מסעדה גריל רום
תל אביב

לצד מלון דן תל אביב נמצא חלל גדול שאיכלס מסעדות איכותיות, שמשום מה לא החזיקו מעמד (רפאל של רפי כהן, הולה של ויקטור גלוגר ואנימאר, של הילל תווקולי).

בחלל המכובד הזה התמקמה מסעדת הגריל רום, אחות צעירה למסעדה הירושלמית, המציגה עצמה כסטייק-האוס.

מודה ומתוודה כי לא התלהבתי ממסעדות הסטייקים בניו יורק
אבל כדי לחגוג, עדיף ללכת למסעדה שהביקורות משבחות, ולא לסתם סטיקיית "לויקו מושיקו" או "פונדקי איילון".

על המקום

חנייה בחניון הקרוב ביותר – חניון מלון דן (בעלות 50 ₪ לאורחי המסעדה)

הליכה קצרה ומגיעים לדלתות שהחליפו כבר כמה וכמה סמלילים (לוגואים),
אני מכיר כבר את החלל הגדול, הריק והקצת חשוך, לפני גרם המדרגות המלכותי, שמשום מה, מרתיע אותי כל פעם.

ספות המתנה לפני הכניסה.

החלל אותו חלל. אבל העיצוב – עולם אחר.
מאווירה ים תיכונית מאירה, לאווירת סטייק-האוס אפלולית.

הבר משמאל, חלל גדול. חשוך, מאד חשוך. האווירה אינטימית. שולחנות עץ, ללא מפות.
על כל שולחן מנורה נמוכה, מאירה קלות, כדי שנוכל לקרוא את התפריט.

המסעדה גדולה עם מרווח יפה בין השולחנות. כיסאות נוחים מאד.
אחד מהצוות לוקח למלתחה את המעיל (שאי אפשר לתלות על גב הכסא, כי המשענת בחצי עיגול).

חווית הבילוי

אנחנו מקבלים שולחן בשורה הראשונה, ליד החלונות הפונים לים, רק שבלילה אין ים, ומה שבחוץ הקרוב, לא שווה מבט.

כוסות השתייה והיין, נראות בעיצוב כאילו ישן. אני אוהב.
כבר הרגשה של מקום מיוחד.

אלא שבדיוק לידינו, היה שולחן גדול, עם תאורה חזקה יותר ובו הושיבו משפחה לא קטנה עם לא מעט ילדים,
מה שפגם, בקטנה, באווירה החגיגית.

מה שותים

קוקטייל:  בזיל סמאש – ג'ין טנקרי, לימון, בזיליקום טרי (56 ₪)

רק מתיישבים, וכמעט מיד מגיע מלצר ושואל מה נרצה לשתות.
אמרנו שהבאנו יין, והוא שואל – אולי קוקטייל.

אז התחלנו להסתכל בתפריט ובחרנו משהו קליל.
יצא מאד קליל. חבל שלא מפרטים מה נוזל הבסיס לתוכו מוזגים את הקצת ג'ין.

עוד משהו שאני לא אוהב הן קוביות הקרח הקטנות, המקטינות את נפח הנוזל ומדללות את המשקה ככל שהזמן עובר.
בברים הרציניים, הקלאסיים, לא יחלמו להגיש דבר כזה.
מקסימום תקבל קוביית קרח גדולה, שנמסה לאט, ופחות מדללת את המשקה.

יין אדום: treasure 2021 של יקב אפק (דמי חליצה 85 ₪)

למסעדה יש תפריט יינות גדול מאד והמחירים בהתאם.

בדקתי מראש, ואפשר להביא יין מהבית.
יש ויכוח מתמיד על גובה דמי החליצה. למסעדה ברמה הזו המחיר נראה לי הוגן.

יקב אפק, של אהרון וחלי ג'לח, הוא יקב קטן מראש העין, היוצר יינות נהדרים.
מיד עם הפתיחה, ליין נוכחות מאד חזקה. כבר לאחר מספר דקות היין הופך רגוע וכיפי לשתייה.

קנקן מים

לבקשתנו, קיבלנו קנקן מים צוננים שמולא מחדש רק לפי בקשה.

מה אוכלים

לראשונות

טרטר טונה אדומה, אשכולית, נענע (82 ₪)

מנה נהדרת עם רוטב שנספג עד תום.
לטעמי הכמות קטנה מדי אל מול מחיר גבוה מדי.

טרטר פילה בקר, איולי צלפים (82 ₪)

מנה טובה, אך קצת משעממת,
הרגישה לי בפה קצת יותר כמו ממרח.
קטנה מדי אל מול המחיר.

כבד עגל קצוץ, ריבת שרי, בצל מטוגן (78 ₪)

מנה מצוינת, שנחבאה לה בצלחת עמוקה, שמתאימה אולי למרק בצל אך לא לכבד.

כאן גם הכמות הייתה גדולה יותר, וכולנו אהבנו.

לחם הבית

יחד עם המנות קיבלנו 3 פרוסות של חלת בריוש נהדרת (ולצידה ריבת עגבניות)
שהתאימו מאד לניגוב הכבד וספיגת רוטב.

מה שכן, הצצנו וראינו ששולחן לידינו קיבל סלסילה אחרת גדולה יותר ועם לחמים אחרים.
לא הבנו מדוע אין אחידות אבל לא שאלנו.

הלחם נגמר מהר, ביקשנו תוספת וקיבלנו,

אציין שהלחם (כולל התוספת) ללא חיוב, דבר שאינו שכיח במחוזותינו, וראוי להערכה.

 

עיקריות

אינגליש קאט 400 גר' (300 ₪) – אנטריקוט בצליה איטית

אמרו לנו שהמנה מגיעה מדיום-ריר ושזו מנה לאוהבי ומביני בשר, אז לקחנו.

על הצלחת נח נתח (שלי נראה פחות מ-400 גר') ולידו צלוחית מלח-פלפל, צלוחית חרדל וחצי ראש שום בתנור, שאני אוהב.

הצילחות לא משהו, אבל הנתח היה טוב. לא מעולה, לא מצוין – טוב.

לינגוויני קאצ'יו אה פפה (86 ₪)

אנחנו אוהבים מאד קאצי'ו אה פפה.
והיות וחשבנו שמנת הבשר גדולה דייה לשני אנשים רצינו לנסות.

בטעימה הראשונה, הורגש טעם חזק של חמאה,
לא ראיתי ולא הרגשתי פלפל שחור, וגם לא גבינה.

חשבתי שטעו והביאו לנו מנת ילדים.

לאחר שביקשנו לקבל תוספת גבינה ופלפל, ולקחו את המנה לבדיקה במטבח.

המנה חזרה אלינו. נכון שלאחר ערבוב מסיבי הצלחנו להרגיש קצת פלפל אבל את הגבינה הצהובה לא הצלחנו להרגיש או לזהות.

הותרנו את רוב המנה בצלחת.

פילה בקר 250 גר' (220 ₪)

מי שהזמין את המנה הזו רצה בשר רך, והמלצר המליץ על הפילה, שמגיע עם ציר בקר.

אולי טעינו כשביקשנו אותו במידת עשייה מדיום-וול,
אבל על המלצר היה להסב את תשומת ליבנו לכך שזו מידת עשיה לא רצויה לכל בשר בכלל, ולפילה בפרט.

הבשר הגיע ממש יבש ובלתי אכיל,
וזה עוד בטרם דיברנו על הגודל, שנראה קצת קטן ל-250 גר'.

ביקשנו להחזיר את המנה, ובמקום ביקשנו צלעות טלה.

צלעות טלה (210 ₪)

הגיע צלחת עם 3 צלעות. הצלעות הונחו ברישול, עליהן נבזקו לא מעט שיני שום ועלעלים נוספים.

השומן לא היה חרוך דיו והיה בלתי אכיל.

בשר הצלעות עצמן מאד רך, אבל לטעם כל יושבי השולחן היה חסר תיבלון (מלח/פלפל).

תוספות

צ'יפס, ותפוח אדמה קריספי          

היות והזמנו 2 מנות בשר מגיעה תוספת אחת לכל מנה.

הצ'יפסים, מהסוג העבה מאד, נעשו אחד אחד ולוו בצלוחיות קטנות של קטשופ ומיונז.

חתיכות תפוח האדמה היו אכן קריספיות ומצויינות.

 

אחרונות

רויאל סאנדיי (62 ₪)

המלצר אמר שזו אחת ממנות הדגל. שלושה כדורי גלידה.
בצלחת למטה כל מיני דברים שהשף שם. שוקולד, מרשמלו וכו'.

הגלידה הייתה טובה, אם כי ממש רכה, כמעט ברמה של גלידה אמריקאית.

התוספות שלמטה, ממש מיותרות.

קרפ סוזט (58 ₪)

לקרפ סוזט חיכינו וחיכינו, וכבר חשבנו לוותר, עד שראינו עגלה קטנה מתגלגלת לכיוונינו,
אורו עינינו, עם סיכוי לסיום יפה של הערב.

כאן מקבלים את המנה הקלאסית עם ההגשה הקלאסית. כולל ה"פלאמבה".

אומר רק שזה הקרפ סוזט הטוב ביותר שאכלנו.

שרות

לצערי, השרות לא היה ברמה שאמור היה להיות במסעדה כזו.

נתחיל מפתיחת בקבוק היין שהבאנו. הפקק נלקח ולא הושאר ליד הבקבוק, כדי שנריח או נסגור אם לא סיימנו.

באופן כללי המסעדה הייתה מלאה לחלוטין והרגשנו שקשה לתפוס את מבטו של מלצר.

עם הבאת המנות הראשונות, ביקשתי שלא ימהרו עם העיקריות.
הרבה לפני שסיימנו את הראשונות, כבר החלו להגיע הצלחות של העיקריות,
שהוחזרו אחר כבוד למטבח.

היו לא מעט בעיות עם המנות כולל החזרה, והשארה בצלחת.
המלצר לא שאל מדוע, ומנהל לא בא לשאול ולבדוק.

בקבוק המים מולא רק לאחר בקשה.

בחשבון הסופי לא הורידו את מנת הפילה שהוחזרה.
ורק לאחר הסבת תשומת ליבם אכן לא חויבנו.

לסיכום

סיימנו את הארוחה בחשבון של מעל 1000 ₪ ל-3 אנשים.
בהתאם לכך, אני קצת מאוכזב בעיקר בגלל השרות.

מנות ראשונות מצוינות אך יקרות.

מנות עיקריות עם המון בעיות, כולל מידת עשיה, תיבלון וצילחות.

מנות אחרונות – הקרפ סוזט מנצח בגדול.

על השולחן לא תמצאו את תפריט היין אלא תפריט מקוצר מאד יחסית לתפריט היין המלא של המקום.
בתפריט האחרונות לא הופיעו כלל משקאות. לא חריפים ולא קפה/תה.

ארוחה במסעדת יוקרה לא חייבת להיות יקרה.
אפשר להסתפק בסמשבורגר וקרפ סוזט, בכ-150 ₪.

שורה תחתונה: בששי בערב, המקום היה מלא מפה לפה, אזי מי אני כי אלין.

 

 

לאתר המסעדה: לחץ כאו

להזמנת מקום באמצעות tabit : לחץ כאן

 

 

12/25