טיול פארקים מערב ארה"ב
לוס אנג'לס (שבוע שני)

המשימה:

שבוע עם הנכדים בני 11ו-13 המגיעים מקנדה.
התכנון "בגדול" היה:

ימים שני ושלישי: דיסנילנד (אנהיים), על 2 חלקיו,

יום רביעי: יום רגוע, כולל החלפת מלון, ועוד דברים קטנים.

יום חמישי: אולפני יוניברסל.

יום ששי:  וניס ביץ' וסנטה מוניקה.

יום שבת: משחק בייסבול.

שקלתי לקבל תכנון מקצועי כיצד להתנהל בפארקים, אולם ויתרתי, בשל הסכום הגבוה שנידרש.
אמרתי "מה שיהיה, יהיה".

שידרגנו (בכל הפארקים) את הכרטיס לקיצור תורים, דבר שהוכח כנכון.

על בתי המלון

התלבטנו בין בחירת מלון אחד, וממנו לצאת לכל המקומות, או שני מלונות הסמוכים למוקדי העניין.

היות ולפארקים רצוי לצאת מוקדם ולחזור מאוחר, החלטתי לקחת 2 בתי מלון שיהיו קרובים, כמה שיותר לפארקים.

חיפשתי מלונות לא יקרים, חדרים מרווחים ועם בריכה יפה, שיקול שהוכח כחשוב ונכון.

מלון גרנד לגאסי  Grand legacy at the park נבחר כמלון ליד דיסני לנד

לחץ כאן – למעבר לכתבה מפורטת על המלון

לואס יוניברסל – lowes universal נבחר כמלון ליד אולפני יוניברסל

מרחוק, המלון נראה כאילו הוא תקוע בשום מקום,
אבל במשפט אחד "מלון מושלם במיקום מושלם"

אבל בלי כלום אי אפשר אז מהחדר רואים את השלט של הוליווד

יופי של בריכה

צמוד לקניון ovation hollywood, לתיאטרון הסיני, לכוכב של גל גדות ולכל האטרקציות בשדרת הכוכבים

בכיכר המרכזית של הקניון נערכות כמעט מדי יום הופעות

לכתבה מפורטת על המלון – לחצו כאן

 

יום 8: (יום שני בשבוע)

בתכנון: דיסנילנד אנהיים – Disneyland

הגעה

השכמה מוקדמת, כדי להיות במקום, על שעת הפתיחה, וצעידה ברגל לכיוון הפארק.

ארוחת בוקר, אוכלים בדני'ס, שנמצאת ליד המלון וממש בדרך.
מעבר הרמזור לצד השני של הרחוב, הולכים כ-100 מ' ומגיעים לסככה צרה וארוכה – אזור בדיקות הביטחון. הכל מתקתק במהירות.

לאחר הביטחון, מגיעים לכיכר Disneyland Esplanade (בגוגל מפס מצויינת בסימון מצלמה).

פניה ימינה לדיסנילנד, שמאלה ל- Disney California Adventure Park, וישר לדאונטאון דיסני (הסבר בהמשך).

תחת הסימון Disneyland Railroad – Main Street Station נמצאת הכניסה לפארק, שם מעבירים את הכרטיס.
שימו לב שכניסה זו נפתחת לפני שעת הכניסה הרשמית, כדי לקדם את המקדימים בצעד נוסף ליעד.

ממשיכים ללכת עד לכיכר המרכזית ממנה פונים לכל העולמות (מסומן בגוגל מפס כדיסנילנד פארק).

כאן השבילים חסומים בחבל. וכאן תמתינו עד שעת הפתיחה הרשמית והעובדים יפשרו את הגישה למתקנים.

על הבילוי

נודה, כי מבחינת גילנו המופלג יותר הסתובבנו וחווינו מאשר עלינו על מתקנים
אבל הצעירים, עד כמה שראינו, רצו כולם למתקן Space Mountain.

נכון שהתורים מתקדמים מהר אבל בשעות העומס תצטרכו לחכות לא מעט זמן כדי להגיע.

כל הזמן רואים דמויות מסרטי דיסני מסתובבות וכולם מצטלמים איתם, אפילו המבוגרים.

יש גם רכבים שונים המובילים נוסעים לנקודות שונות החל מאוטובוס קומותיים, קרון חשמלית רתום לסוס ועוד.

לקחנו הפלגה, לא סוערת באמזונס, עם מדריכה שלא הפסיקה לדבר ולו לשנייה אחת.

ליד מצאנו את מסעדת Bengal barbeque ההזמנה בדלפק בחוץ משם גם לוקחים את המנות המוכנות במהירות שיא
ויושבים לאכול בפנים או בחוץ. היתרון בפנים הוא המזגן.
על 5 מנות טעימות שילמנו כ-90$

ליד מצאנו גם חנות גלידות, tropical hideaway, לקחנו 4 גביעי גלידה (26$).

הילדים הוציאו אנרגיה בטיפוס על בית עץ עם הרבה קומות,

וכדי לנוח בחרנו שיט בספינת נהר.

יש 2 ספינות ובשתיהן ההפלגה בעמידה.

מזל שיש מספר כסאות בודדים, אז השתלטנו עליהם.

לקחנו עוד הפלגה במתקן עלי בבא, נדמה לי, היתרון שיט במקום אפלולי וקריר בלי יותר מדי אקשן (רק ירידה תלולה אחת).

היה לנו כרטיס מעבר מהיר שנוצל היטב כך שהילדים לא חיכו יותר מדי זמן בתור והחליטו שאין צורך להישאר בפארק עד הסגירה

חזרנו למלון ולאחר ארוחת ערב, הבילוי המועדף על הילדים – הבריכה. הם מצאו שם ילדים נוספים ונתנו לנו, המבוגרים קצת שקט, בערך.

 

יום 9: (יום שלישי בשבוע)

ביום הזה, שלחנו את הילדים לפארק ההרפתקאות, בלעדינו, ממליא אנחנו לא היינו עולים על שום מתקן אקסטרים.

הילדים, עדין קצת תשושים מיום אתמול העדיפו לבוא לפארק בשעה מאוחרת יחסית, מה שהתברר כהחלטה חכמה.

הלכנו לאכול ארוחת בוקר, בדני'ס, הורדנו אותם בפארק.
אנחנו המשכנו לטייל בדאון טאון דיסני, שזה רחוב עם חנויות דיסני ומסעדות,
בקיצור, עוד מקום להוציא כסף, לפני או אחרי הבילוי בפארק..

מסעדה: earl of sandwich tavern. הילדים יצאו מהפארק ונפגשו אתנו לארוחת צהריים
במסעדה שהכי קרובה לפארק ההרפתקאות,
האוכל – בסדר גמור אבל לא זול.

2 מקרוני וגבינה (48$), ספגטי עם כדורי בשר (11.50$), רצועות עוף (12$), מרק צדפות – clam chowead bwl (15$),

צ'יפס ודגים (26$).

כולל טיפ שילמנו 141$ – יקר

המשכנו לטייל בדאון טאון וחוץ מקניות של דיסני, אין שם מה לעשות.

חזרנו למלון

הילדים חזרו בשעות הערב המוקדמות, לאחר שבעזרת הכרטיס המהיר, הספיקו לעשות את כל המתקנים שרצו, וסיימו את היום בבריכה.

 

יום 10: (יום רביעי בשבוע)

בתיכנון – יום חופש מהפארקים מעבר מלון ושיטוט בשדרת הכוכבים.

הזמנו אובר ל-6. נסיעה של קצת יותר מחצי שעה והיגענו למלון השני שלנו בלוס אנג'לס,  לואס יוניברסל – lowes universal

שיטוט ראשוני

שיטוט ראשוני במלון ולאחר מכן בקניון אוביישן – ovation.

שמנו לב שיש קיצור מהמלון לקניון ושדירת הכוכבים. יציאה חופשית וכניסה חזרה למלון עם כרטיס האורח.

בקומת האמצע יש רחבה שמדי פעם נערכות שם הקרנות סרטים על מסך גדול או הופעות שונות. שווה לבדוק.

טיול קצר בשדרת הכוכבים. הילדים לא התעניינו

מוזיאונים

בשדרות הוליווד יש מספר מוזיאונים קטנים, ביניהם, מוזיאון העינויים של ימי הביניים ומוזיאון השעווה, שלא נכנסנו אליהם.

אבל בשדרות הוליווד 6751, שזה ממש קרוב למלון יש 3 מוזיאונים קטנים שביקרנו בכולם.
המחיר ל-4, לא זול, 207$ ולמי שיקר אפשר גם ללכת בנפרד לכל מוזיאון

למעבר לכתבה על המוזיאונים – לחץ כאן

 

יום 11: (יום חמישי בשבוע)

בתכנון: עוד יום מעייף – אולפני יוניברסל.

לילדים לא היה כח לשבת ולתכנן מסלולים אז הסתפקנו בקניית כרטיס עוקף תורים.

הגעה

תכננו לנסוע במטרו שליד המלון, אבל בדקנו יום קודם וגילינו שהמחיר יוצא כמו אובר.
נסיעה של כ-10 דקות. יורדים בחניון מקורה, שם גם נקודת האיסוף של האוברים.

הליכה של כמה דקות עד לביטחון, קצת תור אבל לא נורא,
תור נוסף בכניסה, המתקצר למי שרכש כרטיסים מראש, ונכנסים לטיילת המרכזית.

המקום יפה, צפוף, ונחלק לחלק עליון ותחתון.

נתחיל בגילוי נאות. אנחנו (המבוגרים) לא נכנסנו כמעט לשום מתקן. הילדים נכנסו ונהנו, במיוחד כשדילגו על התורים הארוכים שהיו.

רוב הנכנסים הולכים ישר לכפר של הארי פוטר.

מימין לכניסה, קטר הרכבת וכרטיסן ששמח להצטלם

יש דוכן קטן שמוכר "בירצפת" – frozen butterbeer. עם המס תשלמו כ- 10$. שווה לנסות.

על הדרך אין סוף ביתנים עם הדמויות מהסרטים

אחד המתקנים המבוקשים ביותר הוא כמובן הסיור באולפנים, המתבצע בקרוניות. יש תורים גדולים אבל מתקדמים מהר.

בכל קרונית מדריכה, שלא מפסיקה לדבר, ולו לרגע.

"גולת הכותרת"  הוא כניסה למתקן בו אתה רואה סרט תלת מימד אבל מטולטל כדי לקל תחושה אמיתית. לא שמעתי קריאות התפעלות.

חוץ מזה מראים סצנות די ישנות מ"מלתעות", איך יוצרים הצפת אזור, מכוניות שהשתתפו בסרטים, איזור של מטוס הרוס ובריכת ענק לצילומי מים.

בסיום הסיור התכבדנו בגביע גלידה לא גדול (כ-9$ לגביע)

בצהריים ירשנו במדרגות נעות אינסופיות לאזור התחתון ושם מצאנו מסעדת מזון מהיר של אוכל סיני, לארוחת צהרים.

אפשרויות בחירה בין 3 מנות בלבד וכשתראו את הורים תבינו למה. הכמויות המבושלות הן לפחות כמו מטבח של צבאי אבל המנות גדולות ובמפתיע – ממש טובות (מחיר ממוצע של 22$ למנה ו-5$ לשתייה)

בכל מקום תמצאו דמויות לצילום כמו שרק ואפילו היה את החמור של שרק בדיבור שוטף.

באזור של הארי פוטר ראיתם דמויות שהפעילו את הקהל. כן, החיה הזו זזה ומדברת

היה גם המלך ממדגסקר

בקיצור חזרנו עייפים אך מרוצים. המשימה כמעט הושלמה.

 

יום 12: (יום ששי בשבוע)

בתכנון: מוזיאון פטרסון בבוקר ומשחק בייסבול בערב

גולת הכותרת ליום זה הייתה בקשה ברגע האחרון של הילדים, ללכת למשחק בייסבול.
הדודג'רס הם האלופים והמגרש שלהם בלוס אנג'לס.

התמודדות לא קלה עם אתר הזמנת הכרטיסים. המחירים לא הגיוניים ואז מצאנו משהו סביר בשורות די אחרונות.

מוזיאון פיטרסון למכוניות –  Petersen Automotive Museum

6060 Wilshire Blvd

כדי להעביר את הזמן בסבבה עד לערב החלטנו לבקר במוזיאון פיטרסון למכוניות

המבנה מיוחד כבר מבחוץ. עטיפת המבנה בקווים זורמים של פלדת אל-חלד בדמות כללית של רכב.

נתחיל בשורה התחתונה – מוזיאון מדהים שכדאי לציין אותו כאתר חובה גם למי שאינו משוגע על רכב.

למעבר לכתבה על המוזיאונים – לחץ כאן

 

משחק בייסבול  – הדודג'רס

אחרי שהוצאנו כל כך הרבה כסף על הפארקים, הילדים התקילו בבקשה – משחק בייסבול.

משחק בלוס אנג'לס זה לא סתם משחק. הדודג'רס הם אלופי הליגה,  ומה לא עושים בשביל הילדים.

הזמנת הכרטיסים דרך אחד מאתרי ההזמנות. יש המון אפשרויות במחירים יקרים יותר ויקרים פחות.
לאחר התלבטויות בחרנו במקום די גבוה ויחסית זול, והתפללתי שנראה משהו.

הגעה עם אובר. על המפה הדרך נראית לא ארוכה במיוחד.
בפועל, עם הפקקים של לוס אנג'לס נסענו יותר מחצי שעה.
מזל שבאובר המחיר נקבע מראש.

ההגעה:
למרות שלפי המפה, המיקום במרכז העיר, נראה כאילו המקום "נתלש" משטח כפרי והונחת על שטח העיר סתם כך.
שטח פנוי ענק, ירוק, גבעה מוקפת במגרשי חניה והמגרש בתוך הגבעה.

אובר מוריד במקום מסודר, קרוב מאד, יחד איתנו נוהרים אלפי אנשים. המון אנשי אבטחה מסתובבים.
יש כניסות רבות, שמכולן אתה יכול להיכנס.

עולים לראש הגבעה, יש מדרגות נעות למי שצריך ולמעלה בדיקת ביטחון מהירה.

שימו לב: מותר להכניס תיקים שקופים בלבד ובקבוקי מים סגורים.
אנחנו שלא ידענו על ההוראה היינו צריכים להפקיד (בתשלום) את התיק, בקרון מסוים שנמצא אי שם רחוק באחד ממגרשי החניה,
ומפחידים אותך שחצי שעה מסיום המשחק המקום מתקפל, ואם לא הגעת, לך חפש איפה הם ואיפה התיק.

מיד בכניסה – המזנון. יש תורים אבל הם מתקדמים במהירות. המחירים יקרים.

הולכים בשביל ההיקפי העליון עד שמגיעים לגוש בו אתה יושב.
הירידה – פחד, השיפוע תלול.
אנחנו חששנו כל הזמן מאיבוד שיווי משקל והתדרדרות "אול דה ווי" .

המושבים נוחים יחסית.

ועכשיו להצגה עצמה:

במילה אחת – חוויה, בשתי מילים – כמו בסרטים.

הגענו כחצי שעה לפני תחילת המשחק, ההמונים נכנסים וממלאים את היציעים. הרוב בבגדי הקבוצה, מצעירים ועד זקנים. השקט יחסית מופתי.

2 מסכי ענק מול העיניים העוזרים לך להבין את ההתרחשויות.

הכרוז מתחיל לדבר, זמר, לא משהו, שר את ההמנון, המסכים מקרינים מצגת על גיבור מלחמה מקומי, הנמצא כמובן במקום, נכנס למגרש ומנופף לקהל. הקבוצות עולות והמשחק מתחיל.

טעיתי שלא למדתי קצת יותר על המשחק, אותו אני מכיר בקווים כלליים בלבד. אבל ההנאה במקום לא ניפגמה.

למרות המיקום המרוחק, רואים הכל. והמסכים מראים כל הזמן "תקריבים".

הכל זורם בקצב, ללא הפסקה. גם כשיש הפסקה מסוימת, על המסכים יש "ממלאי זמן" הגרלות ושעשועונים.
אין רגע של שעמום.

חזרה:

בגלל התיק שהופקד יצאנו קצת לפני תום המשחק, כך שהפסדנו את מופע הרחפנים שהיה במקום.

הארגון והסדר מפתיע כל פעם מחדש.

מזמינים את אובר ומחכים. בצד. כאשר הנהג מגיע ומודיע לכם את מיקומו, אתם מראים את ציון המקום ומקבלים אישור ללכת ולעלות לרכב. הכל מתבצע בסדר ומהירות, בדיוק כמו אצלנו.

חזרנו למלון עייפים מיום עמוס חוויות.

 

יום 13: (יום שבת בשבוע)

התכנון – חוף וניס וסנטה מוניקה

המקום קרוי "וניס" בגלל מישהו שהחליט לבנות שכונת מגורים על תעלות מים, כמו בוונציה.

האזור עצמו לא נעים במיוחד ולא יוקרתי.
בסך הכל טיילת חוף, עם הרבה חנויות של שטויות, ודוכנים עם שטויות אחרות,
ומסעדות חוף, במובן הרע של המילה.

אזור סנטה מוניקה, וליתר דיוק מזח סנטה מוניקה הוא מקום תיירותי מאד וכדאי להגיע אליו

זה היום האחרון שלנו עם הנכדים, סימנו וי על כל מה שתכננו ומה שהם ביקשו

עשינו את שלנו.

למעבר לכתבה על חוף וניס וסנטה מוניקה – לחץ כאן

 

יום 14 – 16: (יום ראשון – שלישי בשבוע)

כאן היה צריך להסתיים הטיול. היינו אמורים לנסוע עם אובר לשדה התעופה, להיפרד לשלום וכל אחד חוזר לארצו.
אבל בגלל מלחמה עם איראן, ידענו שאנחנו תקועים בלוס אנג'לס, אבל לא ידענו לכמה זמן.

כל יום ראשון פשוט נחנו במלון ולא יצאנו מהחדר. סוף סוף מנוחה אמיתית בטיול שכולו עבודה קשה.

אחרי הצהרים, אל-על הודיעה לנו שיש לנו מקום בטיסה ביום שלישי.
כשיודעים מתי חוזרים, די הצטערנו שלא הכריחו אותנו להישאר עוד איזה יום או יומיים נוספים, אבל כמובן שאישרנו מיד את הכרטיסים.

הפעם טיול בקצב שלנו בקניון "ovation Hollywood" שליד המלון,

שיטוט בחנויות, וקניות, יכולים למלא את הזמן, ויש באזור המון חנויות מכל סוג.

שדרות הוליווד

"שדירת הכוכבים" הפופולרית היא על שדרת הוליווד, בקטע של כ- 350 מ' בין התיאטרון הסיני לצומת היילנד.

הכוכבים נמצאים על המדרכות משני צידי הכביש.

כמובן שצעדנו בשדרת הכוכבים וצילמנו את הכוכב של גל גדות, שאגב, נמצא ממש קרוב למלון

מדי פעם סוגרים קטעים מהרחוב לצורך צילומים. הפעם זה היה לקראת סידרה שעומדת לצאת לאקרנים

הסתקרנו לגבי מלון הוליווד רוזוולט – The Hollywood Roosevelt,

כי התלבטנו בינו לבין המלון שלנו. איזה הבדל תהומי.

LOWES עם תזוזה ופעילות בלתי פוסקת ואוירה עכשווית,
למול עיצוב שנות ה-50, אפלוליות, רוגע, ושקט ברוזוולט.

נהיגה במכונית החלומות – אם בא לכם לנהוג בפררי פורש או אולי למבורגיני,

כאן תוכלו להגשים את החלום תמורת פחות מ-150$.

רק מומלץ שתקראו בעיון את כל התנאים.

סיורים בבתי מפורסמים מתבצעים במכוניות כאלה. בכולם החלונות פתוחים, ללא מיזוג.

החלטנו לטייל גם בחלק שממזרח לרחוב איילנד. יש עדין כוכבים, אבל האזור עצמו הרבה פחות מתוייר והרבה יותר מוזנח.

גיררדלי – Ghirardelli Soda Fountain & Chocolate Shop

6834 Hollywood Blvd

אחרי שביקרנו בסניף של סנטה מוניקה שמחנו שגם "ליד הבית" יש סניף כזה.

השוקולדים והגלידות של גיררדלי פשוט נהדרים. יקרים, אבל נהדרים.

מה עושים בערב

דדי, המדריך בסיור שעשינו שבוע קודם, סיפר לנו שבכל יום שני הוא הולך לפאב "אמיתי", כזה שיש בו בירה טובה והופעות חיות.

היות ונשארנו החלטנו ללכת למקום גם אנחנו.

Maui Sugar Mill Saloon

בשכונת טארזנה, בערך חצי שעה נסיעה מהמלון, במרכז מסחרי,
מבחוץ שום דבר מיוחד. חזית של עוד חנות רגילה ולא גדולה שלא רומזת על הפנים.

זהו פאב קטן (כמה קטן? אם הייתי אומר שהגודל שלו הוא 5X20 לא הייתי טועה בגדול),
לא תיירותי בעליל, למקומיים בלבד, שרובם מכירים.

בר קלאסי

אם תחפשו באינטרנט לא תמצאו מידע רב, או כלל לא.

אבל זהו מקום נחשב מאד שאומנים רבים מגיעים מרחוק כדי להופיע בו.

בערב יש 2 הופעות, כל אחת בת כשעה. כאן משלמים רק על הבירה והאוכל שתזמינו. ההופעה ללא תשלום.

צריך לבוא מוקדם כדי לתפוס מקום. נכנסנו והעפנו מבט. הכל עץ. אוירה אפלולית, מצד שמאל דלפק הבר.

על כל השולחנות שלט "תפוס", עד שניגש אלינו בחור אחד והציע מקום תמורת כ-20$. למזלנו דדי, שהוא מקומי למהדרין, נפנף אותו והוביל אותנו אל מאחורי אזור ההופעה, שם יש שולחן ביליארד שאפשר לשבת עליו.

האווירה סחבקית, הרבה מהקהילה הישראלית.

בימת ההופעה קטנטנה שלא לומר, זעירה ממש.

הלהקה, 3-4 אנשים, נותנת את כל מה שיש לה.
הקהל משתף פעולה נפלא, מוחא כפיים ומריע במקומות הנכונים, ונראה שאיש אינו זר (חוץ מאיתנו).

בהופעה השנייה התחלנו להשתעמם, אז יצאנו החוצה וראינו שיש תור של ממתינים להיכנס, ברגע שמישהו יוצא.

היה ערב שווה בהחלט.

קניון ווסטפילד –   Westfield Century City

לקראת הסוף, אי אפשר בלי קניות אז נסענו לקניון ווסטפילד

קניון גדול. 3 או 4 קומות של חנויות מותגים. פתוח.

כל קומה מעוצבת בצורה שונה. במזג אויר מתאים, נחמד להסתובב שם כמה שעות.

יש במקום סניף של קפה לנדוור עם אוכל שקצת דומה לאוכל שלנו אבל, כנראה מותאם לאמריקאים.

חזרנו מלאי חוויות ושקיות.

בחזרה ליד המלון ראינו את הדגם העכשווי של טסלה – המפלצתית
באופן אישי, המתכנן והמשתמש – נא לגשת לטיפול.

 

סיכום לוס אנג'לס

דיסנילנד ויוניברסל

הנכדים נהנו, אבל מיצו כל פארק בשלב יחסית מוקדם.
(אולי כי הבריכות בבתי המלון היו דרך נהדרת לבילוי ערב).

המוזיאונים

מוזיאון פיטרסן לרכב – חובה

מוזיאון האשליות – שווה (על היתר – לוותר)

בייסבול (דודג'רס)

אפילו לנו המבוגרים זן הייתה חוויה נהדרת.

מלון לואס – מצוין

שורה תחתונה: העיר ענקית, וכדאי למצוא איזה מקומי שיודע באמת מה הולך ואיפה.

 

*** למעבר לחלק הראשון של הכתבה על טיול פארקים מערב ארה"ב – לחץ כאן ***

 

 

06/25