שבשבילו שווה לנסוע עד סדונה – זהו המקום.
כנסיה קטנה, ששתולה בנוף ומייצרת חוויה מיוחדת, לכל הדתות.
מהצומת הדרכים המרכזית, פונים מזרחה, נסיעה קצרה על כביש 179 ופניה שמאלה
לדרך שנקראת, כמה מפתיע, דרך הכנסיה – chapel rd.
קרוב לכנסייה יש מספר חניונים קטנים. נסו את מזלכם ומיצאו את המקום הכי קרוב שאתם יכולים.
בצמוד לכנסייה מקומות חנייה המיועדים לנכים.
אם אתם עם נהג צמוד, הוא יכול להביא אתכם עד לכנסייה ולחכות למטה.
מי שהקים את המבנה יודע פרק או שניים בעיצוב.
הכנסייה נטועה בטבע, בין סלעי ענק
התמונה מגוגל מפס. צילום: VDIAZ STUDIO DE SAN JUAN HUAXTEPECנתחיל מכך שהכנסייה נבנתה במקום גבוה כך ש"צריך לעלות אליה" ומי שמביט מהכביש "נושא עיניו למעלה".
התמונה מגוגל מפס. צלם: Ninorta Kassoמבחוץ, מהכביש, רואים בין סלעי ענק, מבנה מלבן אבן המחולק לארבע על ידי צלב. המינימליזם מעולם לא היה בולט יותר.
ההליכה כל הזמן היא בעליה גם לאחר שהחניתם את הרכב, שביל סיבובי, לא רחב,
מסביב הרים אדירים מכל עבר, המחייבים עצירה וצילום, וזה עוד לפני שהגעתם.
בדרך תמצאו כמה יצירות אמנות מעניינות.
כמו המזרקה, עם פסל מתכת של אדם שיושבות על כתפיו שתי ציפורים ומנקרות בראשו,
מה שהעלה לי את מוטיב הטוב והרע.
או עץ זית ועמוד מתכת עליו כתוב בשמונה שפות, כאשר העברית היא הכיתוב הראשון ישר אל מול העיניים
"ישרה שלום על אדמות" ובאנגלית "may peace be in our hearts".
מה שמוזר לי הוא, שחיפשתי תמונות של העמוד בגוגל וגוגל מפס – לא מצאתי, מעניין
נכנסים פנימה. חדר לא גדול. במרכז הקיר ממול, חלון ענק, ישו הצלוב במרכז החלון, והנוף נשקף פנימה.
ספסלים המאפשרים לך לשבת, לנוח מהדרך, להתבונן, ואולי לחשוב קצת על אלוהים והבלגן שהוא עושה בעולם.
בדרך החוצה תראו מדרגות לקומה התחתונה בה יש חנות מזכרות ואיך לא, שירותים.
ביקור קצר של פחות משעה, ששווה כל שניה.
מומלץ בחום.
נקודות תצפית
אנחנו לא טיילנו בגבעות, ולא כיתתנו רגלינו לאתרי הטבע למיניהם, אלא הסתפקנו בתצפיות על כל היופי הזה.
תצפית מתחילת שביל מרגס דרו – Margs Draw Trailhead
מתחילים את הביקור בסדונה, מתצפית קרובה למרכז.
נוסעים בדרך schnebly hill rd בעליה קלה כקצת יותר מק"מ עד לחניון ממנו יוצאים לטיול במספר שבילים.
אנחנו מסתכלים סביב, רואים את הסלעים בצורות השונות, ובורחים משם די מהר בגלל החום.
תצפית פול-אוף – Scenic Pull-Off
למחרת בבוקר, דדי מביא אותנו לתצפית די קרובה למלון וחושב שבזה סיימנו את התצפיות, כמה אפשר להתבונן בנוף,
אבל לא סיימנו, המשכנו.
תצפית שדה התעופה – Sedona Airport Scenic Lookout
התמונה מאתר .arboursabroad.comנסיעה בכביש 89 לכיוון הצומת ופניה ימינה לדרך שדה התעופה, מצד שמאל שלכם תראו גבעה המשקיפה אל הנוף, אבל חכו, זו לא התצפית שלנו. ממשיכים לטפס בדר עד לראש הגבעה שם תמצאו את מלון חוות השמים – sky ranch lodge, ולידו תורן ענק המסמן את התצפית. כמובן שיש שם מגרש חניה גדול, בתשלום.
התצפית נותנת מבט של כמעט 360 מעלות על העמק בו נמצאת העיר ועל ההרים המקיפים אותה.
גם כאן תמצאו סלעי ענק, בסגנון עמק המונומנטים. כאן אפשר לנשום אויר טוב וטיפת רוחניות.
יש גם תבליט עם שמות הצוקים שמולכם
קניות
מרכז קניות טלאקאפקה – Tlaquepaque Arts & Shopping Village
כחלק מהתכנון, ראינו ביו טיוב את הקניון הקטן הזה הנמצא במבנה יפיפה ומיוחד.
הדבר הראשון שעשינו, הוא לתת לדדי חופש של כמה שעות, והתחלנו להסתובב במקום.
אכן חייבים לבקר.
מרכז הקניות נמצא על כביש 179, לכיוון דרום, כמאה מטרים מהצומת המרכזית בעיר.
מבנה ישן שבמרכזו חצר עם מזרקה עתיקה המפזרת מים לצנן את היום החם
פסל שאי אפשר להתעלם ממנו בכניסה לאחת החנויות.
החנויות הן, ברובן, חנויות אמנות, או של דברים מיוחדים כמו מאובנים בובות ועד.
אחד היתרונות של המקום הם המעברים המקורים, המעוטרים בדברי אמנות, ומאפשרים לטייל מבלי שהשמש הקופחת תשפיע יותר מדי.
נכנסנו והסתובבנו. המחירים בשמים, אבל המקום מרחיב את הנשמה.
הגולגולת הזו לא מעידה על מוזיאון פרהיסטורי של חיות אלא על חנות גדולה מאד של אבנים, קריסטלים ועוד.
שטיחי נאוואחו של גרלנד – Garland's Navajo Rugs
מספר עשרות מטרים, בהמשך כביש 179, בכיכר, תמצאו חנות שהיא ספק גלריה, ספק מוזיאון, עם עבודות אמנות אינדיאנית.
התמונה מאתר גוגל מפס. צילום: robert evansבחנות תוכלו למצוא שטיחים, תמונות, חגורות ועד.
אפשר פשוט להיכנס, לקבל קצת מזגן בחינם, ואולי לקנות משהו.
מבטיח לכם – זול זה לא יהיה.
מיד בכניסה תמצאו את השלט הזה שמסביר לכם כמה שעות עבודה מושקעות בשטיח (388 אם כבר שאלתם) .
אנחנו קנינו, או נכון יותר לומר, אשתי קנתה חגורת עור, יד שניה, עם מרובעי כסף,
עבודת אמנות מדהימה, כי מפעם לפעם, כדאי להשקיע בפריט אמנות ייחודי.
הרחוב הראשי
חנויות די שגרתיות, שאפשר למצוא בהן מזכרות או מתנות, יפות אך לא זולות.
לינה
מלון ארויו פיניון – Arroyo Pinion Hotel, Ascend Hotel Collection
התמונה מגוגל מפסהיות ואין בסדונה מלון של קווליטי אין שוכנו במלון אחר, שהיה קצת רחוק מהמרכז (חובה רכב – כבר אמרתי)
אותו סגנון.
חדר סביר, ארוחת בוקר טובה וגם בריכה למי שרוצה.
אוכל
קפה הגן הסודי – The Secret Garden Cafe
באחת מפינות מרכז הקניות טלאקאפקה, מצאנו את בית הקפה היפה הזה, בו ישבנו לארוחת צהרים,
התמונה מגוגגל מפס. צילום: yvonne ellenיש מקומות בחצר ובפנים. אנחנו העדפנו לשבת על הבר עם המזגן.
התחלנו עם מרק צ'אודר תירס (8$) סמיך ועם הרבה שיני תירס.
לעיקריות מנדרין צ'יקן (21$) ודיוה צ'יקן (18$)
כוס שרדונה (13$)
קינחנו באמריקנו (6$) ו- אספרסו (5$)
בתוספת 10% מס שילמנו לפני טיפכ-78$.
האוכל פשוט וטעים, יין וקוקטיילים, הכל במחיר שפוי ומוגש יפה (אחרת לא הייתי כותב).
מסעדת אווז הזהב גריל אמריקאי – The Golden Goose American Grill
תמונה מגוגל מפס. צילום: Louise Welterבחרנו במסעדה זו גם כי היא נמצאת ליד המלון, וגם כי בתקופות שאינן שיא העונה רוב המסעדות נסגרות מוקדם מאד.
עד לארוחה, שוטטנו לנו בקניון נוסף ובחנויות ליד הצומת הראשית,
ושם גם שמענו על ישראל שתוקפת באיראן, מה שהכניס לנו חשש ליקירנו שבארץ, והוציא לנו את התיאבון.
ובכל זאת, חייבים לאכול.
לא ברור מי עיצב את הכניסה הנוראית והלא מזמינה הזו. אבל מכיוון שהזמנו מקום ולא היו מסעדות אחרות באזור נכנסנו.
תמונה גוגל מפס. צילום: andrea goldהמסעדה בסדר, חוץ מהעיצוב הנוראי של מסעדה סינית בשנות השבעים – האוכל בעיקר אמריקאי
סלט (38$), המבורגר (21$), פסטה (21$), כוס שרדונה (12$) ובירה (12$)
לחשבון נוספו 10$ מס ו-4$ עמלת כרטיס אשראי.
האוכל היה טעים והמחיר בסדר, כמו בכל מקום בארה"ב.
סיכום
סדונה היא העיר שרבים מוותרים עליה, מבלי להכיר אותה כלל,
רק משום שבטיולים המאורגנים' נוטים לדלג עליה.
אם אתם שולטים במסלול, עשו לעצמיכם טובה, ואל תחמיצו.
למעבר לכתבה הראשית חלק 1 – לחצו כאן
למעבר לכתבה הראשית חלק 2 – לחצו כאן
