חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתפו עם חברים:

בר יין תרצה
תל אביב

על ההגעה

החלוצים 3 תל אביב. רחוב ללא תואר, ללא הדר, וכמעט ללא חניה. ובכל זאת בחר השף רז רהב למקום בו את בר היין שלו.

לקח לנו זמן לקבל את ההחלטה ולבוא לתרצה.

קצת חששנו להגיע. המקום פתוח מ-17:00 ועד 02:00. אבל מקומות מראש אפשר להזמין רק לשעה הראשונה. אנחנו לא אוהבים להגיע, לחפש חניה, ללכת ברחובות הקטנים, החשוכים והקצת מלוכלכים וכשמגיעים למקום – ולראות תור גדול ולהתבאס.

אז נסענו, מצאנו חנייה באחד הרחובות הסמוכים (וויז יכווין אתכם למגרש חניה מוסדר), הלכנו 5 דקות והיגענו לכתובת. בשנייה הראשונה לא איתרנו את המקום. לא גדול ולא בולט.

רושם ראשון

פתחנו את הדלת המקום קטן. ומואר קלות, או נכון יותר לומר – קצת חשוך. המבט הראשון נופל על הבר, הגדול יחסית לחדרון שיש בו מקום ללא יותר מ-10 שולחנות (פלוס מינוס), די בצפיפות, חלקם במסדרון צר.

איש צוות מיד קיבל את פנינו, ואפילו לא היינו צריכים לחכות. נמצא לנו שולחן זוגי. מהסוג שאנחנו לא אוהבים – קטן וגבוה.

אבל אחרי שמטפסים וממקמים את הכיסא, הנח יחסית, נרגעים, מרוצים מההצלחה עד כה, ומקווים להמשך מוצלח.

מביטים סביב ורואים כמות גדולה של בקבוקים פתוחים כאומרים "שתה אותי".

תפריטים מוגשים. תפריט אוכל לא גדול יחסית ותפריט יין "ענק". אבל התפריט מתייחס רק לבקבוקים. על מבחר הכוסות תשמע מהמלצר.

מה אכלנו

מנת לחם (34 ₪)

מנה של 4 פרוסות ובצד חמאה ומן ירק חמוץ שאני אהבתי וזוגתי לא. זה היה ממגוון הירקות שהשף אוהב להתסיס ולראות מה יצא.
המנה קטנה עד מרגיזה בקוטנה, אבל הלחם טעים.

ברוסקטה צמחונית (46 ₪)

חצי פרוסת לחם עם תירס ועוד רטבים. פרוסה לא גדולה, אבל גדולה בטעמים.

קיגל (52 ₪) X 2

מי שעשה את הקיגל הזה, מקומו מובטח בגן עדן. כי זה מה שאנחנו קיבלנו (עם כל ביס). אבל כמו כל דבר טוב, גם הקיגל נגמר מהר מדי, אז הזמנו מנה נוספת.

במיה (66 ₪)

אנחנו לא אוהבים במיה אבל רצינו לנסות. הטעם – טעים. הכמות – מרגיזה. בצלחת לא גדולה נחו להן בתוך רוטב, כמה חתיכות במיה שהוסוו במספר עלים ירוקים, זיתים וגבינה לבנה. מנה מאכזבת.

קרפצ'ו אננס (54 ₪)

זוגתי אוהבת אננס טרי, ואני ממש לא רציתי. אבל המלצר הבטיח שזו מנה מנצחת. הוא טעה. מנה בסדר. נחמדה, מתאימה גם כמנת קינוח בגלל המתיקות, אבל כאלה תשבחות. המנה אולי יצירתית, אבל המלצר התעלה עליה.

מה שתינו

riesling 2020 – trimbach (55 ₪)

יין ריזלינג קלאסי מאלזס. יבש, טעם הריזלינג מאד מובחן והיובש רק עושה לו טוב.

Pazo das bruxas 2018 – rias baixas (55 ₪)

יין ספרדי מזן אלבריניו . רענן, חמיצות טובה, ארומטי ונהדר לשתיה.

גראנש – רוזה של פלדשטיין (55 ₪)

היות ואני בעד יינות ישראליים, הכוס האחרונה שלקחנו הייתה רוזה של פלדשטיין. כל כך טובה עד שלא התאפקנו ולקחנו אחת נוספת.

סיכום

ישנו פתגם "הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות", ואני מוסיף – הדרך לגן עדן רצופה קשיי הגעה.
נראה לי שהשף רז רהב פותח את עסקי האוכל שלו במקומות קשים להגעה ולחנייה, כאילו מצהיר – אלי לא מגיעים על הדרך, צריך להתכוונן ולהשקיע.

נפשי חצויה.  מצד אחד – תמחור גבוה ומנות קטנות. מצד שני – טעמי פיצוץ ברוב המנות.

לא יודע אם זה תוכנן כך אבל שילמנו מחיר אחיד לכל הכוסות.
אם התמחור נבנה כך כדי שההתלבטות תהיה על הטעם ולא על המחיר – ראוי לציון.

הצוות מאד מקצועי. בקיא בכל סוגי היינות והשרות לא מעיק. שואלים מה צריך, מביאים, בודקים שהכל בסדר, וממשיכים ללקוח הבא.

על הכל שילמנו 469 ₪. הרבה במובן של מחיר אבל כמו במקומות של רז רהב על החשבונית נכתב במפורש אין צורך להשאיר טיפ. אנחנו התעקשנו לתת כי הגיע לצוות, אבל המלצר שלנו התעקש בחזרה, וניצח. מנהג יפה, כן ירבו.

למרות שלקחנו 2 כוסות פלדשטיין חויבנו רק על אחת. כשהסבנו את תשומת לב המלצר הודיע בחיוך שזה על חשבון הבית.

נראה לי שכדי להפיק את המירב ולא לצאת עם חור בכיס צריך לבוא כמה פעמים ולהכיר את המקום. – אנחנו נחזור.

לאתר בר היין:  לחץ כאו

להזמנת מקום (אונטופו): לחץ כאן

 

6/23

 

יצחק (צחי) ספיר

שמי צחי, אני בשלב השלישי והמעניין בחיי הבוגרים ולמרות שהוכרזתי "זקן רישמית", אני צעיר ברוחי (60+ זה ה-40 החדש) וסוף סוף אדון לעצמי.
אני מרגיש לגמרי בגיל הנכון לחוות (כמעט) את כל מה שלעולם יש להציע ובתנאי שלא אצטרך להתאמץ יותר מדי. לכן לא תמצאו אצלי המלצות למיטיבי לכת אבל בהחלט תוכלו למצוא המלצות למיטיבי לסת והנאות החיים.

למידע נוסף»

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *