טאיזו של יובל בן נריה היא אחת המסעדות המצליחות בתל אביב,
ואהובה עלינו בעיקר בשל הטעמים המיוחדים אותם יוצק יובל באמנות ויצירתיות.
יובל מקיים פעם בחודש ארוחה הודית עם תפריט ידוע וקבוע במחיר 360 ₪ לסועד.
על המקום
מגדל לוינשטיין, דרך מנחם בגין 23 הוא אחד המקומות שאני ממש לא אוהב להגיע אליהם, בגלל התנועה.
נחמא פורתא אפשר למצוא בעובדה שיש חניון במגדל והמסעדה נותנת הנחה משמעותית מאד (רק קח איתך את הכרטיס).
יש גם חניון נוסף, קרוב ליד, אבל ללא הנחה, אז אל תתבלבלו.
חווית הבילוי
ישבנו בחצר, כי בפנים כבר הכל היה תפוס.
טוב, לא בדיוק חצר. כאילו חדר נוסף, ללא העיצוב היפה של המסעדה אבל יש הרבה צמחיה ובעיקר, מרווח גדול בין השולחנות, לפרטיות מרבית, מה שאני מאד מעריך.
על השולחנות אין מפה, אבל מפוזרים עלי ורדים.
מוזיקה הודית "עכשווית" מתנגנת לה בווליום שאינו מפריע לשיחה.
המלצר "מזהיר" אותנו שיהיה הרבה אוכל. אכן התפריט כולל 11 מנות המוגשות לשולחן ב-3 סבבים.
מה שותים
מפעמים קודמות, אני יודע שלטאיזו היה/יש יין הבית. תפריט היין שהונח על השולחן היה קטן, והיין במחירים גבוהים.
שאלנו על יין הבית ושלחו אלינו את הסומליה, שהייתה בחורה צעירה וכנראה מאד מוכשרת
שמיד אמרה שזהו לא התפריט המלא ויש למסעדה 3 סוגי יין, אדום רוזה ולבן.
הבעיה שהיין מוגש בבקבוקים בלבד, אז לא ניתן לטעום.
בכל זאת לאחר התייעצות החלטנו על היין הלבן.
יין הבית לבן (128 ₪): סוביניון בלאן 2023 מיקב פורנייר, סנסר, צרפת.
מה אוכלים
מנות ראשונות
פאני פורי: קציפת תפוחי אדמה ושקדים, טרטר טונה ופיצוחים מהודו
מנה טעימה. כנראה שהמנה לא הוגשה מיד בסיום ההכנה, כך שהפאני פורי לא היה קריספי לגמרי.
המילוי, בכל מקרה נהדר, אבל החוויה קצת נפגמת.
קרפצ'יו דג ים: שמן עלי קארי, קרם פרש, חרדל מותסס, פאפאדם עדשים
תמונה של סירות מפרש בים.
קחו את הקרקר ונגבו איתו את מה שמתחתיו.
אהבתי.
סשימי ג'ינג'ר למון האני: תפוזי דם, אשכוליות וקלמנטינות מותססות, דבש תמרינד, שמן צ'ילי וקרם פרש
לכאורה מנה פשוטה אבל הסוד טמון במרכיבים המשובחים.
קרקר וואדאי וטרטר בקר: קרקר וואדאי מקמח כוסמין, חרדל שחור, עלי קארי.
טרטר במרקם מעניין, וטעים טעים טעים.
מנות ביניים
סמוסה סרטנים: תירס שרוף, תירס טרי, עלי קארי, שורש כורכום, ראיטה נענע.
לא משנה איך תיקראו למנה. סמבוסק, אמפנדס או סמוסה.
הבצק שלמות, המילוי טעים, והרטבים בצד יוצרים אחלה קומבינציה.
קארי ביצים: בוריק ביצה רכה, צ'אטני ביצים קשות, עלי קארי ארטישוק ירושלמי.
צריך לשבור את הבצק, לערבב ולקחת בביס מכל מה שעל הצלחת.
מנה נחמדה.
סלט קלמרי על הגריל: יוגורט נענע, עגבניות שרופות, קשיו, כוסברה
המנה טובה, אבל היא נופלת (ולא רק היא) במבחן ההשוואה לסלט הקלמארי של מסעדת צ'ימיצ'נגה ז"ל.
מנות עיקריות
ספייריבס קשמירי: ספייריבס טלה, קורמה קשמירי, צימוקים, זעפרן, שקדים, יוגורט
אני אוהב את הצלעות שלי בטעם מודגש, מה שלא היה כאן
שיפוד נתח קצבים: בצלים מקורמלים, גרטאן גראם מסאללה
ציפיתי לאיזה "קיק" שלא הגיע.
שרימפס גואה: נהי, רוקמוס, קוקה טרי, חילבה
השרימפסים הם שרימפסים. לצערי אני לא אוהב חילבה.
בוקרה דאל: שעועית שחורה, תבלינים חמים, נהי, שאלוטס
אם היו מסבירים לי האם זו מנה בפני עצמנ או רק תוספת הייתי מבין יותר.
לחם:
מצוין, אבל היה צריך להופיע כבר במערכה הראשונה.
הזמנו בנוסף
קינוח
עוגת היער השחור (62 ₪)
בדרך כלל תקבלו פרוסת טורט שוקולד עם שכבות קצפת ודובדבנים מורטבת במשהו אלכוהולי.
הווריאציה הייתה די רחוקה מהמקור אבל כשלעצמה הייתה קלילה ומצוינת, עם שוקולד משובח, רוטב טופי ושבבי מרנג טובים.
תה (9) נענע
לסיום הארוחה אין כמו תה טוב, ובמחיר כזה הוגן.
שרות
כרגיל טוב מאד.
לסיכום
למרות גילי המופלג אני לא מכיר אוכל הודי אמיתי. תמיד חשבתי שבאוכל הודי יהיו טעמים עזים ולא כך היה.
מצד שני לא הייתה לי חווית טעמים חדשים ומסעירים.
אין ספק שבן נריה הוא בשלן בחסד אבל ברשותכם, הערה.
חווית האוכל אצלי היא ניסיון לזהות או להכיר טעמים חדשים.
לכן במיוחד בארוחות מסוג זה, חשוב לי לקבל תאור שלם ומפורט של החוויה שאני עומד לעבור. אבל…
התפריט מציין מרכיבים שלא מוכרים לקהל הרחב ולא נותנים עליהם הסבר עם הגשת המנה.
כשאני מסתכל על המנות ועל התפריט, אני רואה מרכיבים שנמצאים במנה ולא מופיעים בתפריט.
אני רואה שהשיפודים נחים על מצע שאיני יודע מהו. נקודות על הטרטר שאיני יודע מה הן וכו'.
עם המנות העיקריות קיבלנו אורז ולחמים שהיו מצוינים אבל למה רק בעיקריות.
היה יופי אם הלחם היה מלווה את כל הארוחה, כי בהחלט היה מה לנגב.
מחיר הארוחה הוגן+, והעובדה שהמסעדה הייתה מלאה, רק מוכיחה את הצלחת הקונספט.
שורה תחתונה: חייבים לפחות פעם אחת
להזמנת מקום באמצעות ontopo : לחץ כאן
07/25
