חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתפו עם חברים:

מסעדה טנטיקיאה – מטבח ויין TANTIKKIA – cucina e vino
קטניה, סיציליה

מסעדה טנטיקיאה-TANTIKKIA (V. Gisira, 28)

פקידת הקבלה במלון המליצה לנו על מסעדה טובה שנמצאת ממש מאחורי המלון.

על המקום

עשינו סיור מוקדם בצהריים. על פניו נראית מקום רגיל לגמרי עם מרפסת קטנה בחוץ.

אבל הצצה קטנה פנימה מגלה שדלפק הקבלה שוכן במעין גומחת קשת בסגנון עתיק.

אז התקרבנו עוד יותר וראינו שיש הרבה יופי במסעדה

ולא רק יופי אלא גם יין טוב. אז המשכנו והגענו לחדר הפנימי, הרומנטי.

הגענו בשעות הערב המוקדמות. קצת קריר עד גשום. החדר הפנימי היה מלא אבל נמצא לנו מקום במרפסת שהייתה מופרדת מהחוץ בעל ידי מחיצות זכוכית לא גבוהה שבמפתיע עשתה את העבודה ושמרה על חמימות יחסית.

כנראה היה לנו מזל. היו כאלה שהגיעו, ולמרות שראינו בבירור שיש מקום, לא אפשרו להם לתפוש שולחן. הייתה גם קבוצה שלא הזמינו מקום מראש. הושיבו אותם, ולאחר מספר דקות הקימו אותם ואמרו להם ללכת.

מה שותים

מים מינרליים (3€) – כי הם חלק בלתי נפרד מהארוחה

2 כוסות יין אדום אחד ולבן אחד (14€)

כמובן שטעמנו לפני שבחרנו.

המזיגה לכוסות בכמות יפה מאד.

יין קינוח מרסלה (10€)

לקינוח, לא יכולנו לעמוד בפני הפיתוי לטעום את יין המרסלה המתוק, כי אם לא פה, אז היכן?

הזמנו כוס יין ב-8€. המלצר חזר אלינו, הודיע שנגמר, אבל יש ב-10€ ושאל אם נזמין.

אם היו משדרגים בלי לשאול, היינו יוצאים בהרגשת וואו, מה שבוודאי היה בא לביטוי בטיפ.
כולו הבדל של 2€, אבל האירופאים מכבדים את המטבע.

תישאלו איך היה היין. לפי הצבע והטעם, נראה לי שהיה קצת אחרי השיא. היה טוב, מעניין, נחמד, אבל לא טוב כמו יין פורט מפורטו.

מה אוכלים

ראשונות

ברוסקטה גבינות, אנצ'ובי וצלפים (10€) לחם קלוי, ממרח סרטנים, אנשובי, גבינת סטרצ'טלה, עגבניות טריות שמן ומלח מלדון.

למרות שאשתי לא משתגית על אנצ'ובי, החלטנו להמר ולקחת. מנה שהתגלתה כפתיח מוצלח מאד.

הגבינה היא מה שאנחנו מכירים כחלק הפנימי של הבוראטה, גבינה רכה מלאת שומן וטעמים. יחד עם האנשובי וכל היתר יוצא ביס מצוין.

עיקריות

רצועות סטיק אנגוס (20€) רצועות בשר, רוטב יין מצומצם, עגבניות, פונדו גבינה, ירקות, מלח מלדון שמן זית.

בשר הוא תמיד יקר. בארץ ובחו"ל.

מנה לא גדולה של רצועות סטיק, שהיו עשויות טוב. לידן קצת ירק ופחמימה.
הרגשתי שהמנה קצת קטנה לעיקרית.

עם כל הכבוד לגזע האנגוס, הסטיקים בארץ טובים יותר וגדולים יותר

פסטה לימון (13€) פסטה לימון, גבינת גראנה פדאנו, גבינת רגוסאנו וקרם חלב.

כוכבת הארוחה. מנה לא גדולה אך משגעת. טעם לימון חזק וטוב.

הצלחת נוגבה עד טיפת הרוטב האחרונה.

קינוחים

סורבה לימון (4€) לימון, קרח, סוכר וטיפת לימונצ'לו

הסגנון – גרניטה.
לא הצלחתי להבין איך הם עושים את הגרניטה שלהם, כי בשום מקום לא רואים מכונות "ברד".
הגרניטה שלהם מיימית קצת יותר מה"ברד", עם גרגרים קטנטנים וטעם ברור.

לסיכום

כולל קופרטו 2€ שילמנו, סה"כ, 78€, לפני טיפ.

התשלום מתבצע בקופה המרכזית, עם החשבון שמקבלים מהמלצר.

השרות טוב וכן גם האוכל. הישיבה במרפסת ממש בסדר, אבל יצאנו בהרגשה שבפנים נהנים יותר. רומנטי יותר, חגיגי יותר.

אז הזמנו מקום גם לערב היום האחרון שלנו בסיציליה.

ביקור שני

הפעם היינו חכמים יותר והזמנו מקום מראש, וטוב שכך.

הפעם ישבנו בחדר הפנימי. לא היה רומנטי כמו שקיווינו כי בשולחן ליד ישבה משפחה גדולה עם 3 ילדים קטנים, שיחסית התנהגו ממש יפה.

מה שותים

בקבוק יין RAMPANTE ROSSO WIEGNER  (40€)

רצינו את האדום ששתינו בפעם הראשונה.

הפעם, משום מה, לא הסכימו לתת לנו בכוס, אז הזמנו את כל הבקבוק.

יחסית ליין סיציליאני, המחיר נחשב ליקר. יחסית לארץ – ממש לא נורא.

מה אוכלים

ברוסקטה (10€)

הפעם קיבלנו 4 פרוסות במקום 3 בפעם הקודמת.
לא התלוננו

טונה ציפולה (18€)

מנה מחוץ לתפריט של טונה, על הגריל, צרובה קלות לבקשתנו, עם בצל חמצמץ מלמעלה.

מנה גדולה, יפה וטעימה רק חסר תיבול של מלח ולימון.

פסטה לימון (13€)

על מנה כזו אמרו הגששים "שירה,……שירה של עגנון".

בשביל הביסים האלה חזרנו.

פסטה וונגולי (16€) ספגטי עם צדפות, ביסק שרימפס, שום, שמן זית ופטרוזיליה.

הזמנו את המנה בגלל הביסק.

הגיעה מנה די קטנה, יחסית למנה עיקרית, אבל בהחלט טובה.

ריקוטירמיסו (6€) טירמיסו עם גבינת ריקוטה, קפה ופירות יבשים

דולצה בוסקו – יער מתוק (7€) קרם שוקולד לבן, קרם לימון, מרנג, מרינדת קרמבל קקאו עם סוכר מוסקובדו ופירות יבשים, ומעל עלי נענע ופירות יער.

המתוקים היוו סיום טוב לארוחה טובה.

סיכום

הפעם שילמנו 117€ כולל 4€ קופרטו לפני טיפ. החשבון תפח בגלל היין.
אבל כך ראוי לסכם טיול חוויתי נפלא.

האווירה בחדר הפנימי רומנטית (בניגוד לאווירת המרפסת שם היא "קז'ואל" – כזו לא מחייבת).

המנות לא גדולות אבל עשויות נהדר.

יצאנו בהרגשה שקטניה היא מקום מוצלח לחניית ביניים קצרה. כמו שעשינו.

 

05/24

יצחק (צחי) ספיר

שמי צחי, אני בשלב השלישי והמעניין בחיי הבוגרים ולמרות שהוכרזתי "זקן רישמית", אני צעיר ברוחי (60+ זה ה-40 החדש) וסוף סוף אדון לעצמי.
אני מרגיש לגמרי בגיל הנכון לחוות (כמעט) את כל מה שלעולם יש להציע ובתנאי שלא אצטרך להתאמץ יותר מדי. לכן לא תמצאו אצלי המלצות למיטיבי לכת אבל בהחלט תוכלו למצוא המלצות למיטיבי לסת והנאות החיים.

למידע נוסף»

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *