חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתפו עם חברים:

מסעדה סילו
חולון

סילו היא מסעדה ותיקה, הנמצאת בפארק פרס, בשולי העיר חולון, מה שמקל על מי שאינו תושב העיר.

הזמנו מקום דרך אונטופו, ליום ששי בצהריים. וכשבאנו ראינו שהמקום ממש מלא, אולם נשארו מקומות בודדים בחוץ.

על המקום

מעין מבנה עגול, לא גדול, היושב על מי בריכת ענק, או בשמה השני – פארק מים ימית 2000. למסעדה 4 אזורי ישיבה מרכזיים.

אזור החוץ עם שולחנות קפה שלחלקם נוף לבריכה

בר חיצוני, נחמד

אזור הפנים בו ישיבה בשולחנות נמוכים, גבוהים או ליד הבר.

אזור מרפסת מקורה

איך שלא תסתכלו על זה, בכל האזורים ניכרת הצפיפות. זוהי מסעדה חברתית שמחה ורועשת שלא נועדה להיות אינטימית ושקטה.

התפריט נראה אולי קטן, אבל הוא גדול, ויש בו לא מעט אפשרויות. ראשונות, סלטים, לזניה, פסטה, ריזוטו, עיקריות (דג ובשר) ופיצות.

אהבנו שהמקום לא כשר ולכן האוכל יכול להוכיח את עצמו ולהיות ממש טוב.

מה שותים

כאוהבי יין ראינו מיד שלמסעדה יש יינות לא מעטים בכוסות במחירים הנעים החל מ- 37 ₪ לרוזה פורטה 6 מפורטוגל וכלה ב-51 ₪ קברנה סוביניון, כרם לבנון של רקנאטי.

יש מבחר נחמד ולעיתים מפתיע ליינות בבקבוק, כזה שלא היית מצפה, כמו יין מסנסר צרפת או יקב סוסון ים מישראל.

אנחנו הלכנו על משהו פשוט

כוס יין הבית (35 ₪) – עברי שרדונה 2023

לפי התפריט, כוס יין הבית מתחלפת. ציפיתי לקבל אחת מהאפשרויות שבתפריט אך מסתבר שיין הבית הוא נוסף על התפריט.

אין לי טענות על היין כי הנוכחים טעמו ואישרו. יין פשוט, קל ונח לשתיה.

כדי למצוא את מקור הענבים או היקב היה צורך בעבודת בלשות קטנה, ונראה לי שאם זיהיתי נכון, היין יוצר ובוקבק ביקבי ירושלים  שעליהם כבר כתבתי (למעבר לכתבה – לחץ כאן)

כוס פיש הואק פינוטאז' 2022 (42 ₪)

רצינו כוס יין נוספת עם המנות העיקריות ובחרנו, לאחר טעימה, את הפינוטאז' הדרום אפריקאי שהמלצר הציע.

אציין כי היין נמזג לכוסות בכמות יפה (ללא מדידה).

מה אוכלים

ראשונות

קרפצ'יו פילה בקר (63 ₪)  מקל פרמז'ן בלסמי ואורוגולה

מנה יפה. הפרוסות לא דקות מדי ולא נקרעות כשמרימים אותן. אני אהבתי, אשתי פחות.

סביצ'ה סלמון ואננס (69 ₪) בצל וצ'ילי על גספצ'ו ירוקים

הגודל יפה אך הטעמים לא מיוחדים ולא בולטים. מה שנקרא – האנמיות שולטת.

קלמרי פריטו (69 ₪)  רוטב נפוליטנה ואיולי פרמז'ן

מנה גדולה ויפה. הטיגון טוב. רק את הרוטב שמו מתחת לכל הערימה ולא בצד,
כך שהקלמארי שלמעלה נשארו יבשים ואלו שלמטה – רטובים מדי.

ביניים

פיצה די קרנה (82 ₪)  עגבניות, מוצרלה, שייטל, צ'וריסוס, פפרוני, בצל ופרמז'ן

גודל יפה. בצק סביר, במחיר הזה לטעמי התוספות מועטות מדי.

עיקריות

טאג'ין אוסובוקו טלה – 450 גרם (169 ₪)  בישול ארוך בציר בקר ויין, ירקות שורש ופירה

מנת הבשר ענקית, וגם נראית טוב.

נתחיל בפירה שהיה טוב מאד.
הבשר לעומת זאת, לא התפרק מהעצם כפי שהיה אמור להיות. לא מעט חלקים שומניים שלא נמסו בבישול.
הבשר החיצוני היה קשה מדי  ורובו לא היה אכיל.

לא ויתרנו לקחנו את המנה הביתה ובחימום נוסף במיקרו התוצאה הייתה אכילה ולא רעה בכלל.

טעם הטלה כמעט ולא היה מורגש. אבל בסופו של דבר. אני מעדיף אוסובוקו בקר.

ריזוטו קרבונרה (87 ₪)  פייקון, חמאה, חלמון, פרמז'ן

לא ברור לי אם הפייקון שבתפריט היא רק טעות כתב, או שמדובר באיזה תחליף.
טעם הפייקון והביצה היה חלש, אבל עדין יש טעם של קרבונרה.

לטעמי הרוטב הזה מתאים יותר לפסטה.

פפרדלה פלרמו (95 ₪)   נתחי פילה בקר, עגבניות מיובשות, ברנדי, שמנת וציר בקר

מנה גדולה שמשום מה לא התחברה לי. לא בטעמים ולא במרקם.
ציר הבקר היה סתמי ללא טעמים חזקים ונדיבים, נתחי הבשר בכמות סבירה, הפסטה כשלעצמה בסדר והאגוזים ממש לא הסתדרו לי.

אחרונות

אפוגטו (27 ₪)  גליה וניל, קקאו, אספרסו, ליקר וטראפל

כמות יפה של גלידת וניל, מהסוג האמריקאי הקרמי. אספרסו, ולא צריך יותר מזה.

אהבתי.

מסקרפונה ופרי (51 ₪)  קרם מסקרפונה, פרי עונתי, שברי מרנג ורוטב אמרנה

למה לנסות ליפות ולשדרג מה שלא זקוק לשדרוג. תגידו פבלובה.
מנה גדולה יפה וטובה למרות שקרם המסקרפונה היה פחות אוורירי מהקרם של הפבלובה המקורית – סתם שמנת מתוקה.

דומניקה פינוק (49 ₪) ע"ח הבית גלידה וניל בסגנון סאנדיי

קיבלנו על חשבון הבית, אולי כי ראו את חוסר שביעות רצוננו ממנת הבשר שלקחנו.

בהגדרתה – גלידת סאנדיי היא גלידת וניל עם תוספות כגון פירות רוטב וקצפת.

גלידת הסאנדיי "של פעם" שהייתי אוכל בגלידריית "ברוקלין בר" התל אביבית הייתה כוס ענקית מלאת גלידה.
על הדופן הרבה מאד רוטב שוקולד חם, הר קצפת למעלה, ודובדבן.

הגלידה הזו לא דמתה, לא בגודל ולא בטעם – אבל השינוי היה לטובה.
הגודל – קינוח. אבל איזה קינוח. גלידה קרמית נהדרת עם צ'אנקים, (שזה כמו עוגיות) במרקם נהדר וטעם מתוק, קצת שברי/פירורי שקדים ואגוזים
והדובדבן שבקצפת – הדובדבן. לא אמיתי במובן חי, אלא דובדבן מסוכר – שחיתות במיטבה

השרות

היינו בפורים, כל המלצרים, צעירים, לבושים בחצאיות טוטו, קצת מאופרים ומנסים לתת אוירה פורימית בימי מלחמה.

הדבר הראשון שנחרט בזיכרוני, הוא, שעד שלא רומזים למלצרים, הם לא ניגשים אליך, גם אם הם קרובים וחולפים לידך. אז רמזנו וקיבלנו את התפריט, מכאן הכל התחיל לזרום דווקא יפה.

אין למסעדה סומליה ולמלצר שקידם – "דחף" את היינות לא רק שלא היה ידע הולם, כמו מי עומד מאחורי העברי שרדונה. הוא גם אמר שהפינוטאז' יבש, בעוד שעל התווית מצוין בפירוש – חצי יבש.

בחשבון חויבנו ב-39 ₪ (במקום 35 ₪) על השרדונה. אופס, טעינו, סליחה. הציעו רק לתקן את החשבון.
ביג מיסטייק. אני מצפה קודם כל להתנצלות לא רק של המלצר אלא של מנהל המשמרת, ואולי, אולי, גם להורדת הסכום הצנום הזה מהחשבון – לא קרה.

לסיכום

מקום נחמד עם אוירה כיפיית, פינות בעלות אופי שונה כך שגם משפחות וגם זוגות יוכלו למצוא את הפינה המתאימה להם.

הבריכה הענקית של פארק המים הייתה ריקה ממתרחצים. מעניין האם בעונת הרחצה, הפסטורליה נעלמת ונשאר רק הרעש.

מנות גדולות במחיר סביר עד יקר. במחירים האלה ציפינו לרמת ביצוע קצת יותר גבוהה ממה שקיבלנו.

בחרנו את היין לאחר טעימה כך שאין לי טענות על היין עצמו,
אבל לא אהבתי את חוסר המקצועיות של המלצר בכל הקשור ליין, ואת המחיר הגבוה במיוחד.

המתוקים שדגמנו היו מצוינים ולדעתי רק בשבילם שווה לבוא.

שורה תחתונה – סביר.

 

לאתר המסעדה: לחץ כאו

להזמנת מקום באמצעות ontopo: לחץ כאן

 

 

03/24

יצחק (צחי) ספיר

שמי צחי, אני בשלב השלישי והמעניין בחיי הבוגרים ולמרות שהוכרזתי "זקן רישמית", אני צעיר ברוחי (60+ זה ה-40 החדש) וסוף סוף אדון לעצמי.
אני מרגיש לגמרי בגיל הנכון לחוות (כמעט) את כל מה שלעולם יש להציע ובתנאי שלא אצטרך להתאמץ יותר מדי. לכן לא תמצאו אצלי המלצות למיטיבי לכת אבל בהחלט תוכלו למצוא המלצות למיטיבי לסת והנאות החיים.

למידע נוסף»

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *