חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שתפו עם חברים:

יקב צרעה

ליקב צרעה יש יחוס. הוא בין יקבי הבוטיק הוותיקים בארץ אם לא ה-.  ולכורם והיינן הראשון של היקב, רוני ג'יימס, נותנים כבוד לא רק במקום, אלא בקהילת היין הישראלית.

היקב קטן יחסית ומיצר פחות מ-100,000 בקבוקים אבל לא מספיק קטן כדי שהמדינה תתעלם ממנו ותדרוש להעבירו למקום העונה לדרישות החוק (הבלתי הגיוני בעליל).

במסגרת שיטוטינו ביקבים החלטנו שהגיע הזמן לקפוץ לביקור קצר וטעימות. היקב מציע סוג אחד של טעימה הכוללת יין לבן אחד, 2 יינות אדומים ויין קינוח בעלות של 100 ₪ לטועם.

התאום קצת מעצבן כי אין אישור מידי לבקשה וצריך לחכות לשיחת אישור מהיקב. אז המתנו בסבלנות, אושרנו, הינענו ונסענו.

מיקום והגעה ליקב

היקב ומרכז המבקרים נמצאים, כמובן, בקיבוץ צרעה שבשפלת יהודה והכרם נמצא ליד מושב שורש שבהרי יהודה וזהו מיתוג הטרואר של היקב.

קל מאד להגיע ליקב, רק כ- 40 דקות מתל אביב.

אמצע הקיץ. עד מגרש החנייה, כולל, האווירה היא של קיבוץ מאובק ולא רואים כמעט איש.

על מרכז המבקרים

מרכז המבקרים הוא אופרה אחרת, שלא לומר, עולם אחר. חומת אבן קטנטנה עם שם היקב, מדשאה קטנה עם עץ זית פינת ישיבה עם שמשייה, כבר אתה מרגיש פרובנס.

הכניסה הפסטורלית המכניסה את המבקר לאווירת פרובנס

כשנכנסים פנימה משתנה האוירה לבית מלא תרבות. חדר הכניסה מחובר עם הסלון. מול הכניסה שולחן עץ ארוך לשימוש המשרד שמאחוריו, מבט קל ימינה נמצא מדפי כוסות ודקנטרים ובקצה פינת סלון עם הרבה ספרים, רובם על יין ומדפי בקבוקי שמן.

פינת סלון תרבותית

תנועה ימינה והעיניים מסתכלות ללא הרף על התמונות שעל הקיר. פנינה מהסלון ימינה לחדר האירוח. בר, לא גדול, עליו מתבצעת הטעימה שלנו כאשר בקבוקים משובצים בקיר כתמונות ופסל מיוחד, אבסטרקט, מול החלון ושכל אחד ידמיין מה הוא רואה.

חדר האירוח. התמונה לא מצליחה לשקף במלואה את האווירה

פניה מהסלון שמאלה חדר ישיבות עם שולחן עץ גדול וקיר זכוכית המשקיף אל חביות היקב.

היקב כשר והגישה למבקרים עד כאן בלבד.

הקדמנו, אז התיישבנו בסלון וכדי להירגע מהדרך, קיבלנו קנקן מים קרים ואספרסו.

על חווית הביקור

שולה, מארחת ותיקה שנמצאת ביקב כבר יותר מ-10 שנים, מזמינה אותנו לחדר הישיבות אל מול החלון לחדר החביות ומתחילה בהסבר על תפיסת העולם של היקב, על הכרם, על היינן המייסד והיינן המוביל כרגע, ערן פיק ועל הבציר המתנהל בימים אלה. על אחד מקירות החדר תמונת ענק של היקב הנוכחי ולפי יופי הכרם אנו מקוים גם ליין טוב.

מראה הכרם, בגדול זה נראה טוב יותר

עברנו לישיבה על הבר. הכיסאות, במפתיע, נוחים. על השולחן פלטת גבינות, סלסילת לחם ושמן זית הנעשה עבור היקב.

כדי לסגור את הפינה נגיד שהגבינות, הלחם והשמן – מצוינים ובכמות ראויה.

לשלושה מבקרים קיבלנו 2 מנות כאלה – הגבינות טובות מאד

המארחת מתחילה בהסבר קצר על שתי סדרות היין שבטעימה. הראשונה המדגישה את הטרואר – "הרי יהודה" והשנייה את הכרם – "שורש".

יין הדגל של היקב נקרא "מיסטי הילס" ובקבוק ממנו מוצג לנו בגאווה עם הסבר שלמרות מחירו הגבוה הוא נחטף ולכן אינו בטעימות.

כמו כן במסגרת הפילוסופיה של היקב, היינות הם בלנדים בלבד ואין יינות מזן אחד. כמו כן על תווית הבקבוק יצוינו הזנים המרכיבים את הממסך, ללא האחוזים ומניחים לטועם להחליט לגבי הטעם הסופי.

מבחר יינות לא גדול, אבל מוצלח

אז בואו נתחיל. היין הלבן מסדרת הרי יהודה 2021 הוא כ 80% שרדונה ו-20% סוביניון בלאן.  טעם מודגש של השרדונה עם הקלילות שמעניק הסוביניון. אהבנו וקנינו. כאן הפתיעה אותנו המארחת והוסיפה לנו לטעימה גם את הלבן מסדרת שורש 2021 עם אותו הבלנד רק ביחס הפוך. מיד מרגישים את החמיצות הקלה של הסוביניון בלאן אבל יחד עם השרדונה היין מאד מעניין בפה.

עברנו ליינות האדומים הרי יהודה ושורש 2020. בשניהם ממסך של קברנה סוביניון סירה, פטי ורדו ומרלו כאשר בהרי יהודה המוביל הוא הקברנה ובשורש- הסירה. היינות נפתחו יום קודם ולכן הטעמים לא היו תוקפניים אלא עדינים עם סיומת טובה, נעימה וארוכה.

"אור", יין הקינוח נולד מהרצון ליצר יין בדומה ל- ice-wine הקנדי שנוצר מענבים שנבצרו קפואים. בארץ כדי לחקות את התנאים ענבי גוורצטרמינר מוכנסים למקפיא מיד לאחר הבציר וכך נוצר האפקט הרצוי. תשאלו איך היין – קניתי שני בקבוקים.

סיכום:

אכן חווית אירוח. שהיין הוא רק אחד המרכיבים בה. אווירת המקום, ליווי הטעימה המקצועי והמעניין, היינות שנמזגים בכמות של כ-2 לגימות מה שמשאיר אותך עם הרבה טעם של עוד.

אפשר לבוא למרכז ולקבל יין בכוס במחיר של 40-45 ₪, מחיר הוגן ללא ספק. בקבוק מסדרת הרי יהודה יעלה 120 ₪ ומסדרת שורש 160 ₪.

קנינו וחזרנו הביתה מסודרים ומרוצים.

לאתר היקב: לחץ כאו

להזמנת מקום באמצעות אתר tabit: לחץ כאן

 

8/22

יצחק (צחי) ספיר

שמי צחי, אני בשלב השלישי והמעניין בחיי הבוגרים ולמרות שהוכרזתי "זקן רישמית", אני צעיר ברוחי (60+ זה ה-40 החדש) וסוף סוף אדון לעצמי.
אני מרגיש לגמרי בגיל הנכון לחוות (כמעט) את כל מה שלעולם יש להציע ובתנאי שלא אצטרך להתאמץ יותר מדי. לכן לא תמצאו אצלי המלצות למיטיבי לכת אבל בהחלט תוכלו למצוא המלצות למיטיבי לסת והנאות החיים.

למידע נוסף»

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *