מסעדה תמרלין
רמת דוד

אותו הזמן (כ-שעה) נדרש להגיע מיישובי עוטף תל אביב לרמת ישי בצפון, לגבעת ישעיהו במרכז, ובאר שבע בדרום, ולעיר הגדולה.

כך מצאנו עצמינו נוסעים למסעדת תמרלין, שליד רמת דוד, לארוחת צהריים.

המסעדה היא מסעדת בשר של מגדל מקומי – משק תמיר מנהלל,
ואני תמיד מעדיף לפרגן לתוצרת מקומית, אם היא ראויה לכך.

על המקום

המסעדה יושבת בצפון עמק יזרעאל, ליד נהלל ורמת דוד, מבלי שתיראו ולו בית אחד.
מחלונות המסעדה נשקף נוף שדות העמק, ולמרות הקיץ הירוק עדין יפה.

כאשר פונים מכביש 73 לכביש 7355, רק אז רואים את מבנה העץ המתומן של המסעדה.
מגרש חנייה גדול מקדם את פנינו. ולאחריו שטח החוץ של המסעדה שכבר עושה חשק לשבת עם איזה סטיק טוב ובירה ליד.

בחלל הפנימי דלפקי הזמנות למי שרוצה לבוא, לקנות ולקחת, קצת שולחנות ממש בפנים

רוב האירוח במרפסת המקורה המשקיפה לנוף ומקוררת קשות על ידי מזגנים, שמוודאים שלא יחסר אויר קר לאיש.

חווית הבילוי

השולחן הוזמן מראש וממתין לנו עם תפריט, מגוון מאד.

מצא חן בעיני תפריט היין. תפריט לא גדול אבל עם נוכחות מכובדת מאד של יצרנים ישראלים.

מה שותים

בקבוק מים קרים הונח מיד על השולחן

קוקטייל fresh blueberry (49 ₪) 

רום נגריטה, ליקר ליצ'י, סירופ ורדים, לימון, תומס הנרי ביטר למון ופירות יער

קוקטייל מתקתק, אבל עשה את העבודה, ומי שטעם אהב.

סנגריה קרה (49 ₪)

יין אדום צונן, ליצ'י, אלדר פלאוור, פסיפלורה והדרים

הגיעה כוס משקה צונן כהלכה אבל מתוק מדי.
מקל קינמון שהיה בכוס (למרות שלא צוין בתפריט), לא הורגש. ציפורן לא הייתה כלל.

ציינו בפני המלצר שהמשקה מתוק מדי ושאלנו אם אפשר לשפר.

דגמנו שוב, ועדין מתוק מדי.

לא כל יין אדום (חם או קר) שהוספו לו תוספים שונים ראוי להיקרא סנגריה.

בירה מלכה אדמונית 1/2 ליטר (42 ₪)

ביקשתי לטעום דווקא "בלו מון" שהייתה מתקתקה מדי.

החלטתי ללכת על בירה ישראלית שהגיעה קרה כמו שצריך.

יופי של בירה.

מה אוכלים

מנות ראשונות

עראייס (68 ₪) רבעי פיתה צרובה ממולאים בתערובת טחונים של בקר וטלה. מוגש עם טחינה, עגבניות ולימון כבוש

הבחירה הראשונה שלנו הייתה אמפנדס בשר מפורק (62 ₪), אבל באופן תמוה נגמרה.
בחרנו כתחליף  – עראייס.

המנה נראית יפה ומבטיחה, אין טענות, הבשר בסדר,
העגבניות בטחינה, טובות, רסק הלימון הכבוש לא מתאים לכל אחד אבל אני אהבתי. והחריף חריף

ירוקים על לאבנה (52 ₪) ברוקולי, זוקיני ושום אפוי צרובים בשמן זית, לימון ונענע, מוגשים על לבאנה ביתי עם שקדים קלויים.

מנת פתיחה בגודל טוב, ומלאת טעמים לפתיחת התיאבון.

חתיכות שום כמעט ולא מצאתי. זוקיני, ברוקלי, ושקדים בשפע

אחד מהחולקים טען שהברוקולי לא רך דיו.

אני חשבתי שהמנה מצוינת ומלאת טעמים.

מנות עיקריות

פריים ריב (52 ₪ ל-100 גר') אנטריקוט מיושן על העצם 40 יום (700 גרם – 364 ₪)

תפוחי האדמה לוהטים וטובים, גם הגזר, הבצל ומח העצם

מהצ'ימיצ'ורי הייתי רוצה קצת יותר מבלי שאצטרך לבקש.

לטעמי מח העצם מיותר, ואני חש שהוא בא כדי "לפנפן" את המנה ולהצדיק את המחיר.

סהכ למרות שהמנה יפה וטובה, לא נפלנו.
מחיר של 180 ₪ לכ-300 גרם קצת יקר

מדליוני פילה 20 גרם (169 ₪) נתח הצליה בעל הטעם העדין ביותר והמרקם הרך ביותר.

2 מתוך 3 הטועמים אמרו שהבשר לא רך אלא צמיגי.
במסעדות הטובות שאכלתי פילה, המדליונים היו מדליונים עבים פי 2 ולא נדמו לסטייק קטן.

בדרך כלל כדי לתת איזה קיק לטעם שמים ליד איזה רוטב (פלפל, פטריות וכו').
כאן לא היה והחיסרון הורגש.

מנות אחרונות

עוגת שוקולד חמה ללא קמח (49 ₪) מוגשת עם קולי פירות יער (+5 ₪ לגלידה)

קינוח היום, שהיה עוגת שקדים ופירות יער, לא היה בנמצא (שעה לאחר פתיחת המסעדה).
שאלנו, ומסתבר שנישאר קצת מאתמול, וזה מה שקיבלו הראשונים שהזמינו.

עוגת השוקולד החמה הייתה עשירה מאד, אבל לא מצאנו עקבות לקולי פירות יער (ראה תמונה).

שרות

שרות דורש שיפור.

המלצריות לא נראו משתדלות במיוחד, ומבטן היו מופנה רוב הזמן לעבר חלון המטבח, ולא לסועדים.

פעם אחת, כדי לקבל שרות היינו צריכים ללכוד את מבט המארחת שהלכה לכיוונינו,
ופעם נוספת מלצרית סימנה לנו ביד רגע, עד שקיבלה המרצה קלה ממנהל המקום.

הזמנות השתייה הגיעו לאחר זמן רב.
טעימת הבירה שביקשתי, לא היגיעה עם השתייה אלא לאחר שתזכרנו את המלצרית.
הבירה שהגיעה הייתה כבר חמה.
רק מזכיר שלמסעדה כדאי להגיש מהר את המשקאות כדי שיגמרו מהר ויזמינו עוד.

לסיכום

הלכתי לתמרלין לאחר שניב גלבוע אמר בביקורת, שמגישים כאן סטייקים מעולים.

הסטייקים אכן טובים אבל, בואו, לא נפלנו מהכסא.

מפליא אותי שחסרות מנות מהתפריט כבר בפתיחת המסעדה וגם ש"קינוח היום" הוא גם הקינוח של אתמול.

אין צורך לבוא במיוחד. ואם אתם בסביבה ורוצים לאכול בשר טוב, יש גם את לימוזין במחירים דומים ונוף דומה.

מה שקצת הרגיז אותי, זה שעל כדור הגלידה שילמנו תוספת של 5 שקלים
בעוד שניב גלבוע שילם את הסכום הגבוה גם ככה של 49 ₪, ללא התוספת – ניב, לתשומת לבך.

 

להזמנת מקום באמצעות ontopo: לחץ כאן

 

08/25

יצחק (צחי) ספיר

שמי צחי, אני בשלב השלישי והמעניין בחיי הבוגרים ולמרות שהוכרזתי "זקן רישמית", אני צעיר ברוחי (60+ זה ה-40 החדש) וסוף סוף אדון לעצמי.
אני מרגיש לגמרי בגיל הנכון לחוות (כמעט) את כל מה שלעולם יש להציע ובתנאי שלא אצטרך להתאמץ יותר מדי. לכן לא תמצאו אצלי המלצות למיטיבי לכת אבל בהחלט תוכלו למצוא המלצות למיטיבי לסת והנאות החיים.

למידע נוסף»

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *